הגלים השקיעה ומה שביניהם

החלטה גורלית

אני לא מבין מה לא בסדר אצלי.
האם לא נתתי לה כל מה שאפשר? האם לא אהבתי אותה עד בלי די? מדוע אני לא מספיק לה? איך זה קרה?
טוב השאלה האחרונה היא לחלוטין רטורית מפני שהסיבה נמצאת לנגד עיניי.
ג׳ייק.
השעה כבר שתים עשרה וחצי בלילה, ואני עומד מאחורי הגבעה שעליה ערכנו את הקומזיץ היום, ודמעות עולות בעיני.
אנני, החברה שלי, האישה שאני אוהב עומדת לה שם ומתנשקת עם מישהו אחר.
לא סתם עם מישהו אחר, לא סתם עם זר, עם הבחור הזה שעליו היא לא מפסיקה לדבר מאז שעברה לקליפורניה.
איך יכולתי להיות טיפש כל כך? איך לא יכולתי להבין שהוא יותר מסתם ידיד בשבילה? איך לא יכולתי להבין שלאט לאט, בהדרגה כמעט בלתי מורגשת, היא מפסיקה לאהוב אותי.
בגללו.
השפתיים שלהם התנתקו לרגע והם הסתכלו אחד על השניה. ידו היתה מונחת על עורפה והניפה את שיערה החום - שחור לאחור, לא הצלחתי לראות את פניה של אנני אבל פניו של ג׳ייק היו מאושרות.
עיניו החומות חייכו חיוך שללא ספק לא היה להן שום קשר לחיוך העקום שהיה מרוח על פיו.
אם זאת ההבעה שנמצאת על פניו, מהי ההבעה שנמצאת על פניה של אנני?
הייתי מוכרח לגשת ולראות בעצמי והסתובבתי קצת סביב הגבעה, מתפלל שהם לא ישימו לב אלי, וברגע שראיתי את פניה נפלו פני והשחירו.
פניה של אנני היו מאושרות.
ללא ספק מאושרות.
שפתיה הגדולות והוורודות היו מרוחות בחיוך ענק, שגלש לעיניה החומות והיפות. עיניים שכל כך אהבתי.
חיכיתי שתגיד לו להתרחק ממנה, שתגיד לו להפסיק, שתגיד לו שהלב שלה שיך למישהו אחר, אבל היא לא אמרה לו.
במקום זאת היא רק עמדה וחייכה ומידי פעם דמעה של אושר זלגה מעיניה.
והוא כמובן מיהר לנגב את הדמעה הקטנה.
לאחר רבע שעה של צפיה בהם החלטתי שהספיק לי, חזרתי מהר למכונית המושכרת, וכבר בדרך לא הצלחתי לעצור את פרץ הדמעות.
כשהגעתי למכונית כבר לא ניסיתי לעצור את הנהר שגלש מעיני.
במשך כחצי שעה בכיתי. בכיתי וחשבתי רק עליה על איך שהדברים הדרדרו כל כך מהר ואיך לא היה ביכולתי לעצור אותה מלהתאהב בו.
אחרי הכל אני עדיין אוהב אותה.
אני עדיין רוצה שהיא תהיה מאושרת גם אם היא לא מרגישה ככה כלפי.
קיבלתי את ההחלטה שלי.
אף אחד אולי חוץ משניהם לא יאהב את מה שאני הולך לעשות.
אבל אם לא אעשה זאת לי ולאנני לא תהיה ברירה אלא להישאר ביחד כשברור שהיא לא רוצה בזה.
ואחרי עוד מחשבה התברר לי שגם אני לא רוצה בזה.
אני מאמין שלכל אחד מגיע להיות אוהב ונאהב, ואני גם רוצה שמישהי תאהב אותי.
אז אם אנני לא מרגישה ככה אני מבין, יקח לי זמן אבל בסופו של דבר אני עוזר לשנינו.
ניסיתי לשחזר את כל החודש האחרון בראשי, ולמצוא את כל הרגעים בהם היא הייתה קרה אליי ואת כל הרגעים בהם היא הייתה חמה אליי כמו פעם.
לצערי נוכחתי להבין שלא משנה כמה חיפשתי, לא הצלחתי למצוא רגעים כאלה.
אני אפרד ממנה. חשבתי, בדרך שלא תהיה לה ולהורים שלה מילה בעיניין.
אני חייב את זה.
לשנינו.