Fake love?💔

fake love?|02

סליחה שנעלמתי,תקופה לא טובה שלי🥺
מסתבר שהיה לי פרק מוכן ושכחתי, סו דונט קיל מי🤦🏼‍♀️
תהנו...🥰
נואה לא שם לב למה שקורה מסביבו.
לפני שניה הוא היה בבית ופתאום הוא בבית חולים,יושב על כיסא לא נוח בעליל ליד המיטה של טיילר.
הוא בהה בבעלו לכמה דקות, בוחן אותו.
פניו היו מלאות בפצעים, גופו היה מלא בתחבושות ואל גופו מחוברים צינורות מוזרים.
נואה הושיט יד רועדת,מעביר אותה בהתחלה בשיערו הנעים והשחור של טיילר, עובר באיטיות אל פניו.
״אתה יפה גם ככה״ לחש בשקט ״אתה יפה תמיד״
הוא חייך לעצמו בעצב, ״חתיכת משוגע. למה לא סיפרת לי על המשימה שלך? מה אם הייתי מאב-״
הוא השתתק לפני שסיים את המשפט,לא רוצה לחשוב על מה היה קורה אם..
טיילר פה,חיי.
בערך.
הוא איבד הרבה דם בפיצוץ ובעקבות כך נכנס לקומה.
״לפחות הצלחת במשימה,אתה אמיץ טיילר״ אמר נואה,גאה בבן זוגו על הדברים שעשה. ״אתה אמיץ, ומדהים. הלוואי שהייתי חצי ממה שאתה״
דמעות החלו לרדת מפניו של הגבר הצעיר, שמיהר לנגב אותן במהירות ״אני חזק בשבילך. אני לא בוכה״ מלמל לעצמו,בתקווה לחזק את עצמו.
אבל זה לא עזר,הוא בכה יותר.
״אני חזק״ מלמל בבכי ״אני יכול״
ובסוף הוא התפרץ ״על מי אני עובד? אני כלום בלעדייך!״ קרא בכעס, שם את ידיו על המיטה ובוכה בהיסטריה ״אני מתגעגע אליך. אתה ככ קרוב אבל גם ככ רחוק. בבקשה תתעורר כבר אני לא מסוגל!״
השטני המשיך לבכות בהיסטריה,מרגיש את ההתקף שלו קרוב ״א-אני צר-צריך שתתעו-תתעורר, בבק-בבקשה!״ מלמל השטני שוב ושוב ״א-אתה אנו-אנו אנוכיי! אל תעז- תעזוב אותי ככה! אנ-אני לא יכול לה-לנה-לנהל את הכל לב-לבד! אני לא מב-מבין כלום בז-זה!״
המשפחה המבוהלת נכנסה לחדר, מתקרבים במהירות לנואה שכמעט איבד את ההכרה כשחטף התקף.
״הי הי,נואה!״ קרא לוגן, מחבק את בן דודו אליו ״תרגע. הוא יהיה בסדר. אתה תיהיה בסדר״
״אנ-אני צרי-צריך לנה-לנהל ממל-ממלכה של-שלמה לבד. אנ-אני מפח-מפחד״ בכה נואה, מרגיש את ראשו מסתחרר.
״אל תפחד,אנחנו פה איתך,אנחנו נעזור לך ונשמור עליך. אתה לא לבד בייבי״ אמרה לו לורן, מתקרבת גם היא לחיבוק עם בעלה ועם החבר הכי טוב שלה.
״אנ-אני רוצ-רוצה את טיי-טיילר. שיק-שיק-״ אמר נואה,נקטע באמצע מהסחרחורת שתקפה את ראשו ״א-אה״ התכווץ בכאב,מחזיק בראשו.
״תלחצו על הכפתור של הרופאים!״ קרא לוגן, מנסה להשאיר את בן דודו בהכרה כמה שאפשר.
רותם רצה,לוחצת על הכפתור וחוזרת אל הזרועות של הבן זוג שלה בפחד.
״מה קרה?״ שאל הרופא, רץ לחדר.
״הוא עומד לאבד את ההכרה. תתטפל בו״ ציוותה לורן, ועוזרת לנואה לקום מהרצפה הקפואה.
״נואה?״ שאל הרופא
נואה הרים את עיניו אל הרופא, מותש.
בסוף הוא חייך חיוך קטנטן,קם ומנסה לצעוד שוב ליד טיילר אבל נופל לפני שהספיק להגיע.
הרופא המודאג סימן לאימא המודאגת לבוא לצד בזמן שנואה היה עסוק בלנסות להגיע אל בעלו.
״המצב לא טוב״ דיווח הרופא,מביט שוב אל השטני ומסדר את משקפיו על גשר אפו ״נואה נראה כאילו הוא עומד להכנס לדיכאון,זה לא טוב בשבילו להיות פה״
״אבל זה בעלו. הוא לא יסכים ללכת מכאן״ אמרה אימו, קולה רועד ושבור מדאגה לבנה.
״אין ברירה. תראי אותו״ אמר הרופא, קולו רך ״את רוצה את הכי טוב בשבילו נכון?״
האימא הנהנה,דמעות יורדות מעיניה שהיו דומות לשל נואה.
״אז תקחי אותו מפה. כדי לך. ובנוגע לילדים שלהם, אולי הם יעזרו לנואה להתעודד קצת. תיהי איתו ותתני לו לשמור עליהם קצת.אבל אם זה לא עוזר עדיף להרחיק״
״תודה״ מלמלה, חוזרת אל החבורה.
״אני צריכה שתעזרו לי להחזיר את נואה הביתה״ לחשה בשקט,גורמת לכולם להסתובב אליה עם הפתעה על פניהם
~~~~~~~
וופס,סליחהה🥺
בכיתי מלא כשכתבתי את זה, זה ככ עצוב😭
מקווה שאהבתם ואשמח לדעות❤️
שנה טובה אהובים!💗😍
עלה בתאריך:1.1.20