"אני לא מאמין על אחיך" אמרתי כועס שחזרנו לחדרו "תעזוב את זה רייבין" ג'ורדן ביקש ממני "לא אני לא עוזב את זה, שנייה אחת הוא נחמד ושנייה אחרי חוזר להיות מפלצת" אמרתי עצבני "אני לא רוצה לראות את הצבוע הזה מתקרב אלייך" הודעתי מקבל בתמורה חיבוק מג'ורדן "תעזוב אותו רייבין" הוא ביקש שוב "הוא בכל זאת אח שלי וזאת דיי אשמתי שהוא שונא אותי" הוא אמר "למה אתה מתכוון?" שאלתי אותו "לא סיפרתי לו מעולם למה גנבתי מההורים שלנו ובגלל הגנבה הזאת שנינו הועפנו" הוא אמר ומבטו אמר שהוא מאוכזב מעצמו "אבל עשית את זה מסיבה מוצדקת" אמרתי מרגיש רע לראות אותו ככה "עזרת להציל את החיים של אחת החברות הכי טובות שלך.. אולי כדאי שתספר לו" הצעתי "אין לי את האומץ רייבין" הוא אמר ועיניו נצצו "ג'ורדן..." התחלתי את המשפט אך לא הצלחתי להמשיך אותו, הנחתי נשיקה קטנה על לחיו "אתה רוצה שאני אדבר אתו?" הצעתי "אתה לא חייב.. אני זה שדפק את עצמו" הוא אמר ודמעות ירדו במורד עיניו.
ג'ורדן, החזק, האמיץ, חסר הלב, בכה..
'לי וללי יש שיחה מאוד לא נעימה' חשבתי שדמי רתח "ג'ורדן תנוח קצת טוב?" ביקשתי ממנו מקבל הינהון בחזרה בזמן שיצאתי מהחדר לדבר בנעימים עם הבן אלף הזה שנקרא לי.
"רייבין מה אתה עושה כאן?" שאלה נעומי שעברתי בבניין של השכבה "יש לי שיחה עם לי" אמרתי בקול שלא רגיל בשבילי, כועס, רע.
דפקתי על דלת החדר הישן "תפתחו לי עכשיו!" צעקתי "מה עובר עלייך רייבין?" שאל ברוס מקבל כתשובה דחיפה לצד השני של החדר "לי! בוא איתי מיד! יש לנו שיחה קצרה" אמרתי תופס אותו מאוזנו, גורר אותו איתי אל המדשאות המשחירות "איך העזת להתנהג ככה אל ג'ורדן? איך היה לך את האומץ להשפיל אותו ככה מול כולם?!" צעקתי עליו "אתה יודע מה הבן ז~" לא נתתי לו לסיים אפילו את המשפט "לפני שאתה מקלל אותו תדע שהכסף שהוא גנב הציל חיים! אז לפני שאתה פותח את הפה המסריח שלך על הבן זוג שלי תבדוק את העובדות" צעקתי משאיר אותו לבד, המום.
הלכתי אל החדר. ג'ורדן כבר נרדם ומארק עלה אל מיטתו "לילה טוב רייבין" הוא אמר ונשכב "לילה טוב" איחלתי חזרה מוותר על להחליף בגדים ופשוט נזקק על המיטה שוקע בשינה העמוקה שהייתי זקוק לה.
קמתי לקולו של מארק "רייבין אין לי מושג מה עשית אתמול אבל למה בדיוק לי בא הנה לדבר על ג'ורדן?" הוא שאל אותי שפקחתי את עיניי "סיפרתי לחרא הקטן את האמת" מתעצבן שלשאלות כאלה אני מתעורר "בכל מקרה תקום לפני שתאחר ללימודים" הוא הודיע זורק עליי בגדים מהארון "אתה אח גדול מעצבן" קיטרתי לו "ואתה אח קטן וניג'ס, תתארגן" הוא אמר ושנינו צחקנו.
"היי ג'ורדן הכל טוב?" שאלתי אותו שהוא נכנס. בסערה לחדר "תודה" הוא אמר וחיבק אותי חזק "מה קרה?" שאלתי בקושי נושם "בזכותך אני ולי השלמנו" הוא אמר בחיוך ודמעות אושר "אח שלי כבר לא שונא אותי עד מוות" חייכתי נהנה לראות את אושרו "אתה פשוט מדהים" הוא נישק את כל פרצופי צובע אותי באלפי גווני אדום וורוד "ואתה פשוט מביך" אמרתי ושנינו צחקנו "אין שום דבר שיוכל לקלקל את היום הזה" ג'ורדן הצהיר בחגיגיות "חוץ מבית ספר" אמר מארק שנכנס לחדר זורק את תיקו של ג'ורדן עליו "בוא רומיאו היום יש מבחן באזרחות" הוא אמר ושניהם רצו משאירים אותי לבד, מחיוך ומאושר.
"בוקר טוב לכולם" המורה לספרות ברכה "יש ילד חדש בשכבה שלכם ואני רוצה שתכירו אותו" היא אמרה מסמנת לו להיכנס. הייתי המום" ג'ייק?!" שאלתי מופתע.
_________________________________________________________
טוב זה הכל...
למה ג'ייק הופיע?
האם זה קשור למה שהוא לחש לג'ורדן?
האם זה בגלל שהוא עדיין מאוהב?
מה יקרה בין הזוג?
מה יעשה ג'ייק?
למה החיים הם קוץ בתחת?
ולמה קופיקו זאת סדרה מושלמת?
כל זאת ועוד בפרק הבא של
🌟שונה בפנימייה🌟
YOU ARE READING
שונה בפנימייה
Romanceרייבין הגיע לפנימייה הזאת לאחר שלעובדים הסוציאליים לא נשארו יותר ברירות. במהלך שהותו הוא מבין שגם אם יעשה שמניות באוויר הוא ישאר שונה ולבד. (אולי לא ברור בהתחלה אבל בסוף תבינו) מה יקרה שפתאום יבחין בו ג'ורדן מלך הפנימייה? 0w0 תבלו (הספר הינו סיפור...
