שונה בפנימייה

פרק 17 - 💙

אוקיי אנשים הפרק הזה מתחיל מנקודת מבט של ג'ורדן...
תבלו
________________________________________________________________________________

"תגיד מארק ראית את רייבין? הוא אמור לחזור היום" שאלתי את מארק "שמעתי מכמה בנות בשכבה שלו שהוא לא חוזר" הוא אמר ונעמדתי מיד "מה זאת אומרת לא חוזר?!" שאלתי בצעקה "אני לא יודע אמרו שההורים שלו לקחו אותו חזרה הביתה" הוא  אמר.
איך הם עשו לו את זה... הם יודעים שהווא שונא אותם. "אני הולך אליו" הודעתי למארק ופתחתי בריצה מהירה לעבר חומות הפנימייה מתקשר תוך כדי לאחת מחברותי הטובות ביותר מאי.

"היי מאי יש מצב לאיסוף?"
"בכיף אחי, מאיפה?"
"מהפנימייה דא"
"אוקיי לכבוד מה הוד מעלתו בורח?"
"אני הולך למצוא אחד מהחבר'ה שלי"
"חבר'ה? ממתי הפחדנים שאתה קורא להם חברים שלך ברחו אי פעם?"
"אהה..."
"זה חייב להיות הקראש שסיפרת לי עליו!!!"
"כן... זה הקראש..."
"אוקיי אחי אני בדרך אלייך, ביי"
"ביי"

זרקתי לתיק של הלימודים חולצה ומכנס למקרה וה"מבצע" הזה יקחו יותר ממה שמצופה לנו. "אתה בא כבר?" היא שאלה וצפרה לי לבוא "תשתקי ותפסיקי או שיתפסו אותי!" צעקתי עליה בזמן שטיפסתי על החומה "לאן אתה הולך ג'ורדן?" שאל אותי אבנר השומר בקול רגוע "אה..." מלמלתי מולו כמו אידיוט 'יופי עכשיו זה יהיה הסוף שלי' חשבתי שלפתע אבנר גיחך ואמר "יכולת פשוט לבקש ממני לפתוח לך אתה יודע שיש תייל בקצה החומה בכל מקרה" הוא אמר וגיחוכו הפך לצחוק מדבק "רד לפני שתחתך" הוא אמר והלך לכיוון השער פותח אותו מעט "אני הולך לשירותים ומה שאני לא רואה אני לא יודע" הוא אמר בקריצה והלך הרחק מהשער.
"יש לכם שומר ממש נחמד. הלוואי שהוא היה השומר של הבית ספר שלי!" היא התבכיינה "אין זמן לשטויות שלך היום" אמרתי רושם את הכתובת של רייבין בג'י פי אס ("אל תשאלו איך השגתי אותה כי אני בעצמי לא יודע... מה נסגר איתך סופרת תכניסי הגיון פה!!!") "בואי ניסע" אמרתי והיא התניעה ויצאנו לדרך.

"איך בבית ספר?" שאלתי אותה משועמם מהנסיעה הארוכה, שתבינו אותי עברה שעה וצי ואנחנו עוד לא באמצע הדרך!. "שום דבר חדש.. עדיין אותו דבר, בדיוק כמו שעזבת" היא אמרה לא מורידה את עינייה מהכביש "אשכרה? אז רוני עדיין עושה לכולם צרות?" שאלתי מגחך "שלא תעיז לצחוק אתה מכיר את הדביל ואת הרעיונות שלו.. היית צאיך לראות מה הוא עשה אתמול" היא אמרה צוחקת "מה הוא עשה הפעם?" שאלתי נאנח "ניסוי מדעי מיוחד" היא אמרה משתדלת לא להתפקע מצחוק "מה היה הניסוי?" שאלתי מפחד לדעת מה הדביל עשה "הוא ניסה לבדוק כמה זמן הוא יצליח להיות נעול בלוקר של עצמו עד שמישהו ישם לב שהוא נעלם" היא אמרה וגל צחוק שטף את פיה "אני אומר לך הילד הזה יהרוג בסוף את כולנו" אמרתי מצטרף לצחוק.
"ג'ורדן תתעורר" מאי אמרה וניערה אותי "הינה אני ער מאי" אמרתי מעוצבן "ישנת שעתיים אין לך שום זכות להיות ממורמר!" היא צעקה עליי וחבטה בכתפי "ממזרה שכמוך בואי הנה" אמרתי לופט את צווארה ומשפשף את ידי בראשה "אוקיי אוקיי נכנעת" היא צעקה שדמעות תנין ירדו מעינה " דיי כבר דרמה קווין" אמרתי וגילגלתי עיניים לעברה "זה הילד?" היא שאלה לפתע כשילד זר הלך לכיוון הבית "לא" השבתי "ומה עם זה?" היא שאלה שוב "כן זה רייבין!" צעקתי ויצאתי מהמכונית בריצה " רייבין! אנח כל כך שמח לראות אותך!" אמרתי ודמעות אושר ירדו במורד לחיי 'הוא בסדר.. תודה לאל שהוא לא נפגע' חשבתי בזמן שמשכתי את ירוק העיניים אליי וחיבקתי אותו חיבוק גדול ואוהב "מה אתה עושה פה ג'ורדן? איך הגעת הנה? ויותר מזה איך ידעת איפה אני גר?" הוא שאל המון שאלות שפניו העלו סומק עדין "באתי בשבילך כי... אני אוהב אותך רייבין" אמרתי מתוודה בפניו, נמאס לי לפחד להגיד את זה!, "גם אני אותך" הוא מילמל בשקט כך שאפילו אני בקושי שמעתי
"מה?!"

_________________________________________________________
ÒwÒ
עוד פרק הסתיים לו
מה אתם אומרים שיקרה עכשיו?
מה עם אותו ג'ייק המסתורי? ומי אלו המאי ורוני האלה?
כל זאת ועוד בפרק הבא של...

🌟שונה בפנימייה🌟