Is it real?

פרק 17

קריאה מהנה אהובות❤😍🥰
יצאתי מהמכונית והוא מיהר שלב את ידנו זו בזו.הסתכלתי עליו בשאלה ,אני לא אברח" אמרתי בהנחה "אני לא חושב שתברחי, אני רוצה להחזיק לך את היד, זה נעים לי. וגםאני מסמן טריטוריה, את שלי ואף אחד לא יסתכל אלייך"התחלנו להתקדם "אני לא שלך" הוא חייך והסתכל אליי "בינתים" אני רק מכין אותך, אני רכושני וקנאי אז רק מכין אותך לפני זה" "אני לא שייכת לאף אחד" התעצבנתי "אל תעשי דרמות. לא התכוונתי שייכת כמו צעצוע"בדיוק הוא התחיל את ההסבר שלו והמארחת עצרה אותו "שלום קוראים לי קמיל ואני אהיה המלצרית שלכם להיום" היה לה שם ומבטא כבד, כנראה היא מהאזור הצרפתי בקנדה."היי" מתאו השיב ביובש כאשר המלצרית (שנראתה בת 16) ראה את התלהבותה היתרה מה? אני מקנאה לעזאזל. היא הושיבה אותנו בצד השמאלי של המסעדה בדיוק בנוף של בים היפיפה."תבואיעוד חמש דק לקחת את ההזמנות ותעזבי אותנו בשקט" היא נהנחה באכזבה ובפחד, והלכה."למה אתה רע? הוא גיחח שוב "די עם הגיחוחים, זה מתחיל לעצבן מאוד!" אמרתי 'כועסת' הפעם הוא הקשיב וצחק "יותר טוב, אם אתה רוצה לצחוק אז תצחק , אלל תגחח" "את-" "תרצו להזמין? מתאו גילגל את העינים והתחיל לכעוס. "מתאו תירגע הכול טוב." הסתכלתי אליו מבקשת שלא יכעס. לא עכשיו"אני ארצה להזמין את הפסטה עם הפסטו"מתאו נדנד עאת רגל, זה לא מראה על משהו טוב. אז שמתי את היד שלי על ידו שנחה על השולחן שיירגע קצת. והוא נרגע ושמחתי על זה כולכך, אבל גם נבהלתי משתי סיבות אחד מזה שיש לי השפע כזו עליו. ןהשנייה היא שהוא כועס כול כך מזה שהמלצרית המחוצקנת הבת 16 באה והציקה לו כמו כול אחת בגיל הטיפשעשרה שרואה גבר נאה מאוד."אם תוכלי לקחת לנו את ההזמנות וללכת מכאן זה יהיה נהדר" היא הסתכלה עלי בגועל והלכה. מעכשיו אני שונאת אותה.לקח לי כמה שניות להוזיז את היד שלי ,ו הוא החזיר אותה אליו, הסתכלתי אליו בשאלה והוא החזיר לי בתשובה שכאשר הוא אמר אותה הוא היה נשמע עצוב מה שגרם לי לעקם את שפתי ללמטה:"את חמה,אני מתכוון לידיים שלך,ואני קר,אני מתכוון לידיים שלי.והחום שלך עם הקור שלי נעים לי" הוא חייך אלי חחיוך עצוב ושיחק ללי באצבעות."למה אתה עצוב?" "אני-" ליכתי אליו חיוך מאוד שימישיך,כאשר הפסיק לדבר כבר כמה שניות."אני לא בן אדם אע אליזבת..אני נשבע לך" התחיל, ואני נהנחתי בעצב, הוא הולך עכשיו לשנות לי את כול צורת החשיבה שלי עליו.ואני חושבת שאני אוהבת את זה. כי זה דווקא נחמד.המלצרית בדיוק הגיעה עם המנות שלנו,והוא לחש לי שהוא ימשיך לדבר כשהיא תלך."בתאבון" מלמלה והלכה, 'תודה לאל' חשבתי, סוףסוף היא עושה את העבודה שלה."