אהבה מבלבלת :(

אהבה מבלבלת :)-פרק 10

מנקודת מבט רותם:
הגענו למסעדה חיבקתי את אליאור ונכנסתי למסעדה באתי ללכת לבר אבל המנהל עצר אותי.
״רותם,חכי שנייה״הוא אמר לי.
״קרה משהו סער?״שאלתי אותו,כן קוראים לו סער והוא כמו אח גדול בשבילי והוא ממש נחמד והוא כל פעם דואג לי.
״לא,פשוט את לא בבר היום,היום את ממלצרת״הוא אמר לי בחיוך מאולץ,סער יודע שאני לא אוהבת למלצר כי אני לא רוצה לפגוש אף אחד שאני מכירה והוא יודע את זה.
״אבל סער אתה יודע שאני לא יכולה למלצר״אמרתי לו בעצבים.
״מצטער,נסיכה קטנה פשוט תומר חולה וחסר לי מלצר״הוא אמר לי,תומר זה אחד מהעובדים שתמיד ממלצר.
״אז מי יהיה בבר?״שאלתי אותו.
״נופר ואור״הוא אמר בייאוש.
נופר היא אחת מהעובדים והיא כל פעם משגעת את סער לשים אותה בבר וכל פעם מתלוננת על זה שהוא שם רק אותי בבר וגם כי אור שם ועוד משהו אנחנו שונאות את השנייה.
אור זה אחיין של סער הוא עובד איתי קבוע בבר ועכשיו הוא יעבוד עם נופר,מסכן.
נופר מאוהבת בו קשות והיא כל פעם נצמדת אליו אבל היא לא מבינה שהוא לא רוצה אותה.
״וואי איזה מעצבנת היא״אמרתי בעצבים כשראיתי את נופר בבר ומחייכת חיוך מתגרה.
״היא ביקשה ממך נכון?״שאלתי אותו.
״כן,מצטער נסיכה קטנה היא פשוט שיגעה אותי״הוא אמר לי וחייכתי אני לא מסוגלת איתו.
״בסדר,איזה שולחנות אני ממלצרת?״שאלתי אותו והוא חיבק אותי חיבוק צדדי וקטן.
״1,8 ו-10״הוא אמר לי ושמתי את הסינר של המסעדה עם עט וכל מה שצריך.
״נסיכה קטנה,אני באמת מצטער״הוא אמר והחזיק לי את היד והסתכלתי עליו בייאוש.
״אני לא יכולה לכעוס עלייך,כי אז תפטר אותי״אמרתי לו והוא ניסה לבעוט בי וצחקתי.
״לכי תעבדי,משוגעת״הוא אמר לי וצחק.
שמתי את הדברים שלי בלוקר בחדר עובדים והלכתי לשולחנות שאני צריכה למלצר.
התחלתי בשולחן 8 היו שם שני מבוגרים שביקשו סלטים ובשר עם שתייה ושמתי את ההזמנה על הבר כדי שיכינו את האוכל.
המסעדה כשרה,יש מטבח חלבי ומטבח בשרי וזה מעולה כי זה מגעיל מעורבב וגם לא כשר.
״מה תרצו?״שאלתי את האנשים שהיו בשולחן 1 וישבו שם נער עם שני ילדים קטנים.
״אני רוצה פרגיות עם פסטה ומה יש לילדים?״הוא שאל אותי והרים את עיניו אליו וואו איזה עיניים יפות יש לו והסתכל עליי במבט מופתע,הוא מוכר לי.
״יש פסטה עם שניצלונים ואורז עם קציצות״אמרתי לו,הוא חייך והסתכל עליי מוזר כאילו הוא מכיר אותי.
״מה את ממליצה?״הוא שאל אותי וחייך שוב ויש לו חיוך יפה אבל לא יותר משלו.
מה אני חושבת על הדביל הזה עכשיו? אני לא יכולה לחשוב עליו,תשכחי ממנו.
״על הפסטה עם השניצלונים״אמרתי לו.
״סומך עלייך״הוא אמר לי בחיוך ואני עדין חושבת מאיפה הוא מוכר לי.
״זה טעים״אמרתי לו והוא הנהן.
״תגיד אני יכולה לשאול אותך שאלה קצת מוזרה?״שאלתי את הנער הזה.
״כן בטח״הוא אמר לי.
״אתה מכיר אותי?או משהו כזה כי כשראית אותי הסתכלת עליי מוזר״אמרתי לו וחיכיתי לתשובה שלו.
״את אחות של אביאור ואליאור ואני לומד איתך בכיתה״הוא אמר לי ופתאום נזכרתי בנער החצוף שהוציא לי את האוזניות באותו יום וזה כל כך עיצבן אותי והוא גם אמר שהם החברים הכי טובים שלו או משהו כזה.
