"ג'ייק מה אתה עושה כאן" שאלתי אותו המום "רייבין שיחות חולין בהפסקה" המורה אמרה ופנתה אל ג'ייק "תשב ליד לוי" היא אמרה והצביע על אחד הילדים השקטים של הכיתה "בסדר" הוא מילמל והתיישב לידו 'מה הוא עושה כאן? הוא ברח מהבית? למה שיברח? ההורים שלו אוהבים אותו מאוד.. הוא לא ברח הוא ביקש מהם לבוא לכאן.. אבל למה?' המחשבות התרוצצו בראשי לאורך שארית השיעור "אתה מתכוון לצאת מהכיתה או להמשיך לבהות במהי דמות עגולה ומהי דמות שטוחה?" שאל ג'ייק בגיחוך מבהייתי המתמשכת בלוח "כבר נגמר השיעור?" שאלתי יוצא מהבועה של עצמי "לפני.. חמש דקות בערך" הוא אמר מביט בשעון היד שלו "למה לא אמרת כלום?" שאלתי אותו מורגז "כי אתה חלמת בהקיץ וזה חמוד" הוא אמר בחיוך זוכה למבט רצחני מג'ורדן שנכנס בדיוק לכיתה שלנו "מה זה אמור להביע?" הוא שאל גורר איתו את ג'ייק משאיר אותי לבד בכיתה "יופי מה אני אמור לעשות לבד עכשיו?!" שאלתי בצעקה אבל הם כבר נעלמו להם 'יופי טופי' חשבתי חוזר לחלום בהקיץ.
_________________________________________________________
נקודת מבט של ג'ורדן
_________________________________________________________
גררתי אחרי את הילד הזה אל החצר "מה אתה לעזאזל עושה כאן חתיכת~" לא הספקתי להמשיך את המשפט לפני שהוא נדחף לדבריי "אני פה שומר על רייבין ממך, זוכר מה אמרתי לך?" הוא שאל במבט שגרם לי לרצות לתת לו אגרוף בפנים "אני תמיד אהיה שם להשגיח על רייבין, לא מוותרים על מלאכים אחרי הכל" הוא אמר במעיין פינטוז "תקשיב לי טוב טוב אידיוט אם תתקרב אליו עוד טיפה זה יהיה הסוף שלך. מובן?" שאלתי במבט רק ורצחני שרק אני ידעתי לעשות (בשכבה שלי לפחות, בשכבה של הבוגרים כולם כאלו וזה נוראי😫) "נחייה ונראה" הוא מילמל בחיוך רע והשתחרר מאחיזתי "נראה של מי רייבין יהיה בסוף" הוא לחש בזמן שהלך משם 'חתיכת נחש חלקלק ומגעיל' רתחתי מזעם בעודי הולך חזרה אל רייבין.
_________________________________________________________
חזרה אל רייבין
_________________________________________________________
ג'ורדן בא אליי אבל הוא נראה.. כועס? "ג'ורדן אתה בסדר?" שאלתי אותו שהוא בא לעברי "תגיד לנחש הזה לעזוב אותך בשקט" הוא ביקש ממני "נחש? על מה אתה מדבר?" שאלתי לא במין כלום "הג'ייק הזה הוא נחשב דו פרצופי, תגיד לו לעזוב אותך בשקט" הוא הסביר וביקש שוב "על מה לעזאזל מדבר ג'ורדן, ג'ייק הוא החבר הכי טוב שלי מאז גיל חמש" אמרתי מנסה להבין אותו "אתה לא מבין איך הוא רואה אותך, אתה בשבילו יותר מחבר" הוא אמר לי, לא מחדש לי יותר מידיי "אני יודע שהוא אוהב אותי אבל, אני שלך. אתה בוטח בי נכון?" שאלתי אותו מקב לתמורה חיבוק ענק "ברור שאני בוטח בך ואני תמיד אבטח בייב" הוא לחש לי מעלה חיוך קטן על פניי "אתה יודע שאתה קיטצ'י?" שאלתי אותו "אני? קיטצ'י? ממש לא" הוא אמר מנשק אותי "מאוד קיטצ'י" אמרתי בציחקוק "אני אוהב אותך" הוא אמר משחרר את החיבוק העוטף והביט בי עם עיניי האוקיינוס האוקיינוס שלו "אני מבקש ממך תתרחק מג'ייק" הוא ביקש והמבט שלו היה כל כך... פגיע, הוא נראה מודאג ומפוחד בו זמנית "תבטיח לי שתתרחק ממנו" הוא ביקש ממני "בסדר" מילמלתי מקבל ממנו נשיקה על הלחי לפני שהצילצול קוטע את הרגע "נתראה אחר כך" הוא אמר בזמן שיצא מהכיתה משאיר אותי אבוד במחשבות...
_________________________________________________________
כן צבא חתלתולים יקר
העלתי פרק נוסף
אני רוצה להגיד לכם המון תודה על מעל ששת אלפים קריאות! אין לכם מושג כמה זה משמח לראות שאנשים אוהבים את מה שאני יוצרת
אני מתנצלת על כמויות הזמן שעוברות בין פרק לפרק
בואו נגיד שבעיות יומיומית בשילוב עם התחלות חדשות (גם טובות וגם רעות) לא כל כך עוזרות לחשוב....
אנחנו מתקרבים לסוף הספר!
איך רייבין לא יודע על הצד השני של ג'ייק?
האם רייבין יעמוד בהבטחתו לג'ורדן?
האם... אין לי מושג מה עוד יכול להתאים😅
וכמובן
למה קופיקו זאת סדרה מושלמת?!
כל זאת ועוד בפרק הבא של
🌟שונה בפנימייה🌟
YOU ARE READING
שונה בפנימייה
Romansaרייבין הגיע לפנימייה הזאת לאחר שלעובדים הסוציאליים לא נשארו יותר ברירות. במהלך שהותו הוא מבין שגם אם יעשה שמניות באוויר הוא ישאר שונה ולבד. (אולי לא ברור בהתחלה אבל בסוף תבינו) מה יקרה שפתאום יבחין בו ג'ורדן מלך הפנימייה? 0w0 תבלו (הספר הינו סיפור...
