פיצה בוי

פרק 8 / צ'ייס

החיוך המתגרה על שפתיו של לוקאס כשלקח את ההזמנה ויצא נצרב בתודעתי ובכל זאת נתתי לו ללכת.
יצאתי מהפיצרייה לענן האבק שהאופנוע שלו השאיר כשנסע וידעתי שמשהו לא כשורה עובר עליי.
רגש לא ברור התהווה בחזי והרגשתי איך דמי מתחמם, מה לא בסדר איתי?
חשבתי על פתרון לרגשות הלא מוסברים ההם וידי התגנבה לכיס מכנסיי.
הדלקתי סיגריה, לוקח ממנה שאיפה ארוכה, אבל החזקתי מעמד בדיוק לרגע אחד.
"לעזאזל איתך נער ליווי." הנהמה השקטה נמלטה מפי כשהשלכתי את הסיגריה החדשה לאדמה, מרכיב את הקסדה שחיכתה לי על מושב האופנוע ומתניע.

"אתה הומו." שמעתי את קולו של לוקאס מתגרה במלאך, האצתי בעצמי לתפס את המדרגות.
-אני עומד להרוג אותך לוק- המחשבה הזאת מילאה את ראשי כשדמיינתי את הגבר הגס דוחק את אנג'ל לאחור.
לא ידעתי להסביר לעצמי מה אני מרגיש באותו רגע. שום דבר לא היה נראה לי הגיוני.
איך זה יתכן שהבחור הצעיר בעל השיער הורוד יכול להוציא אותי מדעתי ככה תוך פחות משבוע?
מה קורה לי?
עמדתי כבר בראש גרם המדרגות של הקומה השלישית כשהשאלה הבאה הקפיאה את דמי.
"אתה מחבב את אטווד, לא?"
רציתי לחשוב באותו רגע על אלף קללות לתאר בהם את לוקאס אבל מצאתי את עצמי עוצר ומחשבה אחרת התגנבה לליבי.
אנג'ל מחבב אותי. הוא חייב. הוא חייב לחבב אותי!
עמדתי וחיכיתי לתשובה, וזה היה קצת אכזרי. כי יכולתי להגיע רגע לפניי ולחסוך מהמלאך את התשובה. למנוע ממנו את הסיטואציה שאני בטוח שהביכה אותו.
אבל הסקרנות, היא הרגה אותי.
לקחתי צעד אחד קדימה, חושף בפניי את התמונה השלמה.
לוקאס עמד כשבידו מגש הפיצה, חיוכו מרושע ועיניו חוקרות את המלאך במבט שרציתי לעקור.
מולו עמד אנג'ל, ידו מאוגרפת סביב המטבעות וידו השנייה על הדלת, מחכה לטרוק אותה. משלא השיב ולחייו האדימו התשובה הייתה ברורה.
"צפוי." לוקאס חשף את שיניו בחיוך אכזרי ואנג'ל השפיל את ראשו, נושך את שפתו התחתונה.
לא יכולתי לעמוד בזה יותר.
"ידעתי שאתה מחבב אותי." צעדתי בנחת לכיוונם של השניים, מנסה להסתיר את סערת הרגשות שהתחוללה בחזי.
עייני האמרלד של החיידק הורוד התרוצצו על פניי, אימה קלה נסוכה בהבעתו.
"צ'ייס!" הוא התנשף בחדות, קולו העביר במורד גבי צמרמורת מסוכנת.
"תראו תראו," לוקאס הסב אליי את מבטו, "מישהו כאן לא יכול היה להתאפק מלראות את אהובתו? או שעליי לומר- אהובו?".
"תחסוך ממני." הכעס שטף בגופי, לא חשבתי פעמיים ותפסתי בצווארון חולצתו של השליח השני, דוחף לאחור ומצמיד אותו לקיר. מגש הפיצה נפל על הרצפה בקול חבטה קל.
"קדימה אטווד, תרביץ לי." לוקאס חייך חיוך שחשף את שיניו. ידעתי שהוא משתוקק שאני אעשה את הצד הראשון.
עיניי לא משו מפניו של לוקאס כששאלתי, "הוא עשה לך משהו, אנג'ל?".
"ל-לא."
זה לקח לי רגע אבל בסוף הרפיתי מאחיזתי.
המלאך הורוד התכווץ קצת כשתפסתי את מפרק כף ידו בידי, ואולי דמיינתי שמבט קל של אכזבה נשזר בהבעתו כשרק לקחתי ממנו את הכסף.
"תתחפף מפה גלן." אמרתי ללוקאס, השימוש בשם משפחתו גורם לי לחשוב בפעם המליון איך הגיוני שבחור כזה מתועב הוא הנכד של מיס גלן המתוקה מהפיצרייה.
דחפתי את הכסף לידיו המחוספסות והבטתי בו במבט נוקב.
"אני הולך אטווד, תבלה בנעימים עם הנסיכה שלך." ובאומרו זאת הוא קרץ אל אנג'ל ופנה לקצה המסדרון, נעלם בעיקול המדרגות.