נואה היה הראשון להתעורר.
הוא ניסה להזיז את גופו אבל לא הצליח.
הוא פקח את עיניו בבהלה, רואה שזה רק טיילר מחבק אותו בין ידיו השריריות וגילגל את עיניו.
״אידיוט״ מלמל השטני, מנסה להעיר אותו ״טיילר..״
שחור השיער קם אבל לא טרח להראות שהוא ער, פותח בזהירות את העין הימנית.
״טיילר..קום בייבי..״ קרא נואה בקול רך,מנסה להעיר את הגדול עם נשיקות וחיבוקים.
אבל כלום לא עזר.
״לא משנה..תמשיך לישון. מי דיבר אליך בכלל?״ מלמל השטני בייאוש,גורם לגיחוך לברוח משפתיו של טיילר.
נואה הפנה את מבטו לגדול מביניהם,נועץ בו מבט זעוף.
טיילר שלח לו מבט תמים והרים את ידיו כחף מפשע.
נואה ניצל את ההזדמנות וברח מבין ידיו, מבט שובב על פניו והוא הוציא לשחור השיער הכעוס לשון.
״ממזר״ מלמל טיילר,גורם לנואה לצחוק.
הכעס של טיילר הפך במהירות לחיוך ואחרי זה הצטרף לצחוק של השטני.
בלי לשים לב,נואה חזר לבין ידיו של טיילר וכשהפסיקו סופסוף לצחוק הם הבינו באיזה מצב היו.
פניו של נואה היו קרובות לאלו של טיילר, הנשימות של טיילר מורגשות על אפו.
נואה קירב את אפו לזה של טיילר,משפשף אותם ביחד.
טיילר הניד בראשו, מושך את נואה לנשיקה.
״עכשיו אפשר להגיד בוקר טוב״ אמר טיילר, צוחק למראה של בעלו הסמוק.
בעלו. זה מוזר לו להגיד את זה.
ולא רק לו,גם לנואה.
״בוקר טוב ביי-״ אמר נואה, ונעצר,אוזניו נהפכות לאדומות.
״תשלים את המילה״ התגרה בו טיילר
״ת-תשתוק״ אמר נואה במבוכה, קם מהמיטה ובורח לשירותים.
לא לקח זמן וטיילר פתח את דלת האמבטיה,מסתכל על אהובו שיש בשקט בכל הקצף שהיה מסביבו.
״מעוניין לשותף באמבטיה?״ שאל במתיקות, מחייך.
נואה רק בהה בו, לא מגיב ומסמן לו עם עיניו להצטרף.
הוא נשען על הסוף של האמבטיה, מושך את נואה לפניו.
שחור השיער לקח את השמפו,חופף לנואה בעדינות את שיערו.
השטני חייך, נשען על גופו של טיילר ומחבק אותו חצי חיבוק.
״עכשיו תורי״ הכריז טיילר, מזיז את נואה מעט ונותן לשטני גישה קלה יותר לראשו.
נואה הניד את ראשו בגיחוך, שופך על ידיו מעט שמפו ומתחיל לחפוף את השיער של הגבר שמלפניו.
הוא חפף לו בעדינות,נזהר לא להכאיב לטיילר.
כשסיים לקח את הדוש ״תעצום עינים כדי שלא ייכנסו לך מים לעיניים״ מלמל השטני בדאגה, ושחור השיער חייך, עוצם את עיניו ונותן לשטני להוריד את השמפו משיערו.
טיילר עבר שוב לשבת במאחורה של נואה, ״תעצום עיניים בייבי״ הורה לו הפעם ונואה עצם את עיניו, נותן לשחור השיער להוציא את כל החומרים המיותרים משיערו.
כשסיימו את האמבטיה הם הלכו להתלבש,מתארגנים ליום החדש שהתחיל לפני כמה דקות.
״נתראה בצהריים״ אמר טיילר,מנשק את נואה בשפתיו
״ביי,תשמור על עצמך!״ קרא אחריו נואה בדאגה, גורם לשחור השיער לפנות אחורה לרגע ולנשק את נואה שוב.
״אני אשמור״ לחש לו באוזן, ״אני אהיה בסדר. תרגע, זה כלום ומשימה שתמיד עשיתי״ הרגיע אותו.
נואה חייך, משפשף את האפים שלהם ביחד ״נתראה״ מלמל, שולח עוד פעם חיות קטנטן לטיילר ויוצא להעיר את הילדים.טיילר יצא מהבית, מלווה השומרים שלו.
היום הייתה לו משימה חשובה,יותר מידי חשובה.
הוא סיפר לנואה רק חלק מהפרטים כדי לא להדאיג אותו יותר מידי, אבל את הרוב הוא כן סיפר לו.
היום הוא הולך להרוג את המלך האויב שלו, הוא עושה לו יותר מידי בלגן והורס את כל מה שבנה במשך כל השנים האלה.
