//כללית//
"היי יונגס, תגיד, איפה ג'ונגקוק?" טאהיונג הסתובב ליונגי שרק הביט בו במבט לא ברור "הוא לא מרגיש טוב" הנער בעל שיער המנטה אמר באדישות "ממתי אתה קורא לו ג'ונגקוק?" שאל שוב "אתה יודע... אממ... אנחנו גדולים כבר ולקרוא לו קוקי זה קצת... אתה יודע..." טאהיונג ניסה להסביר, גורם ליונגי לגחך בבוז, דבר שמאוד הרתיע את טאהיונג.
יונגי שם לב לקטע הזה שטאהיונג מתרחק מג'ונגקוק לאט לאט, יותר ויותר ככל שעובר הזמן. זה התחיל מאז שיש לו חברה ואם יש לכם זוג עיניים, בקלות הייתם מבחינים בזה גם. "טאהיונג, ג'ונגקוק אוהב שאתה קורא לו ככה, הוא אוהב את זה " יונגי אמר. זה הפריע לו. הפריע לו לראות את ג'ונגקוק שהיה כמו אחיו הקטן נפגע מחברו הטוב ביותר...
אם רק ג'ונגקוק לא היה משביע אותו שהוא לא יספר לטאהיונג שזה מפריע לו...
"כן אבל היונג... זה טיפה ילדותי כזה" טאהיונג שוב מנסה לשכנע את הבוגר ללא הצלחה "תעשה מה שאתה רוצה, אבל רק שתדע שאם זה מפריע לג'ונגקוק שהפסקת, הוא לא הולך לספר לך על זה... הוא בחיים לא יספר..." הבוגר מלמל את החלק האחרון ויצא מהכיתה, משאיר את השני מלא במחשבות שאפילו הוא לא הצליח לסדר ולהבין.
-
"היי ג'ימין! חכה רגע!" טאהיונג קרא לנער הג'ינג'י שחייך לעברו "היי טאה, מה קורה?" שאל הבוגר והניח את ידו על כתיפו של הצעיר "שמעת מג'ונקוק?" טאהיונג שאל והשני הניד בראשו לשלילה "לא ראיתי אותו היום, יונגי אמר שהוא היה ממש חיוור והלך לחדר שלו, אבל הוא גם אמר לי להניח לו" הג'ינג'י אמר וחייך חיוך עצוב.
"הו... אוקיי..." טאהיונג מלמל והשפיל את ראשו "רגע, ג'ימין אתה יודע אם-" הוא הרים שוב את ראשו במהירות, אך הבוגר כבר מזמן הלך משם, משאיר את טאהיונג לבדו. "אוקיי..." מלמל טאהיונג והוציא את הנייד שלו מכיסו.
הוא נכנס לצ'אט עם ג'ונגקוק והחליט לשלוח לו הודעה כדי לבדוק מה שלומו, נאנח כשההודעה אפילו לא נשלחה אל הצעיר. ההפסקה עברה במהירות, מבלי שטאהיונג שם לב הגיע כבר השיעור השלישי. בכל משך היום, טאהיונג חשב על ג'ונגקוק ועל הסיבה שהוא לא הגיע ללימודים. הוא היה בסדר בבוקר, אז מדוע עכשיו הוא חולה פתאום?
-
יום הלימודים הסתיים וטאהיונג מיהר לחדרו של ג'ונגקוק. כשהגיע, דפק על הדלת אך לא שמע דבר. הוא דפק שוב ושוב עד שהצעיר פתח את הדלת. "הו גאד ג'ונגקוק, אתה פה! למה לא באת היום?" טאהיונג רצה לשאול אם הצעיר בסדר או למה הוא נראה כל כך חיוור אך עם זאת סמוק או כל כך הרבה דברים אחרים אבל החליט שלא.
"מי זה ג'ונגקוק?" שחור השיער שאל וטאהיונג הביט בו בבילבול "א- אתה" הוא אמר והצעיר גיחך "לא נכון" ג'ונגקוק אמר וזז הצידה מעט, מאפשר לבוגר להיכנס. "אל תגיד לי שלא קוראים לך ג'ונגקוק" טאהיונג אמר ולשנייה היה בטוח שלג'ונגקוק יש אמנזיה או משהו "לא כשאתה קורא לי" הוא אמר וסגר את הדלת, מתחפר מתחת לשמיכתו שוב.