אני לא רציתי לעבוד בעבודה הארורה הזאתי מלחתכילה" התחיל בדיוק כאשר הוא לקחת את המזלג שלו ותקע אותו בדק הנא שנקרא סביצה.ואותו הדבר עשיתי אני עם הפסטה הטעימה להפליא שלי.התחלתי להקשיב ברצון רב. "העבודה הנוראית הזאתי לא מתאימה לי,אני שונא לראות או לגרום סבל לאחרים שום כסף לא יוצא משם אני מבטיח. אנחנו רק עוזרים לאנשים שאין להם את היכולות.או לאנשים שיש להם בעיות כספיות,או אנשים שמאימים עליהם ודבריים כאלו,גם אונסים אנחנו עוצרים. אני גאה לומר שאני עצרתי מקרי רצח הרבה יותר משאני גרמתי.יש לנו אלפי עסקים בכול העולם זה מתחיל בעסקי מלונות וזה מסתיים במשרדי עורכי דין מצליחים.אין לי כרגע את היכולות לעצור את עצמי 'מלפשוע' ולעזור לרנשים חסרי יישע ורק להיות איתם.יש כול כך הרבה דברים אחרים שאני אוהב לעשותץ שלאף אחד לא הבאמת אכפת לדעת חוץ מלמשפחה שלי.""אני מעוניינת לדעת,כמו מה?" הוא חייך אליחיוך רחב וסיפר ךי ש:" אני אוהב לשחק כדורסל ולעיתים גם הוקי.אני יודע שאלו שני משחקי ספורט השונים בהחלט ויש הבדלים יותר מידי עבים להם..אבל אני אוהב את זה.שאני מוצא זמ לשחק בהם. מה שמאוד קשה. אני מרגיש באמת חי. פיתחתי לאחרונה עוד תחביב ,אבל אני לא אספר לך עליו לא עכשיו" אמר בצחו כאשר ראה שבאמת התענינתי""תספר י עוד" ביקשתי"אני אוהב ילדים, הם כולכך חמודים ומצחיקים, אני מאוד אוהב חיות וליטייל בטבע או בעולם כולו."חייכתי אילו חיוך אוהב ומבין."מה את אוהבת לעשות?" "אני מאוד אוהבת לבשל, ואני פשוט מאוהבת בתינוקות או בילדים בכללי. אני מאוד אוהבת לרוץ זה מנקה לי את המחשבות. אבל מאותה נק מבט אני מאוד אוהבת להתבטל ולשבת מול הטלוויזיה עם פופקורן ולראות סרטי כריסמס קיטצים.אני מאוד אוהבת לקרוא,אני קוראת המו,ואני מאוד אוהבת היסטוריה.זהה פשוט מאוד מענין אותי" ציחקקתי אוי לא כמה דיברתי?פשוט חפרתי לו."את לא חופרת לי את ממעניינת אותי" שיט. אמרתי את זה בקול מבמהירותהבזק כולי נהייתי אדומה, עכשיו הוא זה שצחק אלי בל הוא צחק מאוד "למה את מוובכת?""בוא נשנה נושא מתאו אני מתחננת" מלמלתי בבושה "אוקיי" מלמלוהמשיך לצחוק לעצמו. "נזמין חשבון?" הוא קרא למלצרית וביקש חשבוןכאשר הכניס מזומנים "מה אתהעושה?" "משלם על האוכל שאכלנו,הרי את לא רוצה ללכת בלי לשלם נכון?"גיחח "אני משלמת על עצמי" "אל תעשי שטויות ב'ת אני משלם" הואמיד קרא למלצרית והיא לקחה ממנו את הפנקס העטור עור שחור והלכה "בואנלך" "אני אחזיר לך" "אל תחשבי על השטויות האלו" אמר                                הפרק היה אמור להיות יותר ארוך אבל בסוף חיפשתי אותו ל2