״עומר לוין,לא?״שאלתי אותו כשנזכרתי בשמו וניסיתי להתחמק ממבטו שהיה עליי אך ללא הצלחה.
״כן,זה אני״הוא אמר וצחק.
״מצטערת שלא זכרתי אותך פשוט די קיוויתי שלא יהיה פה אף אחד מהמקיף ובכלל שלא יהיה פה אף אחד שאני מכירה״אמרתי לו בפרצוף מתנצל,באמת הרגשתי לא נעים.
״הכל טוב וחוץ מזה אני בא לפה כל הזמן,זאת המסעדה הקבועה שלנו ואף פעם לא ראיתי אותך פה״הוא אמר לי,מסתכל עליי ומחכה להסבר.
״אני בדרך כלל עובדת רק בבר״אמרתי לו וחייכתי אליו חיוך קטנטן.
״אה״הוא אמר וחייך שוב.
״הם אחים שלך?״שאלתי אותו והצבעתי על הילדים הקטנים והיפים שישבו לידו.
״בני דודים שלי״הוא אמר וחייך חיוך יפיפה מסתכל עליהם ואני חייכתי גם.
״אתם רוצים משהו?״שאלתי את הילדים בחיוך,הם כל כך חמודים.
״את יכולה להביא לנו בבקשה קטשופ?״הם שאלו אותי בקול כל כך חמוד.
״ברור״אמרתי להם וחייכתי.
״משהו לשתות?״שאלתי אותם.
״שניים קולה ואחד ענבים״הוא אמר לי והנהנתי.
״כבר מגיע״אמרתי להם והלכתי לבר.
״אור,זאת ההזמנה לשולחן אחד״אמרתי לו והוא הנהן והתחיל להכין את ההזמנה.
״נסיכה קטנה,שולחן 10 זה שלך נכון?״סער שאל אותי.
״כן למה?״שאלתי אותו כשבדקתי איזה שולחנות הוא נתן לי.
״בדיוק התיישבו שם כמה נערים תגשי אליהם״הוא אמר לי והנהנתי.
הלכתי לכיוון שולחן 10 וראיתי שם כמה נערים מהמקיף אני ממש מקווה שהם לא יזהו אותי.
״תרצו להזמין?״שאלתי אותם והסתכלתי על כל מי שישב בשולחן ופתאום קפאתי לא יכולתי לזוז.
ראיתי אותו,אני לא מסוגלת להיות לידו כי אני יודעת שאני אתאהב בו ואני פשוט לא יכולה להתאהב בו.
אני חייבת ללכת מפה,העיניים שלו בהו בעיניי ולא יכולתי יותר אני לא יכולה להיות לידו הוא משגע אותי.
אני לא יכולה להתנתק ממבטו החודר והמהפנט וזה מחרפן אותי.
״אפשר להזמין?״אחד מהם שאל אותי בזמן שהמבט שלו תקוע עליי ווואו כמה שהוא חתיך הכי יפה שיש.
״בטח״התעוררתי על עצמי והסתכלתי לכל מקום אחר העיקר לא עליו,העיקר לא להתקל בעיניו היפות והמהפנטות.
״אנחנו נזמין 4 מנות של פרגיות עם צ׳יפס ו-2 מנות המבוגר עם הכל ועידן מה אתה רוצה אחי?״הוא שאל אותו וכשהוא אמר עידן הלב שלי התחיל להשתולל.
זה לא יכול להיות ככה אני חייבת לשכוח אותו גם ככה לא יהיה לו אכפת ככה וגם לי לא אני יהיה שוב הבלתי ניראת וזה הרבה יותר טוב מהמצב כרגע.
״גם פרגיות עם קולה״הוא אמר והסתכל עליי ואני ידעתי שאם אני אסתכל עליו הלב שלי ישרוף.
״אז 5 פרגיות,2 המבוגר עם כל התוספות ו-7 קולה?״שאלתי את אותו אחד והוא הנהן.
״כבר יגיע״אמרתי להם בקול שקט והלכתי לתת לאור את ההזמנה והרגשתי את המבט שלו עליי והרגשתי את המבט שלו שורף את גבי.
אני מבטיחה שאני הולכת למחוק אותו מכל מקום ובעיקר מהמחשבות שלי כי נמאס לי לחשוב עליו כל פעם מחדש כי אסור לי להתאהב בו,לא בו ולא באף אחד אבל בעיקר לא בו.
״אור זאת ההזמנה לשולחן 10״אמרתי לאור והוא הנהן.
״ההזמנה לשולחן 1 מוכנה״הוא אמר לי ונתן לי את ההזמנה ולקחתי הכל לשולחן 1.
״בבקשה וסליחה על העיכוב״אמרתי להם.