"מה?" טאהיונג שאל בבילבול, לא מבין מה הצעיר רוצה ממנו "לא כשאתה זה שקורא לי" הוא אמר שוב "ג'ונגקוק מה את-" החל טאהיונג לומר והשני תיקן אותו "קוקי" ג'ונגקוק אמר "זה קוקי בשבילך" קבע שחור השיער וטאהיונג נאנח.
"קוקי" חזר אחריו "אתה לא חושב שזה קצת ילדותי כזה?" טאהיונג שאל וג'ונגקוק הניד בראשו לשלילה "וכשאתה קורא למינה 'בייב' זה בסדר?" שחור השיער שאל בעצבים אך עדיין בשקט "כשתהיה לך חברה, תבין" טאהיונג אמר וג'ונגקוק רטן בשקט. "לא תהיה לי" מלמל ונשכב שוב "אתה בסדר?" טאהיונג שאל וג'ונגקוק לא ענה "ג'ו- קוקי?" טאהיונג נאנח "אני אהיה בסדר, לך מפה אני רוצה לישון" ג'ונגקוק אמר בעצבים וטאהיונג הנהן בשקט ויצא מחדרו של ג'ונגקוק, הולך לכיוון החדר שלו במגורים.
//ג'ונגקוק//
"כשתהיה לך חברה, תבין" חזרתי אחרי טאהיונג בהשתאות לאחר שיצא מן החדר.
"אני פאקינג גיי" צעקתי בעצבים ומשכתי בשיערות ראשי. "ואם זה לא מספיק, אני מאוהב בך... אידיוט..." מלמלתי לעצמי ונאנחתי. אני יודע את זה כבר משהו כמו חמש שנים... ונחשו מי היחיד שאמור לדעת את זה אבל לא יודע? ניחשתם נכון. החבר הכי טוב שלי. ולמה? כי אני פחדן שלא מסוגל לספר את זה כי אני מפחד שהוא ישנא אותי...
למרות שהוא יודע שיונגי וג'ימין כאלו... וג'ין... ונאמג'ון... והובי... זה לא מפריע לו... ואני עדיין מפחד לאבד אותו... אני עדיין מפחד שהוא ישנא אותי אם אני אספר לו את זה...
עצמתי את עיניי מנסה שוב להירדם. אם מינה לא הייתה מבקשת מטאהיונג לצאת לדייט,הוא היה איתי עכשיו. הוא היה רק איתי עכשיו. ועוד שיוגיום, השותף שלי, לא פה היום כי הוא במסיבה... הוא לא היה חוזר בכלל עד איזה חמש דקות לתחילת הלימודים או שכנראה לא היה חוזר בכלל...
'מה יקרה אם אני אלך לאחת מהמסיבות האלו? להשתחרר קצת... אולי?' חשבתי לעצמי, אך מיד סילקתי את המחשבה הזו מראשי "אין סיכוי" אמרתי בשקט וקמתי כדי לשתות מים. מילאתי את הכוס ולגמתי ממנה "מה אתה עושה קוק? מה עובר עלייך? מתאהב בחבר הכי טוב שלך? באמת?" שאלתי את עצמי, נאנח באכזבה.
חזרתי למיטתי, נכנס ומתחפר מתחת לשמיכה "אתה כל כך מטומטם ג'ון ג'ונגקוק. אני שונא אותך" אמרתי בשקט עוצם את עיני ונרדם.
קריאה מהנה!
YOU ARE READING
Just Friends
Randomחוק מספר #1 בחיים אל תיפול בשביל החבר הכי טוב. [הושלם] ⚠אזהרות⚠ ¤לא להומופובים ¤מכיל אלכוהול, סיגריות וכל מיני... ¤מכיל תכנים מיניים (?) ¤מכיל דם ואלימות (גם בריונות) ¤מכיל (כנראה) אונס ודיכאון ¤הומור כושל ¤טמטום
