//ככלית//
"אוקיי, תזכור שכשאני אומר שאני הולך אתה צריך להתחנן שאני אשאר ואני אומר לך שאני לא יכול" סהון אמר וג'ונגקוק הנהן "תהנה עם לוהאן" ג'ונגקוק חייך וסהון הודה לו, לוקח את המזוודה שלו ומסיע את ג'ונגקוק לכיוון המעלית.
"ג'ונגקוקי! סהון! בוקר טוב!" ג'ימין אמר ורץ לתת לג'ונגקוק חיבוק "בוקר" ג'ונגקוק צחקק "הכל טוב?" שחור השיער שאל וג'ימין הנהן וצחקק "ג'ין הכין פנקייקים!" הג'ינג'י אמר וג'ונגקוק כבר הבין ממה הוא מתלהב. "הו! טאהיונגי!" ג'ימין אמר ורץ וחיבק את טאהיונג שבדיוק ירד במדרגות.
"הלוואי והייתי יכול להישאר איתכם, אבל אני חייב ללכת, הבטחתי לבאקהיון ולוהאן שאני אהיה ביום ההולדת של אחיין שלהם" סהון אמר ולחץ על הכפתור שמוציא את הידית של המזוודה. "אתה לא יכול לפחות להישאר לפנקייקים?" ג'ונגקוק אחז בידו ושאל.
"אני מצטער בייבי, אבל אני חייב לצאת עכשיו, אנחנו נדבר בטלפון" סהון אמר וג'ונגקוק הנהן ומילמל "טוב" בעודו משפיל את ראשו. "אולי כשנחזור נלך לדייט בים?" סהון אמר בידיעה שג'ונגקוק אמר לטאהיונג שהמקום הראשון שהוא רוצה לצאת לדייט יהיה בחוף ים.
"אוקיי" ג'ונגקוק חייך וטאהיונג גילגל את עיניו. "טוב, ביי כולם" סהון אמר והביט בששת הבנים האחרים. "ביי ג'ונגקוקי" הוא אמר ונישק את ג'ונגקוק. "יש לכם חדר למעלה" טאהיונג גילגל שוב את עיניו והלך למטבח, רחוק מהם.
"היי טאהיונג, מה קרה? סהון וג'ונגקוק שוב?" ג'ין שאל וטאהיונג הנהן "זה לא הוגן"כחול השיער מלמל וג'ין צחקק. "אתה גם הולך היום, לא?" ג'ין שאל וטאהיונג נאנח "לא שלג'ונגקוק זה ישנה" הוא אמר ובדיוק ג'ונגקוק נכנס למטבח כשג'ימין מסיע אותו- עוד יום אחד והוא יכול לחזור ללכת רגיל.
"טאהיונג גם הולך עוד מעט" ג'ין אמר וג'ונגקוק הביט בטאהיונג "באמת?" שחור השיער שאל וטאהיונג הנהן "אני צריך לדבר עם מינה על משהו" טאהיונג אמר וג'ונגקוק עטה על פניו הבעה לא מובנת. "אה... תהנה" ג'ונגקוק אמר וקם כדי להתיישב על הכיסא שליד השולחן.
-
"טוב, אני הולך" טאהיונג אמר כשהם סיימו לראות סרט "עכשיו? אבל ג'ין מכין ארוחת צהריים" הוסוק אמר וטאהיונג הנהן "אני קבעתי עם מינה" הוא אמר והלך לכיוון הדלת "ג'ין! אני יכול לקחת את הרכב שלך?!" הוא צעק לג'ין שהיה במטבח "רק בתנאי שאתה מבטיח לשמור על חיים!" ג'ין אמר וטאהיונג צחקק כשג'ין שוב קרא לרכב שלו "חיים".
"אני אשמור עליו!" טאהיונג אמר ויצא החוצה "טאהיונג" ג'ימין רץ אחריו "מה אתה הולך לעשות?" הבוגר שאל והצעיר ממנו רק חייך בשקט ונכנס לרכב. "טאהיונג!" ג'ימין צעק וטאהיונג הוריד את החלון למטה "משהו שהייתי צריך לעשות ממזמן" הוא אמר והחל בנסיעה לעבר בית הקפה שהם קבעו להיפגש בו.
כשהוא הגיע לבסוף, הוא החנה את הרכב וירד ממנו, הולך לכיוון בית הקפה ומחפש את מינה "טאהיונג" היא הרימה את ידה והוא הלך להתיישב מולה. "היי מינה" הוא חייך במבוכה "היי טאהיונג" היא צחקקה "אז על מה רצית לדבר?" היא שאלה וטאהיונג נשם עמוק לפני שהתחיל.
