שונה בפנימייה

פרק - 7 ❤️

_________________________________________________________
(טה דה!! אני הכנתי את זה)
(עבדתי על זה 3 שעות😣!)
_________________________________________________________

רק מזכירה הפרק מתחיל מנקודת המבט של ג'ורדן
_________________________________________________________

עברו חמש דקות עד שחזרה ג'וי "גבירותיי ורבותיי הרשו לי להציג את רייבין!" היא הודיעה בהתרגשות ומשכה את הנער הסמוק פנימה.

הוא לבש חולצה בצבע ורוד כהה ומכנסיי ג'ינס בהירים וקצרים, לרגליו היא שמה לו גרביי תחרה שחורות, את שערותיו הסוררות היא אספה בשתי סיכות מוזהבות וגולת הכותרת.. המשקפיים שעיטרו את עיניי הזית שלו. אני נשבע אם זו הייתה הפעם הראשונה שהייתי רואה אותו הייתי חושב שהוא בת! "עשית יופי של עבודה ג'וי" שיבחתי אותה ורייבין הסמיק אף יותר "אני יכול להחליף בגדים?" הוא שאל בעיניים מתחננות את אמילי "לא, אתה הולך להישאר כך עד סוף המשחק" היא הודיעה לו ובמעמקי ליבי שמחתי על כך...
רגע על מה אני חושב?!
לא משנה.

הערב המשיך לרוץ ולפני ששמנו לב כבר השעה הייתה חצות.
"היה כיף אבל כדאי לקפל ת'מסיבה" הודיעה מיקה לכולם "באמת כדאי לפני שמרקו יבוא ואז נהיה בצרות" אמר מארק אחריה "מי זה מרקו?" שאל אותי בשקט רייבין "זה המדריך שלנו" אמרתי לנער העייף "בוא נחזור לחדר" אמרתי לרייבין והושטתי את ידי ובחשש הוא הושיט את ידו אליי ושנינו הלכנו לחדרנו.

_________________________________________________________
חוזרים לרייבין owo
_________________________________________________________

'זה היה כל כך מביך!!!' חשבתי לעצמי בעודי מתהפך במיטה לא מצליח לישון מהמבוכה 'מה אם מישהו צילם את זה?, מה אם משהו יפיץ את זה? זה יהיה הסוף שלי' על סף הבכי הצלחתי לישון אך, מתעורר כמעט כל שעה מסיוטים של איך חיי פה נהרסים.
"יפיפייה נרדמת קומי.." מארק אמר בקול תינוקי תוך כדי שניער אותי "דיי כבר.." מלמלתי מתחנן לעוד חמש דקות של שינה "ג'ורדן הוא לא מתעורר" יבב מארק, לא חלפה דקה והונפתי באוויר על ידיו "תוריד אותי!!" צעקתי על ג'ורדן מנופף בידי מנסה להכותו אך כושל בשל תנועותיו "צריך לקום לעבודה.. קדימה" הוא אמר בטון נעים והניח אותי על הריצפה הקרה "בסדר.." אמרתי ממורמר, מתכונן ליום נוסף.

למי שאחראי על זה שזו פנימייה חקלאית, תודה שהרסת לי ת'יום!!

אתם שואלים איך?  בשדה ברוס החליט שיהיה "מצחיק" לקשור אותי לחמרשה כמו  חמור וכשאני נשבר להכות אותי עם מקל כמו שמכים חמורים.
'איך היום הדפוק הזה יכול להשתבש יותר?' שאלתי את עצמי בעודי נועל את עצמי בשירותים ובודק את חומרת גבי הסובל.

"איך הגעת למצב הזה?!" שאלה האחות בעודה חובשת את גבי המדמם (כמובן🙄☹️) "קצת מזל" אמרתי צוחק צחוק מר וחסר אונים 'אין לי כוח למקום הזה יותר'

_________________________________________________________
היי צבא חתלתולים הינה לכם פרק חם מהתנור שנקרא המוח שלי... (הומור כושל שלי😅)
כמו שאתם רואים הצלחתי לסיים פרק יאיי
סורי שלוקח לי כל כך הרבה זמן
לצערי יש לי חיים סופר דופר עמוסים עד שאין לי זמן לישון לפעמים

בואו נציב יעד 🤔🤔🤔

מה דעתכם על: 45 צפיות (לא כולל שלי), 25 הצבעות ו15 תגובות
נראה אם תעמדו בזה ועד הפעם הבאה

ביייייייי😺😻😺😻😺😻😽😸😽😸😽😸