"ה- היונג מ- מה את- ה עו-" שחור השיער ניסה לומר כאשר הבוגר רכן לעברו, הוא לא התרחק ונקטע כאשר שפתיו של הבוגר נגעו בשפתיו שלו. טאהיונג נשאר כך למשך כמה רגעים וכשראה שהשני לא מגיב התכוון לנתק את הנשיקה, אך בדיוק רגע לפני שהתנתק ממנו לגמרי ידו של השני אחזה בראשו. שחור השיער העביר את אצבעותיו בשערו של הבוגר ואחז בכתפו בידו השנייה, מונע ממנו להתרחק ואף מעמיק את הנשיקה. טאהיונג כרך את ידיו סביב מותניו של הצעיר מעמיק את הנשיקה אפילו יותר.
טאהיונג ליקק את שפתו התחתונה של ג'ונגקוק וההוא פתח את פיו, לשונו של הבוגר חקרה את קירות פיו של שחור השיער ששחרר גניחות חלשות, קטנות ומתוקות אל תוך פיו של השני.
הנשיקה הזו, הטעם שלו, הוא היה כל כך מתוק... הצעיר רק רצה להרגיש ממנו עוד, זה הרגיש כל כך טוב, כל כך חם. הוא יכל להרגיש את החום שלו, אותו. הלב שלו, הפרפרים שהוא הרגיש בבטן ותחושת האופוריה שלו- זה הרגיש כל כך טוב, כל כך נכון...
טאהיונג קירב את מתניו של הצעיר אליו אפילו יותר, מעמיק אפילו עוד את הנשיקה. הצעיר לא רצה שהנשיקה הזו תיפסק, הוא רצה שהיא תימשך לנצח, הוא רצה להמשיך להרגיש את הבוגר לנצח... זה הרגיש כל כך טוב, כל כך אמיתי...
אבל, זה רק חלום... נכון?
-
השעה הייתה שש בבוקר והשעון המעורר של ג'ונגקוק צלצל, מעיר אותו משנתו ומהחלום שהרגיש כל כך אמיתי.
"בוקר טוב קוקי שלי" הוא שמע קול עמוק של בוקר מברך אותו "ה- היונג!" ג׳ונגקוק קרא בבהלה "מ- מה את- אנחנו... אנחנו באמת...? אנחנו לא...?" שחור השיער שאל בבילבול. "אנחנו לא מה? זוג?" טאהיונג צחקק והתרומם, נושק לשפתיו של הצעיר ברכות.
"זה עונה על השאלה שלך?" טאהיונג שאל וצחקק, נושך את שפתיו ומביט על פניו הסמוקות של האחר בתשוקה. "אני אוהב אותך" טאהיונג נשק שוב לשפתיו של ג׳ונגקוק שהסמיק אפילו יותר, אם זה בכלל היה אפשרי...
"א- אני- זה לא חלום... נכון?" הצעיר שאל, מתפלל בליבו שזה לא סתם עוד חלום כואב. "אחח! היונג! זה כואב!" ג׳ונגקוק צעק כשטאהיונג צבט אותו בלחיו. "סליחה בייבי, אבל אם זה כאב לך, כנראה שזה אמיתי" הוא צחקק, מנשק את המקום שצבט ולאחר מכן בשפתיו, יורד לצווארו של האחר ושותל שם נשיקות פרפר קטנות.
"היונג, אנחנו רבנו מקודם - לפני שהיינו ביחד, נכון?" ג׳ונגקוק שאל וטאהיונג הנהן. "אבל אתה שלי עכשיו, אז מה זה משנה?" הבוגר אמר וגיחך, מביט בפניו של ג׳ונגקוק ושוב נושק לשפתיו בגיחוך והשני רק זרם איתו והעמיק את הנשיקה.
"מי היה מאמין שבסופו של דבר, טאהיונג יהיה צ׳יזי כל כך" ג׳ימין צחקק ולוהאן מיד אחריו. "אתה רציני? זה היה כל כך ברור שהוא יהיה הצ׳יזי מבניהם" לוהאן אמר וסהון חיבק אותו. "טוב כמה זמן ייקח עד שהם ישימו לב אלינו?" סהון שאל ויונגי כחכח בגרונו.
"אהמ" השניים ניתקו את הנשיקה "כמה זמן אתם עומדים שם?" ג׳ונגקוק שאל במבוכה "מספיק זמן בכדי להבין עד כמה טאהיונג יכול להיות צ׳יזי ושאנחנו ממש מאחרים לנאמג׳ין והובי" יונגי אמר והשניים צחקקו.
"אוקיי אוקיי, אנחנו באים" הם קמו וסידרו את השיער שלהם. "מה?" טאהיונג שאל כשהם עדיין הביטו בהם. "חמש דקות ואנחנו באים" הוא אמר "רק מתלבשים" הוא שוב הוסיף והאחרים גילגלו את עיניהם ויצאו מהחדר.
-
"נו כמה זמן לוקח לכם להגיע?!" ג׳ין שאל בעצבים בזמן שנאמג׳ון ניסה להרגיע אותו. "תאשימו את טאהקוק" יונגי אמר והם נכנסו לרכב של ג׳ין. "טוב נו קדימה, מהר" הוא אמר והתיישב במושב של הנהג, מסמן להם להזדרז.
"כולם מוכנים? היעד הבא - בית החוף של יונגי היונג!" ג׳ימין הכריז וקיבל מכה בראש מיונגי. "נו טאהיונג!" הוסוק קרא כשטאהיונג התחיל לנשק את ג׳ונגקוק בצוואר מול הפנים שלו. "מה? לא עשיתי כלום" הוא השיב בתמימות מזוייפת שגרמה להוסוק לצחקק.
"אה נכון, שכחתי... אתם עדיין טוענים שאתם רק חברים".
=הסוף=
YOU ARE READING
Just Friends
Randomחוק מספר #1 בחיים אל תיפול בשביל החבר הכי טוב. [הושלם] ⚠אזהרות⚠ ¤לא להומופובים ¤מכיל אלכוהול, סיגריות וכל מיני... ¤מכיל תכנים מיניים (?) ¤מכיל דם ואלימות (גם בריונות) ¤מכיל (כנראה) אונס ודיכאון ¤הומור כושל ¤טמטום
