פיצה בוי

פרק 16 / צ'ייס

הפרק מכיל קטעים מיניים מפורטים לאחריות הקורא.

סיגריה. זה מה שאני צריך עכשיו.
אנג'ל יצא מחדר האמבטיה ופנה לחדר השינה, משאיר אותי לבדי בחלל הקטן שעכשיו הרגיש אפילו קטן יותר עם הבריכה העגולה והורודה שתפסה חלל שלם משלה.
צ'ייס אתה גאון. גריפינדור? יש מצב שאתה בכלל מרייבנקלו? חייכתי לעצמי בשקט. אני דווקא מרגיש לגמרי כמו גיבור.
עטפתי את פלג גופי התחתון במגבת ויצאתי מהאמבטיה.
לרגע אחד היססתי ושקלתי לצאת לעשן בחוץ אבל רעש המיטה החורקת שמישהו מטפס עליה הסיח את דעתי. המישהו הספציפי הזה מחכה לי על מצעים רכים ואין שום סיכוי בעולם שאני אבזבז זמן על איזו סיגריה מטופשת.
פרעתי את שיערי הרטוב בכף ידי ופניתי גם אני אל חדר השינה.
המלאך שכב על המיטה בתחתונים ובחולצה שהייתה גדולה עליו בכמה מידות, *חולצה שלי* הבחנתי, וחיוכי רק גדל. הוא עושה בכוונה?
נשענתי על המשקוף ושילבתי את ידי על חזי, מבטי לא נח או מתעייף לרגע מלהביט בעור הבהיר הזה על המצעים הכהים.
רק לפני דקות בודדות חזיתי בפלא עולם וראיתי אותו ערום אל מולי.
המחשבות על זה לא הפסיקו להציף את תודעתי אפילו שהוא שכב ממש כאן לפני.
תמונת גופו הצנום והחיוור מתנשא אל מולי, מסיר באיטיות מייגעת את חלוק המגבת, גוף גמיש כל כך אך יחד עם זאת גברי כל כך. עורו נוצץ מברק טבעי ומטיפות של מים שהתאספו סביבו. דמותו מעט מבוהלת, מניח רגל אחר רגל במים החמימים ולחיו סמוקות כל כך ממבוכה.
שיערו הורוד ממסגר את פניו בעדינות, מדגיש את עיניו הירוקות שמעולם לא נראו לי יפות ובוהקות כל כך על רקע צבע עורו האחיד, ללא כל תכשיט או בגד שיטשטשו את השלמות.
רציתי באותם רגעים לטרוף אותו, לסמן את עורו בכל כך הרבה מקומות שהוא לא ישכח לרגע למי בלבד מותר לראות את העור הזה. רציתי כל כך לטעום כל פיסה ממנו מחזהו הבהיר ופטמותיו הורודות, אל מפשעתו הצרה שעצמות אגנו סימנו משולש מדוייק אל איברו היפייפה כאילו מכוונות אותי הישר לשם. כשהוא הפנה אליי את גבו כדי שאוכל לסבן אותו ליבי התמוגג על מבנה הכתפיים שהתכווצו ממבוכה וכמובן, אף שאינו יודה בכך, גם מתשוקה. 
הוא רצה אותי כמו שאני רציתי אותו ואף שידעתי את זה החזקתי את עצמי חזק כל כך מלהתנפל עליו.
אני רוצה אותו כל כך אבל לאט. עם אהבה. עם כבוד. ואין דבר שמפחיד אותי כמו לפגוע בו ובאחד מהגבולות האלה.
אנג'ל הסתכל עליי בעיניים עגולות מהמיטה. מבטו סקר בביישנות את גופי השזוף שהיה שעון על משקוף הדלת.
זו הייתה ביישנות כזו כאילו הוא שכח שלפני רק כמה רגעים השפתיים הרכות האלה שלו עטפו את איברי, רק מהמבט התמים הזה הייתי צריך להזכיר לעצמי את כל הגבולות.
"אוהב את מה שאתה רואה מלאך?" שאלתי אותו בקול נמוך, לעזאזל כמה אני אוהב את האדמומיות הזו בלחייו. 
"אהא..." היה כל שהוא הצליח להפיק.
חיוך ממזרי בצבץ משפתיי ולקחתי צעד לפנים, מתענג בתוך תוכי ממראה הצמרמורת שעברה בגופו והתכווצות ההתרגשות הבלתי רצונית. הוא נשא אליי מבט ועפעף אליי עם ריסיו הכהות שמסגרו את עיני האמרלד שלו.
הוא פשוט זהר. אפילו בחשכת החדר שרק אור המסדרון מילא אותו.
