שעה ישבנו ודיברנו אני ומארק על כל העניין הדפוק שנקלעתי אליו "לי תמיד מתנהג ככה. אל תתרגש מזה" הוא אמר לי בחצי חיוך אחרי ששמע את המקרה "יודע יש לי רעיון שבטוח יעודד אותך" הוא הצהיר והושיט ידו קדימה "בוא" הוא אמר והושטתי ידי אליו.
"מאיי!!!!" הוא צעק ברחביי המטבח של הפנימייה "מה מראק?" שאלה אותו מי שהתגלתה כטבחית הפנימייה "עבר עליו יום דפוק יש מצב לפינוק?" הוא שאל וקרץ לשחורת השיער "מיד יגיע" היא השיבה בחיוך והתקדמה לעבר הכיריים "מאי אנחנו בשולחן 2" הוא אמר וגרר אותי יחד אתו אל מחוץ למטבח.
"הינה ילדים תהנו" הודיעה לנו מאי והביאה איתה מגש עמוס עוגיות שנאפו זה עתה וכוסות עצומות של חלב "אין כמוך" אמר מארק לפני שחזרה למטבח "תאכל זה לא נושך" הוא אמר לי וטבל עוגייה אחת בכוס החלב "תגיד מה השעה?" שאלתי אותו בזמן שלקחתי גם אני אחת מהעוגיות "עוד מעט שתיים עשרה בלילה" הוא אמר בפה מלא "כל כך מאוחר?" שאלתי לא מאמין על השעה "הזמן טס כשנהנים" הוא אומר לי בחיוך 'או שסובלים' לשבתי לעצמי עם כל מה שקורה כאן.
"ביי בנים" בירכה אותנו לשלום מאי לפני שיצאנו מחדר האוכל.
"מתי האידיוט הזה יחזור הפעם?" שאל מארק כאילו יש לי מושג "אכפת לך אם אני אתקשר אליו?" הוא שאל בזמן שעליתי על מיטתי "תעשה מה שבא לך.. לילה טוב" בירכתי אותו ונשכתי על המיטה "בסדר לילה טוב רייבין" הוא בירך חזרה ולקח את ניידו להתקשר אל החסר. "איפה אתה אידיוט?" הוא שאל את הנער הנעדר "אפשר להצטרף?" הוא שאל אחרי דקה בה הקשיב לשיחה "בסדר אני אביא גם אותו" הוא אמר וניתק את השיחה "רייבין אתה ישן כבר?" הוא שאל אותי "לא למה?" שאלתי מנומנם מעט "ג'ורדן נמצא בחדר של הבנות יש יום הולדת לאחת מהן והוא אמר לי לבוא יחד איתך. רוצה לבוא?" הוא הסביר ושאל "מה לי ולבנות השכבה שלכם?" שאלתי את מארק "לא יודע פשוט ג'ורדן אמר לי להביא גם אותך" הוא אמר בעודו מושך בכתפיו. "גם ככה אני מנומנם ואין לי כוח" אמרתי לו מתנגד לבוא "נו.. אל תהיה כזה" הוא אמר לי ועלה על מיטתי ,מתיישב לידי "תן לי לישון מארק" אמרתי מסתובב אל הקיר "אל תגרום לי להרים אותך" הוא איים עליי איום סרק "לילה טוב מארק" אמרתי מרוגז אך להפתעתי הוא באמת הרים אותי על באוויר וזרק אותי על כתפו כמו שק תפוחי אדמה "אמרתי לך" הוא מהמיטה ויוצא מהחדר.
"אנחנו פה" הוא צעק כשנכנס לחדר הבנות "יופי בדיוק בזמן למשחק הבא" צעקה אחת הבנות מעירה אותי משנתי הקלה (כן נרדמתי.. יש בעיה?!) "אווו! הוא כזה חמוד!" צעקה אותה ילדה ומשכה אותי מכתפו של מארק אל ידיה "תרגעי הוא לא צעצוע" אמרה נערה אחרת ונתנה לחברתה מכה הגונה בצלעותיה "בסדר אמילי..." היא אמרה והניחה אותי על הרצפה המכוסה בשמיכות. "ברצינות משחקי חברה? אתן בנות שלוש?" שאל מארק וג'ורדן גילגל את עיניו ואמר "הן פשוט בנות" גיחכתי בשקט ממראהו של מארק המרוגז "מה המשחק" שאלתי עייף "הממ.. מה דעתכם על אמת או חובה?" הציעה ילדת יום ההולדת "אין לי בעיה מיקה" אמר מארק ושאר אישרו גם הן "יופי אז אמת או חובה" היא אמרה נלהבת.
"אמת או חובה ג'ורדן?" שאלה נערה מנומשת "אמת" הוא השיב "אמת שאתה מחבב מישהי?" היא שאלה אותו נלהבת יתר על המידה "אני לא מחבב מישהי" הוא השיב מכבה את התלהבותה.
עבר כל כך הרבה זמן שכבר לא התייחסתי למשחק בכלל ורק שאפתי לעצום את עיניי "רייבין אמת או חובה" נשאלתי לפתע "אני?" שאלתי רדום (כבר לא הייתי מרוכז בכלום) "כן אתה" אמרה הנערה הקרויה אמילי, שהצילה אותי מלהיות בובה "חובה?" ספק אמרתי ספק שאלתי "אם כך חובה עלייך... למישהו יש רעיון?" היא שאלה את הסובבים, אחת הבנות התקרבה לאוזנה ולחשה לה משהו שהעלה חיוך על פניי שתיהן "חובה עלייך לתת לג'וי להלביש אותך כמו בת" היא אמרה את החובה.
_________________________________________________________
היי צבא החתלתולים שלי מקווה שאהבתם את הפרק החמוד הזה😽😻😽
אני מודיעה מראש הפרק הבא יתחיל מנקודת המבט של ג'ורדן
כנראה שאולי עוד השבוע אעלה פרק ראשון לספר החדש יאייי😸😸😸😸 (תלוי אם תגיבו לי שאתם רוצים עוד אחד.. הכל בידיים שלכם)
עד הפעם הבאה..
בייייייייייי
YOU ARE READING
שונה בפנימייה
Romanceרייבין הגיע לפנימייה הזאת לאחר שלעובדים הסוציאליים לא נשארו יותר ברירות. במהלך שהותו הוא מבין שגם אם יעשה שמניות באוויר הוא ישאר שונה ולבד. (אולי לא ברור בהתחלה אבל בסוף תבינו) מה יקרה שפתאום יבחין בו ג'ורדן מלך הפנימייה? 0w0 תבלו (הספר הינו סיפור...
