וואנשוטים | לארי✔

נפטון

נקודת מבט לואי

סובבתי את הראש שלי אל דלת הכניסה שנפתחה. הארי השתחל דרכה, מעילו עטור בטיפות מים קטנות שנצצו בתפזורת אקראית על הבד. הוא הוריד את התיק בעייפות, זרק אותו בכניסה ובעט את הנעליים מרגליו.

"בוקר טוב." הקול שלו גרם לבטן שלי להתערבל בגלל עשרות פרפרים שהחליטו להתעופף בתוכה.

תמיד אהבתי את הקול של הארי. לא רק כשהוא שר, כי לרוב הוא לא הסכים לשיר לי כשהיינו רק שנינו. הוא היה מתבייש, נבוך, או שהוא לא אהב את הקול של עצמו. אבל אני אהבתי את הקול שלו, בעיקר בגלל הדרך בה הוא הגה את המילים כשהוא היה מנחם אותי. הצליל המתוק שיצא מפיו היה מספיק בשביל להרגיע אותי, לגרום לי לחייך ולהקשיב רק להבהרות שיוצאות מפיו.

חייכתי אל הארי. השעה הייתה שעת ערב מאוחרת, אך הוא תמיד אהב להתחיל את השיחות שלנו באיחול לבוקר טוב. זה היה מתוק, ולחלוטין הקטע שלנו.

"תפסיק להגיד את זה."

הוא הרים את עיניו אלי, בידיעה שלא באמת התכוונתי למילים האלו. אהבתי את המסורת הקטנה שלנו.

הוא מתח את זרועותיו לפני שהוריד את המעיל, תלה אותו על וו שבכניסה לבית. עיניו נעצרו על עיני ולא עזבו אותן במהלך כל פעולות ההתארגנות הקטנות שלו.

בשניות הבודדות שלקחו לו לחצות את החדר לעברי הספקתי להזכר במשהו מהעבר שלנו.

זאת הייתה התקופה כשרק הכרנו. ידעתי על עצמי, אבל אף פעם לא הרגשתי משהו חד משמעי למישהו אחר. לפחות לא עד הארי.

התאהבתי בו, למרות שלא היה לי סיכוי לזכות בו. הוא היה מרכז תשומת הלב, למרות שהוא אף פעם לא חיפש אותה. כולם אהבו אותו והוא לא ראה את זה. הארי היה האחד שכולם ידעו שהוא מיוחד רק ממבט קטן. הוא היה כל מה שלא יכולתי להשיג.

לא ידעתי מה עשיתי שגרם להארי להבחין בי בחזרה. היינו החברים הכי טובים, הוא היה כמו האח הקטן שלי. גם באותו היום לא הייתי בטוח מה הוא מצא דווקא בי, אבל לא ראיתי סיבה לשאול. הוא היה אומר לי אם הוא היה רוצה.

הרי הייתי רק לואי, לא שזה הספיק למישהו אי פעם. הייתי אנוכי, חצוף, יהיר וללא כל ספק אחד שלא היה קל להתאהב בו.

נזכרתי בפעם הראשונה שבה הבנתי שהארי אהב אותי בחזרה. במשך חודשים ניסיתי לשכוח מהרגשות שהיו לי אליו, עד שהוא אמר לי לבסוף את האמת.

"על מה אתה חושב?" הוא שאל.

ישבתי על הספה והוא עלה מעלי, התיישב על ירכי וליפף את זרועותיו סביב צווארי. הוא הניח נשיקה קטנה על זוית עצמות הלחיים שלי לפני שהוא העביר את ידו במעגלים קטנים על פני.

"על הפעם הראשונה שאמרת לי שאתה אוהב אותי."

"אתה נזכר בכמה אידיוט היית? בזה שדחית אותי כי אנחנו רק חברים טובים ולא יהיה בינינו דבר?"