Fake love?💔

Fake love?|28

הוא הגיע לשם סופסוף,קופצני ולא רגוע אחרי הטיסה המתישה.
״לוסיה!״ קרא,רץ לבת של מנהלת הקיבוץ,שהייתה בערך בגילו. אולי שנה פחות.
״הו,לוקאס שלום. מה קרה חזרת ככ מהר?״ אמרה,מופתעת
״את יודעת מה עם נואה ומייק?״ שאל במהירות, מעביר את משקלו מרגל לרגל ולא רגוע בכלל.
״נואה ומייק..?״ מלמלה לעצמה,מכווצת את גבותיה ״הא, הם נמצאים במשטרה״
״משטרה?״ שאל,נבהל
״לפי מה שהבנתי הבן שלהם,תומאס, נחטף או משהו כזה והם התחילו בחיפושים מאתמול בלילה...״
״אבל איך? הוא דיבר איתי...?״מלמל,מבולבל
״כן,הם אמרו משהו על זה שהוא פתאום נעלם?״ אמרה-שאלה,מנסה להזכר בדברים שאמרו לה שני הגברים המבוהלים כשיצאו מהקיבוץ.
״הוא הסתכל לאנשהו ונראה מבוהל ואז הוא ניתק לי ושלח הודעה שהוא לא יוכל לדבר איתי בזמן הקרוב...״ מלמל בבהלה,נזכר במה שקרה.
״אז תלך אל מייק ונואה מהר להגיד להם,הם צריכים כל פיסת מידע אפשרית כדי למצוא אותו!״ קראה
הוא הנהנן,מחבק אותה במהירות ורץ משם,לא מסתכל לאחור גם כשהרגיש שעיניים נעוצות בגבו.
היא נאנחה,חוזרת למשרד של אימה כדי לעזור לה בעבודות של הקיבוץ,מבינה שלוקאס כנראה ולא יהיה שלה אף פעם.
״לוסיה״ קראה לה אימה בקול דואג,מסמנת לה לבוא לידה ״הכל בסדר איתך ילדה שלי? את ניראת לא במיטבך״
״אני בסדר אימא זה בגלל.....״ מלמלה,מנסה להמציא תירוץ מספיק טוב כדי לא להסגיר את הרגשות שלה ללוקאס.
״תומאס?״
״כן,זה!״ קראה במהירות,משקרת לאימה ל
״הו,אל תיהי מודאגת. אני בטוחה שיימצאו אותו,ההורים שלו לא יוותרו לו בכזאת קלות״
״אני יודעת...״ אמרה,מהורהרת
״תלכי לנוח,אני אעבוד פה היום״
״אבל אימא—״
״לכי תנוחי״ אמרה בקול מצווה עם חיוך רך, מלווה את הילדה שלה לדלת.
״אני אחזור בחמש!״ קראה אחריה, סוגרת את הדלת וחוזרת לעבודה שלה.

״מייק,נואה!״ קרא לוקאס,מתנשף ונעצר,מחזיק את ברכיו ומנגב את הזיעה שהצטברה.
״לוקאס?״ שאלו,מבולבלים
״באתי...לבדוק...״
נואה קם אליו,עוזר לו להתיישב ומושיט לו בקבוק מים.
הוא שתה אותו בצימאון,מחזיר את הנוזלים לגופו ורק אחרי שנשם עוד פעם אחת התחיל לדבר ״באתי לבדוק מה עם תומאס,הוא ניתק לי את השיחה באמצע ושלח הודעה מוזרה״
״הוא...נחטף״ מלמל נואה, משפיל את ראשו והדמעות חזרו לעיניו ״אנחנו לא מצליחים לאתר אותו,ב-״
הוא נשבר באמצע, מפסיק לדבר ונופל על הרצפה.
מייק רץ אליו, מחבק אותו בחוזקה.
״תלך להראות לשוטרים בנתיים את המידע שיש לך,יהיה בסדר. אני מבטיח״ אמר מייק,מחייך.
הוא הנהן,רץ אל עבר החוקר ומגיש את הטלפון שלו.
״הוא שלח לי הודעה מוזרה אתמול, נבהלתי. לא הבנתי מה קרה. שניה אחת הוא מדבר איתי והכל בסדר ושניה אחת הוא נהייה לבן כמו קיר ומנתק בבהלה״
״הבנתי״ מלמל השוטר ״אני צריך לקחת את הטלפון הזה לבדיקה,הוא לא יחזור אלייך בזמן הקרוב״
לוקאס הנהנן בהבנה,חוזר להתיישב ליד הזוג המבוהל.
״לוקחים לי את הטלפון לבדיקה״ פלט לבסוף, מפסיק את השקט ששרר בניהם ״הם חושדים בי״
״בך? למה שתחטוף אותו?״
הוא משך בכתפיו ״אולי עשיתי דברים בלי לדעת?״
נואה צחק,אחריו גם מייק ואז לוקאס.
״אז מה אתה מסתיר מאיתנו? אתה סוכן סמוי?״
״אולי...״ מלמל, חיוך מיסתורי על פניו
נואה צחק ״ואולי...אתה עובד באף בי איי?״
״אבל אם אני עובד באף בי איי אז איך חטפתי אותו?״
״הכל אפשרי״ אמר נואה
מייק הסתכל על נואה באהבה ושיחק בשיערו,שמח לראות אותו מחייך וצוחק למרות כל הדאגה.
״אז אמ....אתה ....״ אמר,נתקע
״ראש מאפיה בינלאומי!״ צעק נואה,מתלהב
השוטרים הפנו אליהם את המבטים
״ראש מאפיה? איפה?״ שאל אחד מהם,מתקרב
נואה גיחך במבוכה ״זה...סתם השערות מי חטף אותו אדוני השוטר״ מלמל,מגרד את עורפו
השוטר הנהנן ״בכל מקרה,אנחנו צריכים אותך לחקירה״
נואה הנהנן,נאנח וקם מהזרועות הבטוחות של בן זוגו
״יהיה בסדר נוני״ לחש לו מייק, מנשק אותו בפעם האחרונה לפני שנואה נכנס לחדר החקירות.