"אני חושב," התחלתי, מתקרב אל המיטה, "שאין לך שמץ של מושג," טיפסתי עליה בעזרת ידיי ורגליי, כמו חיה המשחרת לטרף, המגבת שכיסתה את גופי נפרמה ונשכחה מאחור, "כמה אתה מעורר תאבון," כלאתי אותו מתחתי, ידי בצידי ראשו ורגלי בצידי גופו והוא נשא אליי את המבט המטריף הזה שהמיס את עצביי, "כשאתה מסתכל עליי ככה."
הורדתי את ראשי במהירות שהיממה אותו ונישקתי את שפתיו.
ידיו קפצו לתפוס בעורפי, הוא הצמיד אותי אליו ונישק אותי בחזרה, גורם לי להשתגע לגמרי.
חפנתי ביד אחת את לחיו, מלטף בעדינות את העור העדין ועוטף את צווארו ואוזנו.
הוא התרפק אל המגע והתנשקנו עוד קצת עד שהרמתי את ראשי באיטיות והסתכלתי עליו.
עתה שיערו היה פרוע סביב ראשו ולחייו היו סמוקות אפילו יותר. הוא התנשם בכבדות וחולצתי שהייתה נתונה לגופו התקמטה וטיפסה אל חזהו, חושפת את העור היפיפה ואת התחתונים הצמודים שלבש.
הרמתי את גופי העליון והתיישבתי על עקביי מעליו, כולא אותו חזק יותר בין ירכיי ומודע לחלוטין לאיברי הזקור שהתנשא מעליו. עיניו כשלו מלהתעלם ממנו וזה היה כל כך מדליק.
"אתה לא זקוק לאלה." תפסתי בתחתוניו ומאוחר מידיי הוא קלט.
"צ'ייס-!" קול קריעה מילא את החדר והשתיק אותו לחלוטין. השלכתי את פיסת הבד המיותר הצידה וחשפתי את איברו היפה.
"מלאך..." גנחתי את שמו, מושיט את ידיי לפניי כדי ללטף את גופו, מחליק אותם על הקימורים היפים של מותניו, של כתפיו, דוחף את החולצה עוד למעלה, מנשק אותו נשיקות קצרות על השפתיים, על הצוואר, על החזה.
"אני מסוגל לגמור רק מלהסתכל עלייך." התבכיינתי.
"צ'ייס!" הוא ניסה להשתמש בקול תוקפני אבל נכשל כשגופו התפתל תחת מגעי.
"אתה כל כך ישיר לפעמים, לעזאזל." הוא גנח בשקט.
"אתה לא אוהב את זה?"
"אני... לא לא אוהב את זה."
"זה אומר שאתה כן."
"זה אומר שתשתוק."
גיחכתי בשקט ונשכתי בעדינות את עור צווארו.
אנג'ל יבב בתחינה לעוד, אצבעותיו חפרו בבשרי מבלי לשים לב וזה שיגע אותי.
"אתה רוצה שאפסיק?" לחשתי אל אוזנו, ואז ליקקתי את העור הרגיש ונשכתי את תנוך אוזנו, שפתי גולשות בחזרה לצוואר.
"ל-לא-" הוא גנח, יד אחת עדינה תפסה בשערות ראשי אבל לא כדי לעצור אותי, שפתיי גלשו בקלות לפטמותיו.
"להמשיך?" עצרתי עם שפתי אל מול עורו הורוד, יודע שנשיפותיי מעוררות אותו.
"בבקשה כן-" שוב גניחה, קול מלא תחינה. חייכתי ואפשרתי ללשוני להחליק החוצה וללקק במעגלים סביב פטמתו, נושק לה, נושך אותה, גורם למלאך היפיפה להפיק צלילים שהטריפו את דעתי.
המשכתי את מעלליי גם בפטמתו השנייה ואז לשוני החליקה מטה, אל הוי המצויר היטב. אל החץ.
אנג'ל פתאום הבין מה עומד לקרות וגופו רעד בצפייה.
"אתה לא מתכוון ל..." הוא גמגם, נשען על מרפקי ידיו ומביט בי מחייך אליו, שפתיי עצרו ממש קרוב לקצה קו אגנו.
נשאתי אליו את עיניי, ידי תפסו במותניו כמו חגורה ואגודליי ציירו עיגולים עדינים על עורו.
"אתה לא רוצה?"
"אני...אני כן." הוא היה אדום כל כך, כל מילה עלתה לו במאמץ אדיר.
"מה קרה ל'לא תראה ממני פיסת עור?'" חייכתי.
