שונה בפנימייה

פרק 19 - ❤

"אוווו" הילדה מהמכונית צעקה מפריעה לרגע הקטנטן ביניי לבין ג'ורדן "מאי אני נשבע שאני ארצח אותך" ג'ורדן צעק על הילדה שיצאה מהמכונית ובאה לעברנו "היי רייבין אני הבסטי של האידיוט הזה" היא סוג של הציגה את עצמה מושיטה את ידה לעברי ללחיצת יד ידידותית בזמן שפניו של ג'ורדן האדימו "בכל מקרה... ג'ורדן הבטחת שתבוא לבקר אותה זוכר?" שאלה הילדה "כן מאי אני זוכר" ג'ורדן אמר למאי המסתורית גורם לי להרים גבה בשאלה "רייבין" לפתע נשמע קולה של אימי הנוראית "מה את רוצה מכשפה שכמותך" שאלתי בקול חסר רגש שגרם לג'ורדן ומאי להיבהל מעט "אמ... איפה ג'ייק ומי זה?" היא שאלה "ג'ייק הלך לריילי וזה החבר שלי" אמרתי באותו קול אפל ומת.

אוקיי אוקיי לפני שאתם באים לשפוט אותי ולומר לי זאת אמא שלך בכל זאת תנסה להתייחס אליה כמו לבן אדם וכל זה אבל אני חושב שאם הייתם עוברים עשירית ממה שאני עברתי בחיים המסריחים האלה גם אתם לא הייתם סולחים לה ודוחה שנקרא אבא שלי..

"רייבין קום" שמעתי קול מפריע לי לישון "נו כבר בייבי הגענו" הבנתי שזה קולו של ג'ורדן כשהתעוררתי על עצמי (אל תשפטו אותי >~<) "אני רוצה שתכיר מישהי מאוד מיוחדת בשבילי" הוא אמר ועזר לי לצאת מהמכונית "מאי!" נשמעה צעקה ולפתע הופיעה נער ג'ינג'י וקפץ על מאי "רוני מה עשית הפעם" שאל ג'ורדן את תכול העיניים בטון מיואש "אמ... את זה" הוא אמר והראה וידאו שלו מרסס קיר של בית בצבעי ניאון מחרידים "למה עשית את זה?" שאל ג'ורדן "הייתי משועמם מה אתה רוצה" הוא שאל בקול מתבכיין "רק רגע אתם מבקרים את מיראל?" שאל הג'ינג'י שהתדלה לי כרוני "כן איינשטיין אלא מה?" אמרו מאי וג'ורדן ביחד "בסדר עצבניים שכמותכם... מי זה הילדון הזה?" הוא שאל מקרב את פרצופו אליי כך שעוד שנייה פניו היו בתוך פניי "תעזוב ת'בויפרנד של ג'ורדן בוא" אמרה מאי ומשכה אותו מהאוזן פנימה.
"מיראל?" קרא ג'ורדן בשקט רואה ילדה קטנה רצה לעבור "ג'וג'ו!" היא צעקה וחיבקה אותו "מה שלום מיראל לונה?" הוא שאל "הרבה יותר טוב! האמת לפני יומים הי חזרה הביתה אחרי התאוששות!" הילדה צעקה ומשכה את ג'ורדן בידה.
_________________________________________________________
נקודת מבט של ג'ורדן
_________________________________________________________

"מיראל" קראתי לה בשקט מלטף את ראשה העטוף מטפחת "ג'ורדן המון זמן לא התראנו" היא אמרה לי בקולה השקט "אז הוא בחוץ?" שאלתי מקווה שלא סתם נכנסתי לתוך כל הצרה הזאת "זהו... אין יותר גידול!" היא אמרה מחייכת אלי ודמעות עלו בעינייה "מיראל!" קראתי באושר את חברתי היקרה וחיבקתי אותה קרוב אליי בידיעה שהיא סוף סוף עברה את זה.

_________________________________________________________
זה היה האמנם קצר אבל חזרה לרייבין
_________________________________________________________

"אז... אתה החבר של ג'ורדי שלי?" שאל רוני "כן.." מלמלתי בשקט מובך מהנער החוקר "תגיד מי זאת מיראל?" שאלתי אותו סקרן "מיראל היא הדבק של ארבעתינו מאז שאנחנו קטנים אבל לפני שלוש וחצי שנים גילו אצלה גידול סרטני בריאות.." הוא סיפר בקול מעט רועד "כולנו הבטחנו שנעזור לה, אני תירצתי לכולם למה היא לא מגיעה לבית הספר. מאי עזרה לה כאן עם אחותה וג'ורדן היה אידיוט" הוא אמר מכווץ את ידיו לאגרופים "הוא ידע שאין לה סכומים כאלו בשביל לשלם על שום סוג של'טיפול אז הוא גנב מההורים שלו.. כל פעם קצת עד שהוא נתפס ואז הם זרקו אותו ואת לי לאלף עזאזלים" הוא צעק ותפס אותי בחולצתי "ובזמן שאתה והוא חגגתם לכם על זרי הדפנה מיראל כמעט מתה לנו!!" הוא צעק בעודו חונק אותי...

_________________________________________________________
מוכנים?

המשך יבוא...

טוב אז סוף סוף גיליתם למה הוא גנב מהוריו אבל עדיין יש שאלות פתוחות..

האם זה סופו של רייבין?
מה אמר ג'ייק אז?
מתי לעזאזל הם חוזרים לפנימייה?
ולמה הפסטה המוקרמת של אמא שלי טעימה?!?

כל זאת ועוד (חוץ מהפסטה) בפרק הבא של

🌟שונה בפנימייה🌟