Fake love?💔

Fake love?|13

הגענו לכמעט 10k צפיות בסיפור של העונה הראשונה ול1k הצבעות,זה מטורף.  תודה לכם,אתם מדהימים🥺😍
התעוררתי,מרגיש משהו חמים על גופי.
שכבתי במיטה,מכוסה בשתי שכבות של שמיכות ועל גופי הייתה פיגמה שידעתי שבוודאות לא היתה שלי.
הכל היה חלום? כדי לוודא שצדקתי, בחנתי את החדר שוב
לא,לא,לא..שיט פאפא יהרוג אותי...!
קמתי במהירות,מחפש את הבגדים הקודמים שלי ובדרך הופך את כל החדר,אין מצב שאשאר פה!
הדלת נפתחה והרמתי את ראשי במהירות,פוער את עיניי בבהלה ועדיין מחזיק את השמיכה בידי.
״תומי״ אמר אבא,מחייך אליי ברכות ודאגה ״מה עשית לבד בחוץ? איך הגעת לפה בכלל?״
״אל תקרא לי תומי״ אמרתי לו,מקשיח את פניי.
הוא התעלם מהדרישה שלי,מתקרב ומתיישב על המיטה שלי והתרחקתי במהירות ״איך הגעת לפה?״
״הגעתי ברגל.מרוצה?״ אמרתי בחוסר חשק ״עכשיו,איפה הבגדים שלי?״
״בכביסה.הם היו מלוכלים מידי״ אמר ״אתה רוצה לבוא
לאכול איתנו?״
״איתנו?״
״עם אישתי והילדים שלי,עם מי אתה חושב?״ שאל בסרקסטיות,מבטו הופך לטיפה מתגרה.
״שום סיכוי!״ קראתי בכעס ״תביא לי בגדים,אני חוזר הביתה״
״התקשרתי לנואה,אבל מסתבר שהוא חסם אותי״ מלמל בעלבון ״ואחרכך גם לאחים שלך,אבל גם הם לא ענו״
״מעניין למה״ אמרתי,כועס ״עכשיו אפשר בגדים?״
״אני אביא לך,חכה פה״
״כאילו שיש לי ברירה״ מלמלתי בכעס והוא צחק.
״אני שונא אותך״ אמרתי בשקט,הוא הפסיק לצחוק, מסתובב, מבטו פגוע ״מה אתה מצפה? שאני אוהב אותך אחרי כל מה שעשית לפאפא?״
״לא ציפיתי לכלום״ אמר בשקט,סוגר את הדלת,מבטו מושפל.
חיכיתי כמה דקות אחרי שיצא, יוצא מהדלת ומתחבא במעבר הסודי לשעבר שלי ושל אחים שלי.
״אני לא רוצה אותו כאן!״ קרא קול נשי,כנראה של אישתו החדשה של אבא
״מה אני אמור לעשות לנה? ראיתי אותו לבד ברחוב. נואה לא עונה לי וגם לא אחים שלו. אני לא יכול לתת לו ללכת לבד וגם לא להסיע אותו הביתה״ אמר אבא,קולו כועס.
״נמאס לי כבר,כל הזמן אתה מדבר רק על הגרוש שלך! כל היום נואה ונואה ונואה והילדים שלי ושל נואה...תחליט כבר! אתה אוהב אותי או אותו?!״ צעקה עליו בחזרה.
גילגלתי את עיניי,מנסה לעצור את הצחוק שלי,זונה.
הייתה שתיקה,ואחריה צליל שנשמע כמו סטירה כואבת ״באמת טיילר? אחרי כל הזמן שעבר אתה עדיין אוהב אותו? הוא היה איתך בשביל הכסף. תבין כבר!״
הייתי שניה מלצאת מהמחבוא ולצעוק עליה אבל אבא הקדים אותי ״לעומתך,הוא לא ביקש כלום! לא פרסום,לא כסף,לא בגדים..כלום! רק להיות קרוב אלי. אבל בגללך,חתיכת זונה,בגדתי בו! הוא כועס עלי,הילדים שלי שונאים אותי,לא רוצים להיות בחברתי וחוסמים אותי כדי שלא אדבר איתם! כמה את חושבת שאוכל לסבול בגללך?!״
צליל של בכי נשמע, ואחריה צעקה צורמת באוזן ״ילדים בואו,אנחנו עוזבים!״
פתאום נעמדו מולי שלוש ילדים, מבטם מבולבל.
״מי אתה?״ שאל הבן הגבוה יותר,סורק אותי.
״א-״ גמגמתי,מנסה למצוא איך לדבר אחרי השיחה הזאת שהייתי עד אליה.
״אתה הבן של טיילר?״ שאלה הילדה שנראתה הכי קטנה מבין השלושה, בערך בגיל של אחים שלי.
״כ-כן״ אמרתי,משפשף את עורפי במבוכה.
״הו״ מלמלו שלושתם,מבטם לא מובן.
״ילדים! רדו כבר!״ צרחה המשוגעת שוב
״טוב,אני מניח שנלך אליה..״ מלמל השלישי,מפר את השתיקה.
״אני אמצע מישהו יותר טוב ממך! אני מבטיחה לך!״ קראה הג׳ינג׳ית שוב,מבהילה את שלושתינו.
״זונה״ מלמל הגדול מבין שלושתם,כועס.
״היא הפרידה בין שני האבות שלי״ מלמלתי בזעף
הם נראו המומים לרגע ״אנחנו יודעים,היא עושה את זה תמיד.מפרידה בין משפחות אוהבות. אנחנו שונאים את זה,היא פשוט זונה,לא אימא״ מלמלה הילדה,מסתכלת על אימה שהמשיכה לצעוק.
״לאבא שלי יש עכשיו חבר אחר,אבל אני לא אוהב אותו.אני מעדיף שאבא ופאפא יחזרו להיות ביחד״ אמרתי,מרגיש את הדמעות עולות לעיניי ומהרתי לנגב אותן.
״בוא נעלה לחדר שלנו. נביא לך בגדים,ואז נברח!״ קרא הגדול מבניהם,מבט תחמן על פניו.
צחקתי,רץ איתם למעלה מבלי להביט על הזוג שרב למטה.
יש לי הרגשה שאני והם נסתדר מעולה.
~~~~~~~~~
סליחה שלא עלה פרק אתמול,עומס נפשי ולימודי🥵
610 (בערך) מילים בפרק כפיצוי,גאה בעצמי😍
תודה על כמעט 800 צפיות לסיפור בפחות מחודש שהוא קיים🥺
עלה בתאריך: 27.01.2020