״תומאס,בבקשה תפתח את הדלת,אני רוצה לדבר איתך על מה שקרה״ אמר לוקאס,דופק על הדלת של תומאס בפעם השלישית בכמה דקות האחרונות.
״אין על מה לדבר לוקאס,אני לא רוצה לדבר איתך!״ קרא תומאס מבפנים בכעס,קולו צרוד מהבכי שלא הפסיק.
״תומאס,אני יודע שהתנהגתי כמו בן זונה. אבל אני רוצה לדבר איתך,אני לא רוצה להשאיר את זה ככה״ אמר לוקאס, נאנח
תומאס לא הגיב,רק גרירות רגליים נשמעו מהחדר ולבסוף הדלת נפתחה,חושפת סופסוף את הנער הבלונדיני שהיה סגור שם כבר שבוע שלם.
״ת-תומאס״ גמגם בהקלה, מחייך
הוא בחן אותו, שיערו היה פרוע,שקיות שמעידות על חוסר שינה הופיעו מתחת לעיניו, עיניו היו נפוחות ודמעות יבשות הופיעו מתחת לאלה שכבר ירדו.
״תי-תיכנס״ מלמל תומאס,מפנה לו מקום להכנס ומתיישב על המיטה שלו.
״תומאס,אני ...התנהגתי כמו בן זונה,אני יודע. זה לא הגיע לך,אני הבטחתי לך ולא קיימתי״
תומאס לא הקשיב, הוא היה עסוק בלהסתכל על המכות היבשות על פניו של לוקאס ״מה קרה לך פה?״ שאל בשקט
״זה לא מ-״
״זה כן. מה קרה? מי עשה לך את זה?״ קטע אותו בדאגה
״תומאס,זה לא מה שמשנה עכשיו״ מלמל בייאוש כשתומאס כיווץ את גבותיו פתאום
״זה קאי,נכון?״
״זה היה מ-״
״לא איכפת לי! אף אחד לא מרביץ לחבר שלי!״ קרא תומאס בכעס, גורם ללוקאס לחייך מדבריו.
״בייבי,אני בסדר.באמת״
הוא נגע באחד הפצעים ולוקאס כיווץ את פניו בכאב ״אתה טיפלת בפצעים בכלל?״
״לא,א-״
״למה אתה לא מטפל בעצמך?״
״תומאס, בבקשה תקשיב שניה״
תומאס לא הקשיב,עדיין שקוע בדאגה לשחור השיער.
לוקאס תפס אותו בכתפיו, מעלה את מבטו אליו ״תומאס,אנחנו בסדר נכון?״
תומאס הנהן ולוקאס חייך,מנשק אותו הוא התגעגע לשפתיים האלה שהיו חסרות לו במשך שבוע שלם.
״התגעגעתי אליך קטנצ'יק״ מלמל לוקאס,מחבק את תומאס אליו והשני הסמיק
״אני לא קטן״ אמר בזעף,משלב את ידיו ״וגם לא קטנצ'יק, אני ילד בוגר!״
״טוב בייבי״ אמר לו,צוחק ונושק לשפתיו שוב.
ופתאום תומאס התנתק במהירות מהנשיקה,מבהיל את לוקאס ״מה קרה תומי?״ שאל לוקאס
״ישלך עוד יומיים יום הולדת!״ קרא בהתלהבות
״יאיי״ אמר לוקאס ״מזדקן בעוד שנה!״
״תיהיה לך חוקילדת!״ קרא תומאס,קופץ בהתלהבות
״והו״ קרא לוקאס,צוחק מתומאס שהמשיך לקפוץ.ביום למחרת תומאס נעלם ליום שלם,הוא רצה להכין ללוקאס מתנה ענקית על כל מה שעשה בשבילו.
הוא לקח קופסא ענקית, ממלא אותה בקלקר ובתוכם מלא מתנות,אחרי זה לקח קופסא נפתחת ממלא אותה התמונות שלהם ביחד וממתקים.
״זה מזכיר לי את מה שאבא שלך עשה בשבילי״ אמר לו נואה, מחייך וטיילר הנהן,מסכים איתו.
