//כללית//
"אוף! זה פשוט לא עובד! באיזה עולם חשבתי לעזאזל שללכת לבית הספר הזה היה רעיון טוב?!" ג'ונגקוק צעק בעצבים לאחר שניסה לפתור תרגיל במתמטיקה ללא הצלחה ונשבר לו החוד שוב. "תראה לי" טאהיונג שהיה שרוע על מיטתו של שחור השיער אמר וג'ונגקוק התקדם לכיוונו של טאהיונג, מתיישב לידו.
"זה מינוס" הבוגר אמר והצביע על אחד הסימנים שג'ונגקוק שינה בטעות. "אתה פאקינג צוחק עליי!" ג'ונגקוק קרא בעצבים "לא! לא! שנייה! מה אתה צוחק?!" ג'ונגקוק הביט בטאהיונג שהתפקע מצחוק בפליאה, לוקח כרית ומתחיל להכות את הבוגר שניסה להגן על עצמו בזמן שבטנו מתכווצת מרוב צחוק.
"לא! קוקי! סליחה סליחה! אני מצטער" הוא אמר וצחק, מנסה להרגיע את עצמו בזמן שהשני מסמיק מעט הרבה. "לא רוצה! אני לא מדבר איתך" ג'ונגקוק אמר בקול ילדותי והסתובב עם גבו אל טאהיונג. "לא נו... קוקי... אני מצטער" טאהיונג אמר וג'ונגקוק לא נכנע "לא רוצה" קבע בילדותיות.
"אוקיי... אני מניח שאין לי ברירה" מלמל כחול השיער והתקרב לגבו של הצעיר ומשם לאוזנו "אני יודע מה אתה אוהב" הוא לחש בקול עמוק מברגיל, לא יודע אפילו אילו צמרמורות זה העביר בשני. "אם אני אקנה לך בננה מילק, אתה תסלח לי?" טאהיונג עדיין לחש ועכשיו רשמית ג'ונגקוק יכל להכריז על עצמו ז"ל.
"כן" הוא אמר וחיבק את טאהיונג שהתקדם כדי להביט בפניו שהיו אדומות בעוד הוא קובר אותן בחזהו של האחר הכדי שלא יראה שהוא מסמיק. "א- קוקי, חשבת על זה שיש לך מזל שיוגיום לא פה?" טאהיונג שאל וג'ונגקוק עדיין לא ניתק את החיבוק אך הניד לשלילה בתוך חזהו של השני.
"מה? הלוואי עליי שסהון לא היה נמצא פה... אם אני רוצה להיות עם החברה שלי לבד אני לא יכול כי הוא שם" טאהיונג נאנח וג'ונגקוק מהר ניתק את החיבוק, מביט בו במבט לא ברור. "כשתהיה לך חברה, תבין" טאהיונג אמר שוב וג'ונגקוק נאנח.
לפתע נשלחה לטאהיונג הודעה והיא הייתה מלא אחרת מ-מינה. "חכה רגע" טאהיונג אמר לצעיר והחל לדבר עם החברה שלו. "תן לי לנחש, זו מינה?" ג'ונגקוק שאל וטאהיונג הנהן בחיוך, עדיין שקוע לגמרי במסך. "מפתיע" הצעיר מלמל בזלזול.
שלא תבינו לא נכון, לג'ונגקוק אין בעיה עם מינה. טוב, אין לו בעיה איתה בתור בן אדם. הבעיה שלו היא שכל פעם שהוא וטאהיונג מדברים ומינה מופיעה, הוא הופך לאוויר. ממש כך. ומינה היא בן אדם מדהים, באמת. אבל הוא פשוט לא מסוגל לראות את טאהיונג ואותה ביחד, זה כואב לו. אבל... טאהיונג מאושר מזה... אז הוא יכול לסבול? נכון? הוא יכול לסבול את זה...