"מינה, אממ... בזמן האחרון, ג'ונגקוק התחיל לצאת עם סהון ו... אני בחיים לא חשבתי על זה קודם, אני יודע שזה מוזר, באמת, גם לי זה מוזר ואני לא יודע ממש מה לומר, אבל אממ... ג'ונגקוק ואני היינו חברים הכי טובים מאז שהיינו קטנים והוא תמיד היה החבר הכי טוב שלי, אבל בזמן האחרון אני לא יודע כבר... כאילו... אממ..." טאהיונג ניסה להסביר מה הוא מרגיש אבל ללא הצלחה, כי הוא בעצמו לא ידע מה הוא מרגיש.
"אוקיי, שוב, רגע" טאהיונג ניער את ראשו והתחיל מחדש, גורם למינה לצחקק. "אתמול אני וג'ונגקוק רבנו והבנתי משהו שלא הבנתי קודם לכן ואני מרגיש כל כך מטומטם עכשיו" הוא אמר ומינה צחקקה שוב "מה הבנת?" היא שאלה, יודעת כבר מה טאהיונג הולך לומר ואם לומר את האמת, היא הייתה בסדר עם זה.
"זה ג'ונגקוק. זה תמיד היה ג'ונגקוק. תראי, כשהיינו קטנים שיחקנו אמת או חובה בטעות התנשקנו ואני חשבתי שזה סתם ושזה לא משהו רציני, אבל... אני טעיתי... כשרבתי עם ג'ונגקוק אני הבנתי שאם אני אצרך לבחור בין כל אדם אחר בעולם לבין ג'ונגקוק, זה תמיד יהיה ג'ונגקוק. ואני כל כך מפחד לאבד אותו כי..." טאהיונג אמר ועצר לפתע.
"כי אתה אוהב אותו, טאהיונג, אתה אוהב את ג'ונגקוק ואני יודעת את זה, זה בסדר, באמת..." מינה חייכה "מ- מה? אם ידעת אז למה לא נפרדת ממני? ומה איתך?" טאהיונג שאל מבולבל "אני בסדר, למעשה... אני חושבת שיש לי קראש על קאי..." היא אמרה וצחקקה מעט במבוכה "קאי? בן הדוד של ג'ונגיון?" הוא שאל והיא הנהנה.
"לכי על זה הוא נחמד וראוי לך" טאהיונג חייך את חיוכו המרובע "רגע, אבל לא ענית לי על השאלה הראשונה, למה לא נפרדת ממני פשוט?" הוא שאל שוב "בגלל שאנחנו חברים. נכון, אנחנו היינו זוג, אבל זה לא אומר שאנחנו לא חברים... אם הייתי נפרדת ממך קודם, לא היית מבין בחיים שאתה אוהב אותו והיית ממשיך למצוא מה לא בסדר בך" מינה אמרה וחייכה.
"אתה באמת חושב שלג'ונגקוק היה חבר אם לא הייתה לך חברה? כי אתה ממש טועה אם כן" היא אמרה וקמה. "בכל מקרה, נישאר חברים, נכון?" היא שאלה וטאהיונג חייך והנהן "תודה מינה! את מדהימה" הוא אמר ושניהם יצאו מבית הקפה.
"אתה רוצה גלידה או משהו?" היא שאלה וטאהיונג הניד בראשו לשלילה "אני רוצה ג'ונגקוק" הוא אמר וצחק על הטון שיצא לו. "לפעמים אתה כל כך מוזר" היא אמרה וטאהיונג הזעיף את פניו "אני לא" הוא אמר והיא גילגלה עיניים "טוב טאהיונג, אתה לא" היא התאפקה לא לצחוק.
"אתה עוד פה? לך לג'ונגקוק" היא צחקה וטאהיונג רק חייך ונופף לה לשלום, נכנס לרכב של ג'ין ונוסע חזרה אל בית החוף.
YOU ARE READING
Just Friends
Randomחוק מספר #1 בחיים אל תיפול בשביל החבר הכי טוב. [הושלם] ⚠אזהרות⚠ ¤לא להומופובים ¤מכיל אלכוהול, סיגריות וכל מיני... ¤מכיל תכנים מיניים (?) ¤מכיל דם ואלימות (גם בריונות) ¤מכיל (כנראה) אונס ודיכאון ¤הומור כושל ¤טמטום
