פרק 3

877 33 13
                                    

אני יודעת שקראתם את הפרק הזה! אבל פרסמתי אותו בלי חלק אחד אז תקראו אותו עוד פעם כי הוספתי את החלק הקודם!
וממליצה לשמוע את השיר המושלם הזה!

נחתנו בצרפת ונסענו ישר לבית המלון
שאנחנו הולכים לשהות שם במשך סוף השבוע הארוך הזה.

"שלום לילדה הכי יפה שאני מכיר" גבריאל השותף שלי שבא איתי לכול הטקסים ונשפים האלו אמר וכרך את ידייו סביב מותני "שלום גם לך גבי"אמרתי וחיבקתי אותו "לא באת איתנו "הצבתי  עובדה "צודקת" הוא אמר וצחק

גבריאל היה אחד הגברים הכי נאים שראיתי מיימי הוא היה גבוהה עם שיער ג'ינג'י מתולתל עיינים ירוקות וחיוך כובש מלא שינים ישרות ולבנות , הוא תמיד רמז לי שהוא רוצה שנהיה יותר מידידים קרובים, אבל אני? אני?  אני לא מרגישה כלפיו כלום ושום דבר.. חוץ מרגשי ידידות כולשהן. "מתרגשת להערב?" "אכן כן" אמרתי עם חיוך "ובכן אני יותר ממחכה לראות אך תראי הערב" אמר "ובכן אני מחכה גם לראות אך אני אראה כי לורה אמרה שזה הפתעה..אז היא לא הראתה לי.." "ב'ת וגבי בואו לכאן אני אחלק לכם את הסטים של הבגדים ״ הנהנו והלכנו לכיוונה ״אוקיי אנחנו כולנו באותה קומה חדר ליד חדר הנה המפתחות של החדרים בכול חדר יש תוכנייה של כול היום הזה עד יום ראשון. הלבוש שלכם לכול הימים אצלכם בארונות הם אחרי ניקוי יבש  כתוב על כל אחד מהם לאיזה יום ואם זה לערב או לבוקר. וזהו אז לכו להיות ויש לכם שעתיים עד שתצטרכו להתארגן אז אתם משוחררים..״ היא אמרה בחיוך ״בסדר גמור..תודה רבה לורה״ אמרתי וחיבקתי אותה היא הביאה לנו את המפתחות של החדר והתהלכנו לכיוון המעלית בזמן ש לורה עדיין נשארה בקבלה בשביל לרושם שהנחנו נההיה נוכחים באירועים שהולכים להתקיים בסוף השבוע הזה. "את רוצה להיכנס? ונצא לאינשהוא?" שאל גבי כשפתח את דלת חדרו עם הכרטיס המגנטי שהיה בידו,  " אני רק הארגן את הדברים שלי ואבוא אלייך?" "או שאני אבוא אלייך" הנהנתי בחיוך ונכנסתי לחדר שלי.

ארגנתי את כול הדברים והוצאתי את הכול מן המזוודה והכנסתי את זה לארון הפינתי שהיה שם.

אחר כך רציתי ללכת לשים את כול ההיגינה האישית שלי בשירותם וראיתי ארבעה שמלות יפיפיות !

ופתק.

אליזבת יקירה,

אלו ארבעת השמלות שלך.

כתוב לך על כל שמלה לאיזה יום היא הולכת להילבש אלייך, בנוסף לכך יש לך במגירה שליד המיטה נעלים וליד הכניסה יש  מדפים סגורים, שם יש לך תכשיטים כירצונך ואיפור.

מיכוון שאמרת שאת לא רוצה להתאפר, אז הבאנו לך את הציוד וכך אם תשני את דעתך תוכלי לעשות זאת בעצמך.

כעבור שעה:

לפי כמה דקות אני וגבי חזרנו מבית קפה שישבנו שם לכמה זמן ודיברתי עם מיה.

היא אמרה לי שבסדר לה והיא נהנת,נרגעתי.

ואחרי כמה דקות לורה התקשרה אלינו בהודעה שאנחנו צריכים להתחיל להתארגן ולחזור לבית המלון.

אז כרגע אני לובשת את השמלה הזאתי )שבתמונה למעלה תוסיפו הצידה)

היא הייתה לי יותר מידי פאנסית ויוקרתית..גם שאבי המנוח היה חי לא ההיתי אוהבת את כול הפאר וההדר שסבב סביבי.

נעלתי נעלי עקב שקופות והתאפרתי מאוד עדין אבל עם אודם אדום שזהה לצבע של השימלה.

את התכשיטים הרגילים שלי שזה אומר כול מיני טבעות,שלכול טבעת יש סיפור משלה.. ושרשרת שחרוטה עליה האות R&E שזה רוברט (אבא שלי) ואליזבת (אני)

יצאתי מן החדר באותו הזמן שגבריאל יצא שילבתי את הזרוע שלי בשלו והתקדמו לאולם הכנסים.

כשנכנסו ראינו מצד ימין רחבה מלאה באנשים עם כול מיני בגדי פאר ויוקרה.

ובצד השני בר מלא בשתיה חריפה ואוכל.

"לא ציינתי כמה טוב את נראת היום" לחש לי גבריאל גיחחתי לו והחזרתי לו בתודה.
״אני הולכת להביא לי משה
הלכתי לכיוון הבר וביקשתי כוס מים.
הברמן הגיש לי את כוס המים והתקדמתי לכיוון גבי.
אך באותו הרגע נתקלתי במישהו המים נשפכו עלי מעט הסתכלתי על השמלה שלי שראיתי שהכול בסדר איתה הרמתי את ראשי וראיתי גבר נאה מאוד בדיוק הטעם שלי עיניים ירוקות ועמוקות שיער שחור טיפה מתולתל ובואו לא נתחיל לדבר על המבנה גוף שלו ״אויש סליחה״ מלמלתי במבוכה הגבר הנאה שלא ידעתי את שמו עדיין הסתכל עלי והיה נראה המום ומבוהל!? ״את?״ אמר אני?

Is it real?Where stories live. Discover now