פרק 9

682 39 2
                                    

הרגע שהכי פחדתי ממנו מאז השיחה שהיתה לי עם דניאל עומד להגיע, המפגש איתו אחריה. לא ראיתי את דניאל מאז הרגע באותו הלילה שהחלטתי לקום מהמדרכה ולתפוס מונית הביתה, בסך הכל עברו פחות מיומיים ושמחתי שהיתה לי את כל השבת בשביל לשבת עם עצמי ולשקוע במחשבות.

השיחה ביננו היתה כל כך עמוקה וכנה, אבל נגמרה בבכי ובאכזבה. בחיים לא דיברתי עם מישהו שהכרתי כל כך מעט זמן על דברים כל כך עמוקים, אבל אני הייתי שיכורה ומרוסקת והוא היה שם כדי להקשיב.

שפכתי את הלב שלי בפני הבן אדם שהרס אותי, שבאופן אירוני ידע בדיוק מה להגיד לי בכל מהלך השיחה וגרם לי להרגיש טוב יותר. עד שהוא דחה אותי.

רק בבוקר שלאחר מכן נפל לי האסימון שסיפרתי לדניאל שעברתי התעללות ובריונות. קודם כל, אף אחד מהחברים שלי לא יודע על זה. זה משהו שהסתרתי מכולם כי תמיד ניסיתי להדחיק את זה. זה חלק מהעבר שלי, חלק בחיים שלי שאני רוצה לשכוח ולמחוק. אנשים שנמצאים כרגע בחיים שלי לא אמורים להיות מודעים אליו, ובטח שלא דניאל, האחד שהעביר אותי את כל התקופה הזאת.

הדבר השני שהכי הטריד אותי הוא שדניאל יגלה שאני זאת שהוא התעלל בה. עכשיו שגיליתי לו שעברתי בריונות, הסיכויים שהוא יגלה שאני הילדה שהוא התעלל בה הרבה יותר גבוהים. אפילו לא חשבתי על זה באותו הרגע שפתחתי את ליבי בפניו.

הייתי עייפה ושיכורה, עברתי לילה ארוך וקשה והוא היה שם בשביל להקשיב לי ולתמוך בי. לא חשבתי באותו הרגע על ההשלכות של המעשים שלי ולא שקלתי את המילים שיצאו מפי.

אני מרגישה כל כך מטומטמת שניסיתי לנשק אותו אבל זה מה שהרגיש לי נכון באותו הרגע. זה היה רגע של חולשה ואני מתחרטת עליו, זה לא שיש לי רגשות כלפיו, זה מגוחך אפילו לחשוב על זה.

נכנסתי לכיתה בה אני לומדת מתמטיקה והתיישבתי במקום הקבוע שלי. אני מודה שהייתי מעט לחוצה, מה יקרה כשדניאל יכנס לכיתה? מה הוא יגיד לי? אולי הוא אפילו לא ידבר איתי? אולי הוא בכלל יעבור מקום?

המורה נכנסה לכיתה והתחילה ללמד ודניאל עדיין לא הגיע, דניאל בחיים לא מגיע בזמן לשיעור. אמנם הוא לומד בבית הספר שלי פחות משבוע וחצי אבל עד כה הוא איחר לכל שיעור שלמדתי איתו.
המורה התחילה לכתוב תרגילים על הלוח ולפתור אותם, ואני כרגיל נכנסתי לווצטאפ כדי לענות להודעות ששלחו לי.

יואב: ״נעלמת לי בשישי, כמעט ולא ראיתי אותך כל הערב״.
אני שונאת אותו, הוא כל כך מציק וחופר, הוא לא חבר שלי ולא אבא שלי והוא מתנהג כאילו הוא כזה.

את/ה: ״קורה״, כתבתי ביובש כדי שיבין את הרמז.
לאחר מספר שניות הוא התחבר והקליד.
יואב: ״מה אומרת מאמי? את באה אליי היום בערב? יש לי בית ריק״.

לאחות את השבריםWhere stories live. Discover now