Is it real?

פרק 8

מה קורה? אני כרגע בשדה תעופה ומעלה את הפרק החלטץי שאני אעלה פרק אחד עכשיו ושבוע הבא אני אעלה עוד פרק במקום עכשיו פעמיים כי אני רוצה שיהיה מתח חחח אז תהנו לקרוא ובהצלחה לי.
״למה אתה נראה ככה?״ ״אך?״ ״כועס?״ ״אבא שלך היה בן אדם קרוב אליי מאוד״ ״אז אך אני לא מכירה אותך?״ שאלתי ״ככה זה פשוט יצא״ לורה חזרה מהשירותים והלכנו אל עבר מגדל אייפל פשוט ישבנו שמה לורה הלכה להצטלם עם מתאו ואני ישבתי לי שם לבד
״ ‏בונ׳גור״ ניגש אלי מישהו ״היי״ ״מדברת צרפתית?״ הנהנתי ״את לא נראת צרפתיה״ ״אני קנדית״ ״בת כמה את?״ ״22״ ״בן כמה אתה?״ ״26״ ״יש לך חבר?״ שאל אחרי כמה דק של שקט הנהנתי לשלילה ״אשמח לצאת איתך״ ״אני עוזבת מחר..״ ״אז בואי נצא היום״ ״אני לא יודעת מי אתה או אפילו אך קוראים לך אני לא חושבת שזה מתאים״ ״קוראים לי ג׳רמי אני בן 26 אני עובד כעורך במגזין מפורסם וזהו״ ״אני מצטערת אב..״ ״מה קורה פה?״ שאל מתאו? לא שמתי לב שזה הוא אז כיווצתי טיפה את העינים וראיתי אוצו מסתכל על גרמי במבט שאם אפשר היה להרוג עם מבטים אז הוא היה נהרג ממזמן ״זה ידיד שלי״ ״ומי אתה?״ שאל גרמי ״מתאו סנטיאגו " ״א.,תה ל..א אמו..ר להיות בארגנטינה?״ שאל ״ואתה לא אמור להתרחק כשאני בא?״ הוא שאל ״כ..ן אדו..ני״ אמר והלך ומתאו התיישב ״לא ההית צריך לעשות את זה ״ אמרתי והלכתי בחזרה לכיוון המלון
הגעתי למלון ועליתי לחדר של גייב
דינגדונג
״היי גייבי אל אצה מרגיש?״ שאלתי אחרי שחיבקתי אותו ״בסדר ליזי אל היה בסיבוב?״ בסדר הלכתי עם לורה ומתאו״ אמרתי ״מתאו?!״ ״כן״ הנהנתי הוא היה נראה מבוהל ״תתרחקי ממנו כמה שאת יכולה ב׳ת״ אמר ״למה״ שאלתי מתעניינת לדעת מדוע כול האנשים סוגדים ממנו ״את לא מכירה אותו?״ שאל בהלם ״לא״ אמרתי בהתעניינות ״הוא ראש המאפיה ששולט בכול דרום אמריקה!״
מה?
״לא ידעתי את זה״ מלמלתי
״אני יודע הוא אמר וחיבק אותי שראשי על חזהו״
״אני רק דואג לך את תבהלי ממני את החברה הכי טובה שלי ואני לא רוצה שתסתבכי בצרות כאלו או אחרות״
״אז עלינו שלב?״ ״סליחה?״ ״החברה הכי טובה״ אמרתי ׳ודפקתי׳ לו מרפק בבטן והוא צחק
״אויש קטנטונת״אמר וליתף את שערי ״אויש זקנקני״ ״להזכיר לך שאני גדול ממך בשנתיים?״ ״שנתיים יותר מידי״ ״אני אלך לחדר להתארגן להערב תאסוף אותי מהחדר?״ שאלתי ״מי אני שאסרב?״ ״כול בן אדם השפוי בראושו״ ״תפסיקי להמעיט בערכך״צעק לי שיצאתי מהחדר וצחקקתי
בחיים לא.
עשיתי את אירגוני אתמול והתלבשתי בשמלה שלי(למעלה)
אני לא מאמינה שלורה בחרה את זה מלמלתי לעצמי
היא כול כך צמודה ואני מרגישה כאילו אני לובשת את זה ואומרת ׳אני רוצה צומת לב אני רוצה שתסתכלו אלי׳ וזה לא נכון!
תקתוק על הדלת בדיוק בזמן
******
שבוע לאחר מכן:
הכול הסתיים ומחר הפגישה שלי עם העורך דין של אבי אני בבית עם מימי צופה בטלוויזיה אחרי שאכלנו
נזכרתי בזה שאני יותר לא אראה את מתו בשום אופן ביום השני שהלכנו הוא כבר לא היה אז נשמתי עמוק ואמרתי לעצמי ׳לא יקרה לך שום דבר׳ גייב ממש הלחיץ אותי עם העזרה שלו לגבי זה..

אך?
אוהבת💕