הוא כבר חטף שניים מהשומרים שלו, ניסה לפרוץ לארמון שלוש פעמים ואיים על המשרתות המסכנות.
זה עבר כל גבול שניסה לפתות את לורן וכמעט אנס אותה, היא לא יצאה מהבית שבו בגלל זה וחטפה חרדות.
הוא ניער את ראשו,נכנס לרכב ונוסע במהירות למקום שבו המלך האויב היה ממוקם.
״בוס״ נשמעה קריאה במכשיר הקשר הקטן הוציאה את המלך הצעיר מהטראנס, מחזירה אותו למציאות.
״כן?״ שאל,קולו יצא מעט עצבני.
״השתולים במקום מדווחים שהמלך עדיין ישן״ הודיע החייל,גורם לטיילר לחייך בסיפוק.
״מעולה,ככה לא אצטרך להתאמץ יותר מידי״
״אי אפש-״
״יהיה בסדר. רות סוף״ קטע אותו טיילר,סוגר את השיחה בגסות שהבהילה את החייל.״בספירה שלי מתחילים!״ קרא טיילר, כל החיילים שגייס מסביבו, מתכוננים לפריצה.
״אחת״ קראו כולם ביחד
״שתיים..״
״שלוש!״ צעק טיילר,פורץ לתוך הבית.
קרב יריות התחיל, גורם למספר הפצועים בבית לגדול.
כמה חיילים מהצבא שלו נפצעו, ואולי גם מהצבא של תומאס,אבל לא היה לו איכפת. הוא המשיך.
הוא יגייס את שאר החיילים אחרכך,זה לא מה שחשוב.
״תפנו את כולם מפה! קדימה, אני רוצה לשים את הכדור״ קרא אליהם טיילר, והחיילים בפקודתו התחילו לפנות את כולם.
טיילר שם את הכדור במדרגות,מפעיל את הספירה לאחור.
פתאום יד משכה אותו פנימה,לא משחררת אותו.
הוא הרים את מבטו,לחוץ.
״או אתה לחוץ? אם אני נופל,גם אתה נופל איתי!״ קרא בכעס תומאס, קושר את ידו שלו ועוד יד אחת של טיילר.
״יש לנו איך להנצל! למה אתה מתאבד?!״ צעק טיילר, משתולל.
הוא הבטיח לנואה שהוא חוזר,אין מצב שהוא מתפוצץ פה.
החיילים שלו כבר הזמינו אמבולנסים,שהבטיחו שיגיעו תוך דקות בודדות למקום.
״עד 10...9....8....7....6...5....4....3.....2...״
״מו-?״ ועוד לפני שתומאס סיים את שאלתו הבית התפוצץ.
מעיף את שני הגברים הצעירים ופוצע אותם.
האמבולנסים פינו את הפצועים, מתקשרים לקרובי משפחה.״הוד מעלתו נואה?״ שאל אחד החיילים,לחוץ.
״כן? מי זה?״ שאל נואה, קולו הרך נשמע דרך הטלפון וגרם לליבו של החייל להשבר.איך הוא אמור להגיד את זה?
״זה אחד החיילים של הוד מעלתו טיילר, אני בא לאסוף אותך. תתארגן. טיילר נפצע והוא בדרך לבית חולים״
החייל לא חיכה לתגובה של המלך וניתק, נושך את שפתו נכנס לאוטו ונוסע.
״הבטחת לי שתחזור״ ייבב נואה, קובר את פניו בכרית שהיתה מלאה בדמעות ״למה?״
~~~~~~~
וופס🥺
סליחה על השעה שעלה הפרק (4:20) זה השעות היחידות בערך שיש לי זמן לכתוב ומזל שיש גם חופש😍
כמו שאמרתי בפרקים קודמים,יש לי לשכתב את מה שכתבתי מחדש, אז ייקח לי קצת זמן להכין גם כמה פרקים חדשים ולשכתב את הכל🥵
מבטיחה שבקרוב הזמנים שיעלו פרקים יהיה סדיר❤️
איך היה לכם חופש חנוכה עד עכשיו?😜
(שלי גרוע,רק למדתי ועשיתי עבודות)
עלה בתאריך: 30.12.19~~~~~~~
YOU ARE READING
Fake love?💔
Romance-הושלם- הוא תפס את ידי בחוזקה, עיניו חודרות וגורמות לי לזוז מעט באי נוחות. ״מה אתה רוצה ממני?״ צעקתי עליו בפחד, מנסה להשתחרר מאחיזתו החזקה שלחצה על ידי. ״שתיהיה שלי״ לחש לי, גורם לי להפסיק את מעשיי לרגע ולהביט שוב בעיניו. ~~~~~~~~~~ עונה שניה לסיפור...