פרק 15 -💛

1.4K 117 27
                                    

הזוג השנוא עליי עמד שם וחייך.
איך הם מרשים לעצמם לחייך אליי?!
אחרי כל מה שהם עשו לי.
השפילו אותי.
הכו אותי.
עודדו אותי למות.
ועוד המון דברים שאדם שפוי לא היה סולח עליהם לעולם.
והם מעיזים לחייך אליי?!
"שלום לכם מר וגברת ג'ונס" אמר אלי אל השניים "תודה אלי שהבאת את רייבין הביתה" אמרה חומת השיער שגרמה לי לבחילה "בכיף גבירתי" הוא אמר מתקדם למכונית "אני אבוא בהמשך לראות מה קורה איתכם, תבלה עם ההורים שלך בנתיים" הוא אמר כשנכנס למכונית ונסע הריק משם.

"מה אתם רוצים ממני?" שאלתי אותם בקול אדיש ומת שאם לומר את האמת גם אני קצת פחדתי ממנו "רייבין... למה אתה ככה?" שאל ירוק העיניים ב... אכזבה?
'למה אני ככה?! זה הכל באשמתכם! אידיוטים' "עוד שעה יגיעו כמה אנשים שאני חושבת שתשמח לראות" אמרה מי שאמורה להיות אימי אך לא הצליחה במיוחד בתפקידה. "שיהיה" מלמלתי והתחלתי ללכת "לאן אתה הולך?" שאל אבא שלי "לפארק הישן" אמרתי לו מתחיל לרוץ מהם כמה שיותר מהר.

אוי הזיכרונות מהפארק הזה תמיד ילוו אותי לא משנה כמה זמן יעבור...
"רייבין זה אתה?!" שמעתי לפתע את קולו של ג'ייק, החבר הכי טוב שלי (ואם חושבים הוא החבר היחיד שהיה לי אי פעם לפני שעברתי לפנימייה) "ג'ייק!" רצתי אליו וחיבקתי אותו חיבוק מלא געגועים "נחמד לראות אותך שוב קטני" הוא אמר וחיבק אותי חזרה משתמש באותו כינוי מלפני 5 שנים, "כן באמת נחמד לראות אותך שוב ברוש" עקצתי אותו חזרה בכינוי הטיפשי שלו.

"זה חתיכת סיפור" הוא אמר אחרי שסיפרתי את כל מה שקאה מאז שדרכינו נפרדו "אפשר לראות?..." הוא שאל והושטתי את ידי אליו 'אתה מחמיר עם עצמך יותר מידיי' (זה ג'ייק חושב לא רייבין) "אז איך אצלך?" שאלתי אותו מסוקרן מדרכו "טוב לא קרה יותר מידיי... אם לומר את האמת שום דסר לא השתנה אצלי ב5 שני האלו חוץ מזה" הוא אמר ונשק ללחיי 'מה לעזאזל קורה כאן' "קטני אני עדיין... אני עדיין אוהב אותך" הוא אמר נבוך...

_________________________________________________________
אוווו...🤭 מעניין מי זה הג'ייק הזה ולמה זה 'עדיין'🤔
טוב יקיריי אני חושבת שאשאיר אתכם במתח לקצת זמן עד הפרק הבא😈😈😈

עד הפעם הבאה צבא חתלתולים שלי

ביייייייייייייייי❣❣❣❣❣❣❣❣❣❣❣❣❣❣

שונה בפנימייהWhere stories live. Discover now