״הכל טוב״הוא אמר לי וחזרתי לבר ורק התפללתי שהמשמרת תיגמר ואני לא יראה אותו יותר.
״נסיכה קטנה קרה משהו?״סער שאל אותי וחיבק אותי.
״לא״אמרתי לו בלחש,אך הוא לא האמין לי הוא מכיר אותי יותר מדי טוב.
״מה קרה?״שאל אותי בדאגה.
״אני יכולה לסיים את המשמרת עכשיו אני אשלים מה שחסר מחר,מבטיחה״אמרתי לו במהירות.
״ברור שאת יכולה אבל מה קרה?״שאל אותי שוב.
אני פשוט חולה על הבן אדם הזה,הוא מבין אותי ותומך בי ואוהב אותי.
״יש מישהו בשולחן 10 שאני ממש לא רוצה לראות״אמרתי לו למרות שלא רציתי שאף אחד ידע.
״הכל טוב,אני אחליף אותך אל תדאגי״הוא אמר לי וחיבק אותי חזק ונישק את ראשי.
״תודה שאתה מבין אותי״אמרתי לו והוא חייך וחיזק את החיבוק הרגשתי את זה.
״תמיד,נסיכה קטנה״הוא אמר לי.
סער בן 20 והוא כבר מנהל את המסעדה כי ההורים שלו נפטרו והוא ואחותו נשארו לבד.
אחותו נשואה והיא אמא של אור שהוא ממש נסיך והם המשפחה הכי חמה ואוהבת שהכרתי וסער סער נסיך בפני עצמו הוא תמיד עוזר לי והוא יודע על הבעיה שלי שקשה לי להתחבר לאנשים.
באותו יום שהוא פנה אליי פעם ראשונה הייתי בהלם כי תמיד הייתי בלתי נראת ופתאום מישהו פונה אליי ועוד מישהו כמוהו ואותו דבר עם עידן לא אני צריכה לשכוח ממנו ממחר אני אתעלם ממנו והתנהג אליו הכי מגעיל שיש או שהוא התרחק ממני מרצונו וזה יהיה יותר קל ויותר עדיף.
הלכתי להוריד את הסינר ולקחת את הדברים שלי מהלוקר והלכתי לסער.
״אפשר?״שאלתי אותו,אם אפשר לדבר איתו ולהיכנס למשרד שלו והוא הנהן.
״אל תשכח מה שאמרתי למחר״הוא אמר למישהו בטלפון.
״סגור,להתראות״הוא אמר לזה שבטלפון והסתכל עליי.
״רצית משהו,נסיכה קטנה?״הוא שאל אותי והנהנתי והוא סימן לי להתקרב אליו וישבתי מולו.
״תספרי לי עליו״הוא אמר לי.
״לא על זה התכוונתי לדבר איתך אבל בסדר״אמרתי לו והוא צחק.
״קוראים לו עידן פגשתי אותו כשלקחתי את ליאורי מהגן ומאז קרו בנינו דברים מוזרים ואני לא יכולה להתאהב בו והוא לא יכול להתאהב בי זאת אומרת אסור לו להתאהב בי ואתה יודע למה״אמרתי לו,סער יודע עליי הכל בדיוק כמו אביאור הוא גם יודע את הסוד.
״אני יודע נסיכה קטנה אבל את לא רוצה אפילו לנסות?״הוא שאל אותי.
״לא,אין סיכוי אני גם לא רוצה אותו״אמרתי לו ואני באמת לא רוצה את עידן הוא פשוט מסקרן אותי.
״כן בטח״הוא אמר וגיחך.
״מה?אתה לא מאמין לי?״שאלתי אותו בעצבים.
״מאמין,מאמין למה לא״הוא אמר,בן אדם מעצבן.
״תפסיק לצחוק עליי״אמרתי לו והוא התחיל לצחוק ובילגן את שיערי וזה מעצבן בטירוף עד שסידרתי אותו.
״די מעצבן״אמרתי לו ותפסתי את ידיו עם ידי כדי שהוא לא יגע לי בשיער.
״בסדר בסדר שחררי אותי״הוא אמר לי וצחק.
״איך את נוסעת הביתה?״שאל אותי כששחררתי את ידיו.
״ברגל״אמרתי לו בלחש.
״תחלמי״הוא אמר בעצבים,הוא שונא שאני הולכת לבד הביתה לא משנה אם לילה או בוקר.
״תפסיק כבר להיות מעצבן״אמרתי לו בעצבים.
״אני לא נותן לך ללכת לבד״הוא אמר לי בעצבים באתי לקום וללכת אבל הוא לא נתן לי.
״מה הבעיה שלך?״שאלתי אותו בעצבים.
״הבעיה שלי,זה שאני דואג לך ואין סיכוי שאת הולכת לבד״הוא אמר לי בעצבים גם הוא.
