שונה בפנימייה

פרק 20 - 🧡

נקודת מבט של ג'ורדן 🤭
_________________________________________________________

"רוני מה אתה עושה?!" צרחתי עליו רואה את המתרחש ומזדעזע. "אני נשבע לך אם אתה על עוזב אותו זה יהיה הסוף שלך!" צעקתי על הדביל "לא! בזמן שאתם הייתם שם היא כמעט מתה לנו! היא לא חשובה לך ג'ורדן?!" הוא צעק עליי את שאלותיו משאיר אותי ללא מילים אך עצבני. "רוני מה אתה עושה לכל הפשפשים והקרציות?!" צעקה גם מאי וניערה אותו, גורמת לו בלת ברירה לשחרר את רייבין שברח להסתתר מאחוריי "רוני אני יודע שעברה על כולכם תקופה קשה אבל זה כבר מאחורייכם" אמרתי לו והוא התחיל להתפרע "זאת הבעיה אתה כבר לא חלק מאיתנו! אתה לא סבלת כמונו למענה, אבל היי.. לפחות נהנת מהחיים בפנימייה שלך" הוא צעק והפנה גבו אליי גורם ללבי להתכווץ..
'אני מאבד אותו כמו את לי..
והכל באשמתי..
שוב...'
חיבוק קוטע את רצף החשיבה שלי, חיבוק של רייבין.

"ביי בנות נתראה ביום שישי!" צעקנו למיראל ולונה מחלון המכונית שמאי יצאה לדרך. רוני והיא מקדימה ואני ורייבין מאחורה.
"מישהו יכול להסביר לי איך הוא מצליח להירדם בכזאת מהירות?" שאלתי צוחק ושניהם (תודה לאל) הצטרפו לצחוק שלי.
"סליחה על מוקדם יותר ג'ורדן.." התנצל רוני בפניי גורם לי לגלגל את עיניי "על מה אתה מצטער? אתה צדקת בכל מילה שיצאה לך מהפה.. בזמן שאתם קרעתם ת'צורה למענה אני התעללתי בילדים בפנימייה הזאת" אמרתי תופס את ראשי בידיי מבין מה עשיתי בשלוש שנים האחרונות. "הצלחת להשלים עם לי? שמענו שגם אותו הם זרקו לשם" שאלה מאי גורמת לי להרגיש רע בשבילו. ללי תמיד הייתה בעיה עם להתרגל לסביבות חדשות שלא לדבר על בלי ההורים.. מבחינתו ברגע שהם נפטרו ממנו עולמו חרב עליו...

"רייבין מתי אתה מתכוון לקום?" שאלתי אותו אחרי שעות של נסיעה חזרה לפנימייה...

_________________________________________________________

זה הכל בפרק של היום
רייבין ניצל, אך המון שאלות שלא נענו...

מה נלחש לג'ורדן מג'ייק?
מה יקרה בין ג'ורדן ולי?
מה יקרה עם כל החבורה שהם יפגשו שוב ברייבין?
ולמה הפסטה המוקרמת של אמא שלי טעימה לכל השדים והרוחות!!!!

טוב על רוב השאלות תקבלו תשובות (אולי חוץ מהפסטה שתמוד תהיה חידה לאנושות😔) בפרק הבא של

🌟שונה בפנימייה🌟