Fake love?💔

Fake Love?|41

אני במצב רוח טוב אז הנה פרק לפני הזמן יאיי😍
~~~~~~~~~~~~~
-חצי שנה אחורה-
״מ-מה? על מה אתה מדבר תומי?״
״המו-המורה...״
״מה איתו?״
״הוא ...א-אנ-אנס אותי...״ גמגם תומאס, בוכה
״מה לעזאזל?!״ צעק לוקאס בכעס,רואה איך תומאס נבהל והוא נאנח,אוסף אותו לזרועות שלו ורוצה לנשק אותו, אבל תומאס התרחק בבהלה,משתחרר ובוכה בלחץ
הוא התכופף אל הנער שישב על הרצפה,שהיה צמוד לקיר וחיבק את עצמו, תופס את סנטרו של תומאס וניגב לו את הדמעות עם אגודלו.
״תומי,אני תמיד פה בשבילך,לא משנה למה ומתי,אוקיי? אני אחכה כמה שצריך בשבילך ואנחנו נטפל בבן זונה הזה שהעז לגעת במה ששלי. אני לא אפגע בך,אני פה״
תומאס לא ענה,רק המשיך לבכות.
לוקאס ניחם אותו בלי מילים,וזה הספיק לו.

-חזרה לזמן שלנו-
״א-אני לא יכול...״ מלמל תומאס,חומק מבין הזרועות של לוקאס ומתיישב על הרצפה,מקופל בתוך עצמו.
לוקאס נשף בעצבנות, מנסה להרגע ״כמה זמן אתה חושב שאני יכול להחזיק את עצמי,הא תומאס?!״ צעק עליו בכעס
תומאס ההמום הרים את ראשו, מבטו זועם ״אין לך בושה תגיד לי?״ צעק עליו בחזרה.
״כן! אין לי בושה! כמה זמן אתה חושב שאני יכול לחכות עם היצרים שלי!״
״זה מה שחשוב? היצרים שלך,יותר ממני?״
״כן!״ פלט לוקאס מבלי לחשוב, מעוצבן.
״אז תאונן לעצמך!״ צעק תומאס,מתלבש במהירות .
״רג-״
״לוקאס! אתה הבטחת לפני כמה חודשים ששנינו נעבור את זה ביחד! שתעזור לי,שתחכה כמה שצריך עד שאני ישתחרר שוב,שתשאר איתי! וזה מה שחשוב לך? היצרים שלך?״
״אני גבר, תומאס! מה אתה חושב לעזאזל?״
״שאתה חרמן מסריח!״ צרח תומאס בכעס
פרצופו של לוקאס הפך להמום לרגע ואז הפך לאדיש.
״אתה חתיכת דביל,לוקאס״ מלמל,רץ החוצה בבכי,נכנס לחדר רנדומלי בארמון.
הוא ננעל שם,מתיישב וממשיך לבכות, עד שנרדם.

״תומאס!״ נשמע קול במסדרון,מקפיץ את הנער הישן והוא פתח את עיניו בבהלה.
הוא שמע דלתות נפתחות ונסגרות ופתאום גם הדלת של החדר שהיה בו ניסתה להפתח,ללא הצלחה כי היתה נעולה.
״תומי,בבקשה תפתח לי״ התחנן נואה, מודאג לבנו
״לא״ אמר תומאס,קולו נשמע רע מהבכי שבכה כל הלילה.
הסיוטים לא הפסיקו לחזור, בניהם גם הריב שלו עם לוקאס,זה הפחיד אותו.
אביו המשיך לצעוק בחוץ,אליו הצטרף גם טיילר אבל קולותיהם היו מעומעמים בין המחשבות של הבלונדיני.
׳למה כל הדברים האלו קורים דווקא לי?׳ שאל את עצמו,מנגב שוב את הדמעות מפניו ׳למה המזל הרע צריך לבוא דווקא אלי
כל הזמן?׳
קול בכי נשמע מעבר לדלת ותומאס הבין שגם אביו בוכה ואחריו נשמע גם קולו המרגיע של טיילר.
