סוף העולם... או שלא?

הכוכב דמטר (נק' מבט: מיכאל)

הסתכלנו מסביב בפחד. האדמה הייתה חומה וקשה כמעט בכל מקום. בכל מקום היו כיפות יישובים, ומכוניות ריחפו מידי פעם. אם לא הזיתי, גם חייזרים ריחפו לפעמים ממקום למקום. "קדימה, בואו נלך" אמרה נופר כאילו כל זה רגיל. החייזר כבר התחיל ללכת והסתכל אחורה לראות אם אנחנו באים. אבישג נצמדה אליי והתחלנו ללכת גם אנחנו. יוליה הסתכלה לכל מקום בעצבנות וג'יימס היה במבט ללא הבעה. רק נופר נראתה שלווה, ואפילו דילגה והסתכלה על החייזר בביטחון מלא שיוביל אותנו לאן שהוא צריך. בלעתי רוק והסתכלתי על אבישג. אם משהו ישתבש, אני אוביל אותנו חזרה למכונית,' חשבתי והסתכלתי אליה אחורה, ולשמחתי היא עדיין חנתה שם...אם כי לא לזמן ארוך. חייזר-למרות שיכולתי להישבע שהוא חייזרית- אני חושב שהחצאית הסגירה את העובדה הזאת- נכנסה אליה, התניעה ונסעה משם. 'זהו זה,' החייזר המדריך שידר לנו וקפצתי והסתכלנו על נופר במבט שואל בציפייה שתסביר לנו מה קורה. היא חייכה. "כאן זה חדר האחראיים...משהו כמו משרד הממשלה אצלינו. רק שלהם יש כמה כאלה." אמרה. החייזר חייך אליה וסימן לנו להיכנס. נכנסנו וקפאנו בכניסה. היו שם מחשבים- המון מחשבים שלפניהם היו כיסאות שחורים מסתובבים עליהם ישבו חייזרים והקלידו בשפה שלא יכולתי להבין, שטיח כחול באמצע החדר וטלוויזיה אחת מול הכל. כל האותיות המוקלדות היו בצבע אדום. כמו בכדור הארץ, אולי חוץ מהחלק של צבע האותיות. 'כמו בחללית,' תיקנתי את עצמי. 'תתחיל להתרגל, מיכאל'.

'כאן גילינו שהכוכב שלכם בסכנה,' אמר החייזר המדריך שלנו. הוא סקר אותנו במבטו, שהיה כל הזמן אותו דבר- ללא הבעה או רגש. תהיתי אם יש לחייזרים שמות, כמו שלנו קוראים נופר או אבישג.-..'ואז שידרנו לנופר חלום שתבוא לכאן, וגם למקום הפצצה.' סיים. "פצצה?" אבישג שאלה והחווירה. "חלום?" שאלתי אני בפליאה. "נופר?" יוליה שאלה, עדיין עצבנית ומתוחה. נופר צחקקה. "כן, כן, וכן. אני יודעת, זה נשמע בלתי אפשרי, אבל כן, הוא שלח לי חלום. חייזר-ילד גילה את זה בזמן שהתגנב לכאן בעצמו." 'בניגוד לחוק,' מלמל החייזר המדריך. –"הוא פתח את המחשב ואז המדריך שלנו נכנס, ואני אדלג על החלק הבא- כעס, צעקות, בלה בלה בלה. אבל הילד התעקש והראה לו מה הוא גילה במחשב: כמה אנשים התגבשו לצוות כדי להשמיד את השמש שלנו וקראו לעצמם 'צוות אפולו'. החייזר שלנו התפלא ונבהל מאוד. הוא מיד חשב מה לעשות. עלתה לו התשובה: הרי תושבי החללית הם אלו שבסכנה. הוא הלך לישון לילה אחד, התאמץ מאוד ולבסוף שלח אליי חלום אזהרה: השמש בסכנה. כל החלום חשבתי את שתי המילים האלו, ביחד עם תמונה של מקום הפצצה והוראות איך לבוא לכוכב שלהם, הקרויי בשם דמטר. ואז התעוררתי וחוזר חלילה" אמרה והתנשמה. אני ואבישג החלפנו מבטים המומים. דמטר...למה הם קראו לכוכב שלהם דמטר? "דמטר?" שאלתי מטושטש. נופר הנהנה. "דמטר נתנה לכוכב הזה חיים. ככה הם מאמינים, לפחות." לחשה. היא הגניבה מבט לחייזר, שלא הבין אף מילה בעברית- רק שידורית. היא נשמה עמוק והמשיכה: "יש לכוכב הזה עוד שם, קרס- שמה הרומי של האלה. אותה אלה, רק בשם אחר ואופי קצת שונה." סיימה. בלעתי רוק. "השמש בסכנה?" אבישג לחשה. "זאת לא ה.." –"סיסמה שלנו?" נופר השלימה אותה. "בהחלט כן. אין זה צירוף מקרים." אמרה בחיוך. אבישג השפילה את המבט. "למה דווקא את?" יוליה שאלה. "הרי אני ואת שוות. שתינו מכירות המון זמן.." רטנה. נופר חייכה בהיסוס. "החייזר אמר שהוא הבחין ביכולת המנהיגות שלי," נופר אמרה והסמיקה, "חייזרים רואים יותר דברים מבני אדם." יוליה קפאה והנהנה בפה פעור. "טוב, הגענו," אמרתי בניסיון להפר את המתח. "מה עכשיו?" נופר הסתכלה על החייזר זמן מה, עד שהוא שידר לכולנו 'עכשיו בואו תראו' והזיז את החייזר שהיה מולי מהמחשב שלו וזה פינה לו אותו. המדריך נכנס למה שנראה כמו אפליקציית גוגל ארץ.