הגלים השקיעה ומה שביניהם

ורדים וסיגליות

פרק 13
האם זה חלום?
חשבתי לעצמי כשהתעוררתי, כשצחצחתי שיניים, כשהתלבשתי וכשהסתרקתי מול המראה.
כאילו שמע את מחשבותי נכנס ג׳ייק לחדרי בעודו אוחז בזר של פרחים. אני לא מבינה הרבה בפרחים אבל הצלחתי לזהות ביניהם ורדים וסיגליות.
הסתובבתי אליו עם חיוך גדול מרוח על פני ושאלתי:
״מה אלה?״
״בשבילך..״ הוא השיב והיה נראה מובך, נדמה לי שהוא אפילו הסמיק מעט. הוא הושיט לי את הזר והנחתי אותו על השידה.
״תודה רבה הם מקסימים אני אלך לשים אותם במים עוד מעט״.
ואז הבנתי.
״ג׳ייק מי הכניס אותך?״
״אה כן... זו הייתה קלואי היא נראתה קצת נבוכה אבל אחר כך היא חייכה ואמרה לי שאת בחדרך. בלי שאפילו שאלתי״.
״אה״.
״אנני זה לא משנה אם אנחנו נהיה ביחד הן יצטרכו לדעת״.
״אני יודעת אני יודעת ואני אספר להן אני מבטיחה הן ידעו״.
״מתי?״
״היום, מיד כשתלך״.
״אז אני הולך, נתראה מחר, הבנים כבר יודעים״.
הוא אמר, התקרב אליי ונתן לי נשיקה עדינה וקטנה על השפתיים. ואז הלך.
יצאתי מהחדר חמש דקות אחריו ושמתי את הזר בתוך אגרטל מים.
אלכס אמילי וקלואי ישבו בסלון וצפו בפרק מהסדרה ״חברים״
״איזה פרק זה?״ שאלתי ואמילי הסתכלה עליי וענתה
״הפרק שבו פיבי מכירה את מייק״.
״אני אוהבת את הפרק הזה״.
טוב אני חייבת לספר להן
אבל אולי אם אמשוך עוד קצת זמן...
לא! זה חייב להיות עכשיו, הבטחתי לו...
״אוקיי״ אמרתי וכיחכחתי בגרוני ״אלכס תעצרי את הפרק לרגע בבקשה, אני צריכה שתדעו משהו״.
ואז הכל יוצא.
איך מהרגע שראיתי את ג׳ייק ליאו לא עיניין אותי יותר, ואיך ג׳ייק נישק אותי ביום ההוא בחוף, ואיך כשהמשפחות שלנו הגיעו לכאן אני וג׳ייק נפגשנו בסתר בלילה אחרי המדורה, ואיך התנשקנו שם, ואיך ביום למחורת ליאו נפרד ממני משום שאמר שהוא יודע הכל ושהוא רק רוצה שאהיה מאושרת, ועד עכשיו.
הן היו המומות ראיתי את זה על הפנים של כל אחת מהן.
״אז מה עכשיו?״ שאלה אלכס
״עכשיו אני אמורה לספר לכן שאני עם ג׳ייק״.
״באמת?״ שאלה אמילי
״באמת״. השבתי
וזה הרגיש כלכך טוב לספר להן, לחברותי הטובות ביותר.
״את שלמה אם ההחלטה הזאת? כלומר את וליאו בדיוק נפרדתם...״ שאלה אמילי וניתן היה לראות בעיניה שהיא דואגת לי באמת ובתמים.
״כן, אני שלמה לגמרי עם ההחלטה הזאת, עם ליאו הרגשתי..״ הרהרתי לעצמי לרגע לפני שעניתי. ״הרגשתי תקועה וכבולה. ועם ג׳ייק.. עם ג׳ייק אני מרגישה בדיוק להפך.
״עם ג׳ייק אני יכולה להיות מי שאני ועם ליאו הרגשתי כאילו תמיד אני מוכרחה לשמור על התדמית של החברה המושלמת. ולפעמים נמאס להיות מושלמת כל כך. לפעמים צריך לתת גם לפגמים לבלוט.״
שקט השתרר בסלון הקטן שלנו וכיוון שחילופי הדברים בנינו היו מהירים למדי נחרדתי מהשקט הזה.
אחרי חמש שניות שהרגישו כמו נצח, קלואי שברה את הדממה ואמרה:
״אם ככה את מרגישה, אז אנחנו שמחות בשבילך.״ והן חייכו אליי.
חייכתי אליהן בחזרה והרגשתי שהלב שלי מתרחב.
אלכס הפעילה את הפרק ואני התיישבתי במקום הפנוי ליד אמילי.
וכך צפינו בהתחלה של שני אנשים אחרים מוצאים את הסוף השמח שלהם.