״בסדר״אמרתי לו.
״אני עוד מעט מסיים אני אסיע אותך״הוא אמר לי והסתכלתי עליו בעצבים נמאס לי שדואגים לי כאילו אני תינוקת.
״אל תכעסי עליי״הוא אמר לי ויצאתי מהמשרד שלו בעצבים בלי להגיב לו אפילו.
נתקעתי בגוף קשיח,קשיח מדי ושרירי יותר מדי.
״תיזהרי״שמעתי קול גברי,צרוד ומוכר כל כך שעשה לי צמרמורות בכל הגוף.
״סליחה״אמרתי,הרמתי את ראשי וראיתי אותו.
העברתי מבט קטן על מה שהוא לובש ג׳ינס כחול וחולצת אדידס שחורה שבחרתי לו באותו יום.
הבגדים מושלמים עליו והוא שרירי לא יותר מדי וזה מה שיפה בו שהכל אצלו בפרופורציות חוץ מזה שהוא חתיך ברמות שאי אפשר לתאר.
״סליחה שנתקעתי בך״אמרתי לו בלחש ובאתי ללכת אך הוא תפס לי את היד.
״חכי שנייה״הוא אמר לי בקול הגברי והכובש שלו.
״מה?״שאלתי אותו בקול שקט והוא משך אותי אליו והייתי כל כך קרובה אליו.
תהיי מגעילה אליו,להיות מגעילה!
״את כועסת עליי או משהו?״הוא שאל אותי בקולו האדיש והקשוח.
״יש לי על מה?״שאלתי אותו בקרירות.
״לא חושב״הוא אמר לי והעיניים שלו בהו עמוק בעייני,קרב מבטים כחול מעורבב עם ירוק מול טורקיז כל כך יפה יש לו עיניים שרק ממבט אחד את רוצה להבין מה הן אומרות ורק ממבט אחד את מתמכרת.
״כל כך יפות״הוא אמר בקולו הגברי והקשוח והמשיך לבהות בעייני עם עיניו היפות והמהפנטות.
״עידן״אמרתי לו וניסיתי להשתחרר מידיו הגבריות והגדולות שמחזיקות אותו קרוב אל גופו ברמה שאני שומעת כל נשימה ונשימה שלו.
״רצית להגיד משהו?״שאל אותי כאילו התעורר על עצמו או משהו כזה.
״כן״אמרתי לו.
תעשי את זה,תגידי לו שיתרחק ממך.
״א..אני אני רו..רוצה״אמרתי לו ולא יכולתי להגיד את זה.
״מה את רוצה?״שאל אותי בקולו הצרוד והגברי כל כך,כמה גבריות וסקסיות יש בגבר המדהים הזה,הוא כל כך קרוב אליי..
״אני רוצה שנתרחק״אמרתי לו בלחש,יופי עשית את זה.
״מה אמרת?״הוא שאל בהלם,כאילו מסרב להבין מה ששמע.
״שאני רוצה שנתרחק אחד מהשנייה״אמרתי לו בלחש שמתאר אותי והורדתי את המבט שלי כדי לא להביט בעיניו.
״זה מה שאת באמת רוצה?״הוא שאל אותי בקולו הגברי שמשגע אותי ולא עניתי לו.
״תעני לי,זה באמת מה שאת רוצה?שנתרחק?״הוא שאל אותי שוב והרים את ראשי אליו.
״כן ז..ה מה ש...שאני רוצה״אמרתי לו בגימגום ובלי להסתכל בעיניו.
״תסתכלי לי בעיניים ותגידי לי שאת רוצה שנתרחק״הוא ציווה עליי בקולו הגברי והקשוח.
״אני רוצה שנתרחק״אמרתי לו מסתכלת עמוק בעיניו שוב קרב המבטים טורקיז מול כחול עם ירוק ומורידה את עיניי ישר אחרי שסיימתי את דבריי.
״אוקיי״הוא אמר בולע את רוקו באיטיות.
״את צריכה טראפ הביתה?״הוא שאל אותי באדישות ושיחרר אותי.
״אממ אני אסתדר תודה״אמרתי לו בלחש.
פגעת בו,פגעת בו כל כך חזק.
״אני יודע שאין לך איך ללכת״הוא אמר לי בקולו הקשוח והנה חזר עידן עם החזות הקשוחה והאדישה.
״נסיכה קטנה,אני צריך להישאר פה אבל אני ימצא מישהו שיסיע אותך״שמעתי את קולו של סער מאחורי והמבטים של עידן ושלי תקועים אחד בשנייה.
״אני אקח אותה״עידן אמר לו באדישות וסער הסתכל עליי מחכה לתגובה ממני ולא יצאו לי המילים,פשוט עמדתי שם בניהם בלי לומר דבר.