"היי בייב" טאהיונג אמר כשענה לשיחה ממינה וג'ונגקוק הרגיש את הלב שלו פועם בחוזקה ולאחר מכן נמס. למרות שהמילים האלו לא היו בשבילו, לשמוע את טאהיונג אומר את זה המיס אותו וגרם לו להפוך מבפנים לג'לי. הוא כל כך רצה שהמילים האלו יהיו מכוונות עבורו ובשבילו. הוא כל כך רצה שטאהיונג יגיד את זה רק לו.
"באמת?" טאהיונג שאל וחייך וג'ונגקוק כבר מזמן נמס מפנים עד שלא נשאר דבר, מחייך לעצמו חיוך מטופש ומאוהב. "אני אהיה שם עוד כמה שניות" הבוגר אמר וניתק את השיחק, גורם לשני לחזור למציאות ולהתעורר. "אממ..." החל טאהיונג לומר וג'ונגקוק הביט בו בשאלה, למרות שידע מה הוא הולך לומר.
"ג'ונגקוק, אני צריך ללכת, השותפה של מינה לא פה ו... אתה יודע מה זה אומר..." טאהיונג אמר, ברור שזה מה שיקרה... "אז...?" הוא שאל, מקבל מג'ונגקוק מבט נגעל "כשתהיה לך חברה, תבין" הוא אמר וג'ונגקוק חייך חיוך מזויף. שוב הקביעה המטופשת שכל אדם הוא אוטומטית סטרייט, כן בטח...
"טוב נו יאללה! לך אלייה!" ג'ונגקוק אמר מעט בעצבים "תודה קוקי" טאהיונג אמר וחייך אליו, יוצא מחדרו של שחור השיער במהירות, משאיר אותו שם לבד. הוא אולי לא שם לב, אבל כל פעם שהם ביחד, ג'ונגקוק נסדק יותר ויותר. כל פעם מחדש זה ממש מרגיש כאילו מישהו יורה חצים לעברו ומנסה להרוג אותו מבפנים. עוד קצת ועוד קצת, עוד טיפה ועוד טיפה, מילה פה ומילה שם.
כמה זמן זה יקח עד שג'ונגקוק באמת ישבר?
כשטאהיונג יצא ג'ונגקוק לא יכל לשלוט בעצמו ופשוט החל לצחוק. לצחוק על הלב שלו, על הרגשות שלו, על עצמו... הוא פשוט צחק על העולם. "מי המעצב הגרוע שתכנן ועיצב את העולם הזה? את בני האדם?" ג'ונגקוק צחק לעצמו ותהה, מדוע כואב לו כל כך? למה אלוהים יצר את הדבר הזה שנקרא שברון לב? הוא לא יכל יותר ופשוט צחק על עצמו כל כך.
מתאהב בחבר הכי טוב שלך? זה מטופש... אתה נסדק יותר... ויותר... ויותר... ג'ונגקוק צחק על עצמו כל כך. הוא באמת היה בודד... 'כמה זמן? כמה זמן ייקח עד שאני אשבר? כמה זמן יעבור עד שאני באמת אשבר?' הוא חשב לעצמו בעודו צוחק ובוכה בו זמנית. הוא פשוט לא יכל יותר עם זה...
העובדה ששחור השיער היה מאוהב בגבר שלא יודע אפילו על הנטייה המינית שלו וכנראה גם בחיים לא ידע, כאבה לו כל כך. והוא פשוט צחק. על עצמו. הוא פשוט צחק על עצמו כל כך. 'אתה כל כך פתטי, ג'ון ג'ונגקוק' הוא חשב לעצמו בעודו ממשיך לצחוק על כמה עלוב הוא הרגיש.
ג'ונגקוק... באמת היה בודד...
קריאה מהנה!
YOU ARE READING
Just Friends
Randomחוק מספר #1 בחיים אל תיפול בשביל החבר הכי טוב. [הושלם] ⚠אזהרות⚠ ¤לא להומופובים ¤מכיל אלכוהול, סיגריות וכל מיני... ¤מכיל תכנים מיניים (?) ¤מכיל דם ואלימות (גם בריונות) ¤מכיל (כנראה) אונס ודיכאון ¤הומור כושל ¤טמטום
