Just Friends

Chapter 12

//כללית//

"נו... אז אתה רוצה להסביר לנו למה אתה כל כך מאושר כל הזמן?" לוהאן שאל את ג'ונגקוק שהיה עסוק בלהתכתב עם טאהיונג. סהון, לוהאן וג'ונגקוק ישבו במגורים של לוהאן כשג'ונגקוק שוכב על המיטה, לואהן יושב על הרצפה ומחבק כרית בטענה שזה "נוח" וסהון ישב על כיסא חצי שבור, טוען את אותו הדבר כמו לוהאן.

"הא? מה? אה כן! טאהיונג ומינה נפרדו!" הוא אמר, מרגיש טיפה רע מכיוון שאמר זאת בהתלהבות, אבל טאהיונג כנראה פגוע מהפרידה. למרות שהוא אמר לצעיר שזה לא מפריע לו, הוא בחר לא להאמין לו ולהמשיך להאמין לזה שהוא עדיין פגוע וצריך זמן כדי להתגבר.

"באמת? למה נראה לך שהוא עשה את זה?" סהון שאל וגילגל את עיניו בחיוך מהחמידות של ג'ונגקוק המאוהב. "אני לא יודע, אבל זה מעצבן אותי שמינה התחילה לצאת עם הקאי ההוא שנייה אחרי..." ג'ונגקוק אמר ומבטו השתנה לכועס מעט.

"אתה לא חושב שטאהיונג נפרד ממנה כי הוא אוהב מישהו אחר?" לוהאן שאל ברמיזה וג'ונגקוק ביטל את דבריו. "הוא אמר שהיא זו שאוהבת מישהו אחר, לא הוא..." שחור השיער אמר והשניים האחרים נאנחו.

"אבל הוא אמר ששניהם החליטו להיפרד" סהון אמר ולוהאן הנהן כאות הסכמה "אתה לא חושב שזה אומר שטאהיונג בסדר עם זה?" הוא המשיך. "וחוץ מזה, הם נשארו חברים אחר כך" לוהאן השלים את סהון שהנהן וליטף את ראשו של הנער שישב על הרצפה וקבר את פניו בכרית שחיבק במבוכה.

"אוקיי אז ככה, נשארו שלושה ימים. אז כשיגיע השיעור מחר, אתם תלכו ותתנשקו ליד הלוקרים ואני אדאג לזה שטאהיונג יגיע בזמן כדי לראות את זה. כשהוא יגיע אני אדבר איתו וכמו הקנאי המדהים שאנ-" לוהאן החל לתכנן אבל השניים קטעו אותו.

"אתה אמרת שזה לא מפריע לך!" סהון אמר "אם זה מפריע לך אנחנו נפסיק, אידיוט!" ג'ונגקוק אמר ולקח מחברת שהייתה לידו, מגלגל אותה ומכה את לוהאן בראשו בעדינות. "אווץ'! זה כואב!" הנער זייף בכי וג'ונגקוק חרץ לו לשון.

"גם אם זה מפריע לי, לראות אותך ואת טאהיונג ביחד שווה את זה!" הוא הכריז בגאווה וחזר להסבר שלו. "אז כשאני אקנה, אני אגרום לא לקנא גם כן, מה שלא יהיה קשה כל כך" הוא אמר והשניים האחרים הנהנו לאות הבנה.

"עכשיו סהון, זה החלק שאתה נכנס לראש של טאהיונג" לוהאן המשיך "אתה תדבר איתו ותאמר לו שאתה שוקל להיפרד מג'ונגקוק" הוא אמר וג'ונגקוק התרומם "ככה לזרוק אותי? אני לא מספיק טוב?" שחור השיער אמר בסרקזם וניגב דמעה מזויפת, גורם לסהון ולוהאן לצחוק מעט.

"אוקיי סליחה, אז זו התוכנית?" ג'ונגקוק שאל והאחרים הנהנו. "בהצלחה ג'ונגקוקי!" לוהאן אמר ונופף בידיו בהתרגשות. "יום יבוא ויהיה לי חבר אמיתי" ג'ונגקוק שוב מחה דמעה מזוייפת, שוב גורם לשניים לצחוק.