״אז אולי תעזרו לי לחשוב על עוד מתנות? לא בא לי להכין לו משהו גרוע אחרי כל מה שהוא עשה בשבילי״ אמר תומאס, חושב על עוד רעיונות ״אני אפוצץ לו את החדר בבלונים!״
״אנחנו נדאג שהוא וקאי ייצאו מהבית בערב עד מתי שצריך״ אמר לו נואה,מרגיע אותו.
תומאס הנהן בהתלהבות, מחייך ויושב להכין לו את הברכה
״הוא ילד טוב״ אמר נואה לבעלו, מחייך אליו.
״בזכות האבא המושלם שלהם״ אמר לו טיילר,מנשק אותו
״אבא! אתם מפריעים לי לחשוב״ מלמל תומאס,מנסה להתרכז
״מה כתבת בנתיים?״ שאל טיילר,לוקח מידו של תומאס את הברכה וקורא אותה ״אוו,איזה חמוד אתה״
נואה עמד על קצות האצבעות,קורא גם הוא את הברכה וחייך
״אני גאה בך, תומי״ אמר לו אביו,מבלגן את שיערו.ליבו של תומאס דפק במהירות, לוקאס היה אמור לחזור בכל רגע והכל כבר היה מוכן.
כל המתנות שקנה לו היו פזורות על המיטה,הבלונים מילאו את כל החדר והוא ושאר משפחתו ואימא של לוקאס חיכו.
הדלת נפתחה, לוקאס קפא במקומו
״מזל טוב!״ קראו כולם, ניגשים לחבק אותו.
תומאס נשאר לעמוד במקומו, מחכה שלוקאס יסיים את כל שאר החיבוקים והנשיקות בלחי ואז הוא ייגש אליו אבל זה לא היה נראה שהוא שם לב.
״לוקאס״ לחש קאי,מצביע על אחיו הקטן שעמד בצד,ראשו מושפל לרצפה והוא שיחק עם אצבעותיו בעצבנות.
לוקאס הנהן,ניגש אליו ומרים את ראשו של תומאס.
מבטם התחברו וחיוך קטן עלה על שפתיו של תומאס, ואחרי זה גם על של לוקאס.
״מזל טוב״ לחש תומאס בשקט ולוקאס חייך,מושך אותו לנשיקה ארוכה.״רק אומר שתומאס ישב יום שלם להכין את הכל״ אמר טיילר,מתגאה בבן שלו.
תומאס הסמיק ולוקאס חייך, מתלהב מזה שתומאס הכין את כל זה בשבילו ״תודה בייבי,זה לא מובן מאליו״
״זה חוקילדת,צריך להשקיע״ מלמל אליו תומאס, מחייך
״ובגלל זה, אני אתה ותומאס הולכים למועדון״ הצטרף קאי, מחזיק את המפתחות של הרכב בידו וזורק אותם ללוקאס שמיהר לתפוס אותם.
״תזהרו ילדים״ קראו שלושת ההורים המודאגים ביחד.
״א-אבל רגע״ מלמל פתאום תומאס ״אם לוקאס היחיד שיכול לנהוג והוא זה שחוגג את היומהולדת וצריך לשתות מי ינהג בדרך חזרה?״
״נזמין מונית״ אמר קאי, מחייך אליו ״אני לא אשתה״
שני הבנים האחרים הנהנו והם נכנסו לרכב, נוסעים משם לחגוג את יומהולדת 18 של לוקאס,שהגיעה סופסוף.
~~~~~~~~~~~~~~~
פרק מהיר וחזרה ללימודים יאש...🥺
לפחות ביום שישי לא מלמדים אז ישלי זמן להשלים את המשימות, אתמול ישבתי עד מאוחר לעשות את רובן😕
עלה בתאריך: 27.03.20
YOU ARE READING
Fake love?💔
Romance-הושלם- הוא תפס את ידי בחוזקה, עיניו חודרות וגורמות לי לזוז מעט באי נוחות. ״מה אתה רוצה ממני?״ צעקתי עליו בפחד, מנסה להשתחרר מאחיזתו החזקה שלחצה על ידי. ״שתיהיה שלי״ לחש לי, גורם לי להפסיק את מעשיי לרגע ולהביט שוב בעיניו. ~~~~~~~~~~ עונה שניה לסיפור...