״אתה מוכן,לוקאס?״ שאל הרופא, מחזיק את המחט ביד ובוחן את תגובתו של לוקאס
״זה לא שיש לי ממש ברירה...״ מלמל לוקאס בייאוש, עוצם את עיניו בחוזקה ״אתה יכול להתחיל״
״לוקאס,רק תזכור שאחרי זה אתה חוזר ללכת. ישבת על כיסא גלגלים במשך חודשיים,אתה לא שמח?״
לוקאס הניד בראשו ״הבריאות שלי לא חשובה לי כמו זאת של תומאס. רק כשהוא יתעורר אני אהיה שמח״
״אוו״ קראו שאר האחיות בחדר,גורמות לו להאדים מעט
״יהיה בסדר,לוקאס״ אמר הרופא בעידוד,מזריק לו את חומר ההרדמה והניתוח התחיל.״תומי,אני...לחוץ״ מלמל לוקאס לבלונדיני ״אני עובר ניתוח היום. אני כנראה חוזר ללכת״
תומאס לא ענה ולוקאס נאנח וליטף את פניו, דמעה בורחת מעינו ״לעזאזל,עברו כבר חודשיים תומאס. בבקשה תתעורר״
״לוקאס,אנחנו צריכים להכין אותך לניתוח. בוא,חוזרים לחדר״ קרא לו הרופא, מתקרב ונעמד לידו.
״שניה!״ קרא לוקאס, מנשק את שפתיו של תומאס בחוזקה, פורק את רגשותיו ״אני מתגעגע אליך״
״מוכן?״ שאל הרופא ולוקאס הנהן בעצב, נותן לרופא לגלגל את הכיסא שלו לכיוון החדר.הוא פתח את עיניו בכאב, ראשו פעם בחוזקה.
האור סינוור אותו והוא הרגיש כאילו כיוונו פנס ישר לפניו, מלמול צרוד יצא מפיו אך הדמויות המטושטשות שישבו לידו לא שמעו אותו ״מ-מי..״
הדמויות המטושטשות הרימו את ראשן בחדות, והוא הבין שהן היו כנראה בהלם.
״ש-שרדת...אתה ער..״ שמחה אחת הדמויות ופתאום הקול היה מוכר לו, זה אבא שלו.
״א-אב...א״ לחש בקול צרוד ״מי-מי..ם״
״ששש אל תדבר,אני מביא לך״ אמר לו נואה ,מעט רועד.
טיילר הושיב אותו בחזרה בכיסא, מבין את הלחץ שלו ונותן לו נשיקה,מנסה להרגיע אותו לפני שהלך להביא מים לתומאס.
״ס-סופסוף..״ מלמל נואה, דמעות של שמחה יורדות מפניו והוא התרגש.
טיילר הביא לו את המים ונואה עזר לו לשתות בידיים רועדות, הוא היה עסוק בשיחה ונראה מרוכז.
״בייבי...״ מלמל טיילר אל נואה כשניתק ״הילדים בדרך, אבל אנה ובל לא רוצות לבוא...״
״ל-למה הן לא רוצות לבוא?״ שאל תומאס בקול פגוע ״הן שונאות אותי נכון?״
״מה? ממש לא!״ אמר נואה במהירות
״אז למה הן כבר לא מדברות איתי מאז שלוקאס ואני זוג..?״ שאל תומאס ״ואם כבר מדברים עליו,איפה הוא?״
״אני באמת לא יודע למה הם לא מדברים איתך, תומי״ אמר לו טיילר,מלטף את שיערו
״ואיפה לוקאס?״ שאל תומאס בבילבול ועלבון
״הוא...״ התחיל טיילר ונעצר ״אתה זוכר משהו ?״
תומאס הניד בראשו,מבולבל ״מה אני אמור לזכור?״
״לפני חודשיים היה לכם תאונה,ביום הולדת של לוקאס. שניכם הייתם שיכורים ובגלל שהבהלתם את קאי עם הצעקות שלכם הוא איבד שליטה על הרכב והתהפכתם״ אמר נואה,קולו מעט רועד ״אתה יצאת מזה יחסית בשלום, פגיעה קלה בראש, שבר ברגל כולה ופרקת את הכתף״
הוא הוריד את מבטו לכיוון ידו,רואה פתאום שהיא חבושה, ואחרי זה הוריד את השמיכה,מבוהל כשראה את כל הרגל שלו חבושה בגבס ״מ-מה...?״ מלמל
״לעומתך, ללוקאס הייתה פגיעה חזקה בראש. השתתק לו כל החלק התחתון של הגוף שלו״
YOU ARE READING
Fake love?💔
Romance-הושלם- הוא תפס את ידי בחוזקה, עיניו חודרות וגורמות לי לזוז מעט באי נוחות. ״מה אתה רוצה ממני?״ צעקתי עליו בפחד, מנסה להשתחרר מאחיזתו החזקה שלחצה על ידי. ״שתיהיה שלי״ לחש לי, גורם לי להפסיק את מעשיי לרגע ולהביט שוב בעיניו. ~~~~~~~~~~ עונה שניה לסיפור...