״נ-נמאס לי להיות פה״ מלמל לעצמו תומאס בבכי ״נמאס לי כבר לסבול ככה״
׳אני אוהב אותך׳ קולו של לוקאס הדהד בראשו ותומאס מיהר לנער את המחשבה הזאת ׳אתה כלכך יפייפה׳
״אתה לא באמת חושב ככה!״ צעק תומאס בבכי,מבהיל את שני האבות שלו שהיו בחוץ,שהבינו שקרה משהו עם לוקאס.

״לוקאס?״ קולו של קאי נשמע מאחורי שחור השיער שקבר את פניו בכרית,מבהיל אותו מרוב שהיה שקוע במחשבות.
״מה?!״ שאל בקול תקיף וצרוד.
״מה עשית לתומאס?״ שאל קאי בקול כועס ״הוא נעול בחדר,צורח שטויות ובניהם גם את השם שלך״
״מ-מה?״ שאל לוקאס,המום.
״מה שאתה שומע״ אמר קאי בכעס ״מה עשית לו,לעזאזל?״
״א-אני״ מלמל לוקאס,מבין שהוא לא באמת יכול להגיד את זה בלי שקאי יהרוג אותו ״עדיף שתשב״
״אני בסדר. קדימה, תספר לי״ ביקש קאי
הוא התחיל לספר,בהתחלה קאי ישב מעט המום ולבסוף אגרופו הגיע לפרצופו של לוקאס.
״מה לעזאזל חשבת לעצמך?!״ צרח קאי בזעם ״הילד עבר אונס! זה מה שחשוב לך?! חתיכת בן זונה!״
עוד אגרוף הותך לפניו,ואחרכך עוד ועוד אגרופים ובעיטות.
אבל לוקאס שתק ולא זז,זה הגיע לו. שניהם ידעו את זה.
״למה אתה חייב לפגוע בו כל פעם מחדש?״ צעק בזעם.
לוקאס ידע ששום דבר שהוא יגיד לא יעזור, אז הוא שתק,נותן לקאי הזועם להמשיך להכות אותו.
לבסוף קאי נרגע,מתמוטט על המיטה בעייפות, אחריו גם לוקאס שדימם על המצעים הכחולים.
״אני ככ כועס עליך, לוקאס״ לחש קאי בזעם ״אני מקווה בשבילך שתצליח לדבר איתו ולהוציא אותו מהחדר הזה,כי המצב שלו גרוע״
״הוא לא עשה לעצמו משהו,נכון?״ שאל לוקאס בדאגה
״אני לא יודע״ אמר קאי,מושך את כתפיו ״אבל אני מקוה בשבילך שהוא בסדר״
לוקאס לא ענה, רק קם לשירותים,מתנקה מהדם
״תבוא אחרי זה לתומאס,אם תפגע בו שוב זה יהיה יותר גרוע ממה שהיה עכשיו,תזהר״ הזהיר אותו קאי, נועץ בו מבט זועם אחרון ויוצא מהחדר,משאיר את לוקאס עם מלא מחשבות.
~~~~~~~~~
פרק גרוע,ממש סליחה על זה🥺
כתבתי את הפרק הזה בהמשכים כי המורים חושבים שאם יש לנו ״חופש״ אפשר לפוצץ בשיעורים וישלי מלא משימות ועבודות שלא סיימתי מתחילת השבוע😓
אשתדל להמשיך להיות פעילה כמה שאפשר, בתקווה שהם יפסיקו לפוצץ אותנו ככה בשיעורים ועבודות🥱
וסתם שתדעו,אמרו שכנראה לא חוזרים עד שנה הבאה (1.9) מה שאומר שאני לא מסיימת כיתה ט׳ יאיי🤦🏼‍♀️😂
עלה בתאריך: 26.03.20