"אתה לא עושה לי את זה עכשיו!" הוא התעצבן, נשימותיו מאיצות כשלחצתי קצת עם אגודלי על עורו.
פתאום עצרתי, הרמתי את ראשי לחלוטין וטבעתי במבטו.
"אנג'ל, אני רוצה לפנק אותך ברגע זה ולגרום לך להרגיש מדהים, אך למרות כל המשחק המיני להטריף הזה אם תגיד לי להפסיק אני לגמרי אסתפק בלסיים את הלילה הזה בחיבוק ולישון יחד. אל תהסס, אני אחכה לך לנצח. אני מבטיח." והתכוונתי לכל מילה.
נכון, אני רוצה אותו. אבל אני רוצה אותו כדי לפנק אותו.
אני לא יודע להסביר את זה אבל אני פשוט רוצה לגרום לו לחייך, לצחוק, להתאהב. אני רוצה אותו מאושר ואני רוצה אותו לצידי. אני רוצה לגרום לו להרגיש שייך. להרגיש משפחה. להרגיש נאהב ומרוצה ומלכותי. אני רוצה שהוא ירגיש שהוא מלאך. שהוא יכול להזמין כמה פיצות שהוא ירצה ושהם יהיו רק לעצמו. ולי כמובן.
ואיכשהו הרגשתי שברגע הזה, ששנינו חשופים כל כך האחד מול השני, הוא בפעם הראשונה מאמין לי. ואף שאולי הוא חשב שהוא יתחרט על כך בבוקר, הוא אפשר לראשו לצנוח לאחור וקבר את פניו בכפות ידיו.
"תעשה את זה."
חייכתי באהבה אמיתית, כזאת שלא דמיינתי שארגיש ובטח שלא לגבר ונישקתי אותו במפשעתו.
"אני אוהב אותך באמת אנג'ל."
ולפני שהוא הספיק למלמל תשובה עטפתי בפי את איברו ובמציצה אחת הוא גנח בקול.
הוא לא היה קטן אבל הוא היה דק משלי וזה התאים לי בדיוק.
לא עשיתי את זה מעולם, אבל איכשהו הרגשתי שהגוף של אנג'ל נתפר ליכולת שלי. עשיתי את זה בטבעיות, כאילו כל חיי ירדתי לגברים ולא הם ירדו לי. רציתי לגרום לו להרגיש מדהים ובגלל שידעתי בדיוק מה אני אוהב, ידעתי איך להעביר לו את זה במדויק.
השתמשתי בכף ידי ובאצבעותיי כדי לגרות את עצביו, כדי לענג אותו.
הוא התפתל בהתחלה, גנח בשקט ומידי פעם יבב אבל ככל שמצצתי חזק יותר ושיחקתי יותר עם לשוני כך גם גניחותיו הפכו רועשות יותר.
"אני עומד לגמור! אני עומד לגמור!" הוא צעק, ידיו תפסו בשערות ראשי, מושכות בחוזקה. הוא התנשף והיה כל כך יפיפה.
הרמתי את הראשי וטיפסתי מעליו והוא פלט קריאות מחאה.
"תחזיק את זה עוד רגע מלאך." קולי היה גרוני ומלוכלך כל כך.
"תראה מה עשית לי..." מלמלתי, מצמיד את זקפתי לאיברו המגורה כל כך.
"צ'ייס!" הוא קרא, עיניו היו חצי עצומות בעונג וידיו עוד תפסו בשיערי ובכתפיי, שורטות את גבי.
בעזרת כף ידי הגדולה הצמדתי את איברי כמה שיותר צמוד לשלו ושפשפתי את שניהם במהירות.
איברו היה חלק מרוק וטיפות אהבה שעוד לא יבשו וגם אני התחלתי לטפטף.
החיכוך בינינו היה כמו טעון בחשמל, קולות גניחותינו נספו לאוויר, הזענו וצעקנו זה את שמו של זה ואז הרגשתי את שיניו נושכות את כתפי בעוצמה והתחושה הייתה משכרת חושים.
גמרתי מיד אחריו. גופי קורס אל זרועותיו שעטפו אותי ברעד מסחרר.
"אתה יותר מידי בשבילי..." חייכתי. היה קשה כל כך לתאר את כל הרגשות שהציפו אותי באותו הרגע.
"גם אתה..." הוא השיב, וזה הספיק כדי להרגיע את דאגותיי לעת עתה. פחדתי כל כך שהוא כועס עליי. על עצמו. פחדתי שבמקום לראות ברגעים האלה משהו כל כך מדהים ועוצמתי הוא מעניש את עצמו. פחדתי שאני עושה טעות אבל הוא חיבק אותי. וזה חימם את ליבי.