רק אחרי 6 שעות בערך יצא נואה מחדר החקירות,מותש.
״נואה!״ קרא מייק,הולך לחבק את בעלו המותש לפני שהשוטר עצר אותו.
״הוא עדיין לא גמר, תפגוש אותו עוד כמה שעות״
מייק נעץ מבט המום בשוטר כשהוא משך את נואה שוב לחדר החקירות,שנראה כאילו הוא הולך להתמוטט כל רגע.
״בבקשה!״ קרא אחריהם
הדלת נטרקה לו בפנים והוא התיישב בעצבים שוב בכיסאות.
בפעם הבאה שיצא נואה מחדר החקירות הוא כבר בקושי יכל ללכת והתנדנד בהליכה לא יציבה אחרי השוטר.
הוא נפל ישר לידיים של מייק,לא מחזיק את עצמו ומתחיל לבכות ״אני נכשלתי,אני אבא גרוע״
״הי,תסתכל אליי״ אמר לו מייק ״אתה אבא נהדר. הילדים שלך מדהימים רק כי הם קיבלו את החינוך שאבא שלהם נתן להם, הרבה ילדים היו רוצים אבא כזה״
נואה לא הגיב,מתחפר בחיקו של מייק ונרדם.
מייק נאנח,יודע שהם הולכים להשאר שם עד מאוחר ונותן לנואה לנוח קצת.

אחד השוטרים בחקירה התקרב אליהם,מבטו הקשוח התרכך מעט כשראה את הדמעות היבשות בפניו של השטני שישן אבל שניה אחרי זה חזר לקשוח.
״אחמ״ כיחכח בגרונו,גורם לשני הישובים בכיסאות להרים את מבטם ישירות למעלה ״אנחנו מתחילים לחקור, בנתיים אין לנו כיוון אבל בקרוב אנחנו נמצא אותו״
מייקל הנהנן ״תודה אדוני״
״משוחררים. נתקשר אליכם כשנמצא משהו״
״תודה״ אמר מייקל שוב
השוטר הנהנן,הולך משם.

״נואה בייבי״ קרא מייקל,מעיר את אהובו בהתרגשות.
״ממ״ מלמל נואה,מתמתח ״למה אתה ככ אנרגטי?״
״המשטרה התקשרו לפני כמה דקות,ונחש מה?״
״ממ?״
״מצאו רמז!״
״יו-רגע מה?״ קרא,קופץ לישיבה.
שניהם חייכו,מתנשקים ומצמידים את הגופים שלהם אחד לשני.
״אחמ״ קרא קול מאחוריהם
הם התנתקו מהנשיקה, רואים את אנה עומדת בפתח הדלת,סמוקה ממבוכה כשלידה עמד טיילר.
״ט-טיילר״ גמגמם נואה,מובך והמום ״מה אתה עושה פה?״
~~~~~~~
הרגע שכולכם חיכיתם לו (נראלי)...😍
עלה בתאריך: 02.03.20