למה ג'ורדן התנהג ככה? שאלתי את עצמי בעוד שהתלמידים חזרו לכיתה "הכל טוב רייבין?" שאל ג'ייק שהופיע משום מקום "כן הכל טוב" אמרתי לו עדיין חושב על מה שג'ורדן אמר עליו דו פרצופי? אני מכיר אותו יותר מחצי מהחיים שלי.. אם הוא היה כזה הייתי כבר רואה את זה.. לא? שקעתי במחשבות משאיר את ג'ייק לעמוד לידי בלי סיבה "למה אתה לא מסתדר עם ג'ורדן?" שאלתי את חבר הילדות שלי "מי אמר שאנחנו לא מסתדרים?" וא שאל גורם לי לתהות מה קורה כאן. מי אומר אמת?
מי משקר?
במי אפשר לבטוח?
במי לא?
גם בלימודים וגם בארוחת צהריים וגם בעבודה שאלות המשיכו לרוץ בראשי.
________________________________________________________________________________
* קפיצת זמן קצרצרה של חודש קדימה שהמבצ עדיין ככה* (כל פעם גורים לרייבין לחשוב משהו אחר, פעם ג'ייק מלאך וג'ורדן הבעיה ופועם ג'ורדן מושלם וג'ייק הוא השטן בהתגלמותו)
________________________________________________________________________________
עבר כבר יותר מחודש וככל שהזמן עובר אני נהיה יותר ויותר מבולבל. "בייבי" ג'ורדן העיר אותי מהמחשבות "מה ג'ורדן?" שאלתי אותו "אתה יושב בשקט כבר יותר משעה, הכל טוב?" הוא שאל דואג לשלומי "כן הכל טוב" שיקרתי לו וחייכתי חיוך מתוק הוא נאנח בשקט חיבק אותי "אני יכול להרגיש שמשהו מציק לך" הוא לחש גורם לי שוב לשנות את דעתי "אתה וג'ייק כל כך מבלבלים" לחשתי לא שולט בעצמי ומתחיל לבכות "בייב מה קרה?!" הוא שאל מודאג "מי מכם משקר לי? מי אומר אמת? אתם כל כך פאקינג מבלבלים" אמרתי בשקט מרגיש אבוד "רייבין.." הוא דיבר בשקט ובקולו נשמע שילוב של כעס ודאגה?, עצב?, אני לא בטוח. "אני כבר בא בייב" הוא לחש מנשק אותי על הלחי ויצא מהחדר 'מה יקרה עכשיו?' שאלתי את עצמי לוקח את הטלפון שלי מהשידה.
"כן אמא?" שאלתי את אמא שלי שהייתה בצידו השני של הקו, שכחתי ציין שהם עדיין מנסים להחזיר אותי הביתה ולתקן את מה שהם עשו, "היי רייבין, שקלת את מה שאבא הציע לך?" היא שאלה מלאת תקווה "חשבתי על זה... בסדר אני אצא בסוף השבוע אליכם" אמרתי ויכולתי לשמוע את צעקות השמחה שלה ושל אבי מהו כאילו הם איתי באותו החדר. "אני ואבא נבוא ביחד, באיזה שעה אתם יוצאים לבתים?" היא שאלה בשמחה "בארבע וחצי אנחנו יוצאים" אמרתי והיא דיברה על הדברים שנעשה וניתקה אחרי ששלחה לי חיבוקים ונשיקות.
השבוע עבר והמצב עדיין לא השתנה. ג'ייק מבלבל, ג'ורדן מבלבל, הכל מבלבל. אני חושב שזאת הייתה ההחלטה הנכונה ללכת הביתה כי כאן בפנימייה הכל מבלבל כרגע. אמא ואבא שלי המתינו מחוץ לשער הראשי במכוניתם. אחרי נסיע שקטה הגענו לבית "רייבין יש לך בחדר הפתעה" הם אמרו בחיוך שלי אישית גרם לחשוד. הלכתי לחדר הישן שלי, הם עיצבו אותו מחדש, יש שם דברים שמתבגר היה שמח יהיו לו אותם, 'זה נחמד שהם מנסים..' חשבתי ושמתי לב למיטה כלבים בפינת החדר ובתוכה נח לו גור לברדור "או מיי גאד!" קראתי משמחה וניגשתי אל גור הלברדור "זה פיט.. זכרנו שכשהייתה יותר קטן והמצב בנינו היה.." אבי לא היה משוג להמשיך לדבר "רצית כלב, אז הבנו לך אחד" אימי המשיכה את אבי שדמעות ירדו במורד פניו "תודה לכם" אמרתי מרים את הגור הישן "רייבין אני ואבא שלך מאוד מצטערים על העבר.." אמא שלי התחילה לדבר "שנת הלימודים שלך מתקרבת לסופה נכון?" היא שאלה אותי "כן נשארו לנו שבועיים" השבתי לה "אולי אחרי השנה הזאת תחזור לגור בבית איתי ועם אבא שלך?" היא הציעה.
________________________________________________________________________________
ואוו... טוב צבא חתלתולים יקר שלי הגענו לסופו של עוד פרק
אז מה קרה בספר הזה עד עכשיו?...
הלכנו לפנימייה ו...
נפגענו
התאהבנו
בכינו
התרגשנו
כעסנו
היינו המומים
וגילינו דברים מפתיעים
אתם בטח שואלים את עצמכם 'למה היא שואלת את זה???' טוב....
אני מחריזה באופן רשמי שהפרק שקראתם עכשיו היה הפרק לפני אחרון של 'שונה בפנימייה'!!!
אני אומר מראש שעד הפרק הבא יקח המון זמן כי אני רוצה שזה יהיה פרק מושקע מאוד אבל אגיד מראש שאתם הולכים להיות מאוד מופתעים.
אני גם מתכוונת להקפיא את שני הספרים הנוספים שלי כי בפרק האחרון אני הולכת לספר לכם משהו חדש
ועד פגישתינו הבא צבא יקר...
להתראות!!❤️❤️🧡🧡💛💛💚💚💙💙💜💜🖤🖤
YOU ARE READING
שונה בפנימייה
Romanceרייבין הגיע לפנימייה הזאת לאחר שלעובדים הסוציאליים לא נשארו יותר ברירות. במהלך שהותו הוא מבין שגם אם יעשה שמניות באוויר הוא ישאר שונה ולבד. (אולי לא ברור בהתחלה אבל בסוף תבינו) מה יקרה שפתאום יבחין בו ג'ורדן מלך הפנימייה? 0w0 תבלו (הספר הינו סיפור...
