my american boy

פרק 15

אנחנו כבר בסוף חודש ינואר, החודשים האחרונים היו מאוד מורכבים בשבילי, הייתה לליאם ודין יום הולדת, כן הם באותו תאריך, מוזר, לא משנה, ליאם טס למשפחה שלו לחודש בסוף אישרו לו להרבה זמן ואני עשיתי בגרות במתמטיקה וספרות, אני חייבת לומר שאני טובה בלימודים אז הלך לי טוב, יואב התגייס לפני חודשיים בערך, בכל מקרה הדבר הכי טוב בעולם בערך זה שליאם חוזר היום, מה שפחות טוב זה שהאוטו במוסך אז הוא יבוא במונית ואני מחכה בבית, אוף שיגיע כבר, הזמנתי פיצה כי זה מה שאני עושה תמיד עם ליאם כשהוא חוזר מהצבא אז נראלי שזה יהיה בסדר גם עכשיו "קטנה תרגעי, זה כולה ליאם ג'ונס" דין אמר לי, כן יום חמישי היום ודין גם פה וברור שגם יונתן פה "לא רוצה אני מתגעגעת אליו" עניתי לו "הוא יהיה פה רק עוד איזה חצי שעה לכי תתאפרי או תחליפי בגדים או תעשי משהו כזה בינתיים" דין הציע וכך עשיתי, עליתי לחדרי והחלפתי את הפיג'מה לחצאית קצרה יחד עם גרביון שחור עם סריג לבן, שמתי קצת מסקרה וחזרתי לסלון "די נו שיגיע כבר" צעקתי בלחץ על יונתן "למי את מחכה?" שמעתי מאחורי וראיתי את ליאם עומד עם המזוודות לידו ורצתי אליו, מחבקת אותו ובוכה "בייב" הוא אמר וחיבק אותי "אל תבכי" הוא ביקש ממני מחזק את החיבוק "התגעגעתי אליך" אמרתי לו "גם אני" הוא ענה לי ועמדנו מחובקים כמה דקות עד שדין הפריע לנו כי הוא גם רצה לומר שלום לליאם או משהו כזה.

"אני אוהב אותך" ליאם אמר לי כששכבנו על המיטה בחדרי "אני אוהבת אותך גם" עניתי "תביאי רגע את המזוודה הקטנה" ליאם ביקש כשקמתי כדי להחליף את בגדי לפיג'מה, הבאתי לו אותה ופשטתי את בגדיי מחליפה לשורט וסווצ'רט של ליאם "מה זה?" שאלתי את ליאם כשראיתי את המיטה לי מכוסה בחטיפים, נעליים ובגדים" "מתנות" ליאם ענה כאילו זה ברור והייתי צריכה לדעת "למה כל כך הרבה? עזוב הרבה לא היית צריך בכלל" "דבר ראשון, לא הייתי צריך, רציתי ודבר שני אמא שלי קנתה לך איזה חצי מהדברים פה, בואי נאמר שבגדים אני לא יודע לקנות, חטיפים אמריקאים טעימים אני יודע לבחור" ליאם אמר ואני צחקתי "תמסור לה תודה ושאני מתה לפגוש אותה"אמרתי לו מתיישבת עליו כשכל רגל שלי בצד אח של גופו "אתה לא מבין מה קרה" צעקתי פתאום "כמעט שכחתי לספר לך" המשכתי בהתלהבות "נו מה קרה?" ליאם שאל לא מבין על מה ההתלהבות "אז כשלא היית פה כל הזמן הלכתי לחדר כושר ועכשיו יש לי קוביות" צעקתי בהתרגשות "את לא מראה לי אותן?" ליאם שאל בהתגרות ובתגובה הורדתי את הסווצ'רט, נשארת עם גוזיה ושורט בלבד, ליאם העביר יד על גופי והצמרמורת הנעימה והמוכרת חזרה אלי "טוב די" אמרתי והורדתי לליאם את החולצה "התגעגעתי אליכן" אמרתי לקוביות של ליאם והוא צחק, אני לא חושבת שאני צריכה לספר איך הערב המשיך אבל אני יכולה לומר שבגדים לא נכללו ברובו.

התעוררתי בבוקר יום שישי לצידו של ליאם, סוף סוף והרגשתי את ראשי מכביד עלי "בוקר" ליאם אמר בעייפות כשפתח את עיניו "בוקר" עניתי בקול חלש "מה קרה?" הוא שאל בדאגה וליטף את פניי "אני לא מרגישה טוב, אתה יכול להביא לי את המדחום וכדור מהמטבח?" "ברור בייב" הוא ענה וקם מהמיטה. "38.9" אמרתי כשהמדחום צפצף "אני לא בטוח איך לעזור לך" ליאם אמר "לך לאכול עם דין ואני חוזרת לישון" אמרתי לו בעייפות "נראלי נשאר פה אם תצטרכי משהו" ליאם אמר "אתם לא צריכים" אמרתי והשתעלתי "לא שאלתי, יאללה תחזרי לישון" ליאם אמר ועצמתי את עייני באפיסת כוחות. התעוררתי מפתיחת דלת ושלושת הבנים עמדו מולי "הערנו אותך?" דין שאל והנהנתי "מצטערים" הוא אמר והם התיישבו לידי ואני הנחתי את ראשי על הרגל של ליאם "ניסינו להכין לך מרק, אבל שרפנו אותו" יונתן אמר וזה גרם לי לחייך "איך שורפים מרק?" שאלתי אותם בקול חלש והם פשוט הסתכלו אחד על השני ללא תשובה "תמדדי חום" ליאם ביקש והגיש לי מדחום "39.6" אמרתי להם "אולי נתקשר לרופא?" יונתן שאל ודין הסכים והם יצאו מהחדר בזמן שאני לא דיברתי כי פשוט לא היה לי כוח "אוף בייב כל פעם שאתה פה אני הורסת את הזמן שלנו יחד" אמרתי ודמעות נפלו מעיניי "stop speaking nonsense (תפסיקי לדבר שטויות)" ליאם אמר באנגלית, זה קורה בעיקר כשהוא מתעצבן "אל תכעס" אמרתי לו "So stop crying (אז תפסיקי לבכות)" "אולי נרד למטה למרפסת?" שאלתי "את חלשה" הוא אמר "אבל אני חייבת אוויר ומה השעה בכלל?" "שתיים וחצי בצהריים ובואי נרד קצת" ליאם ענה והסכים לרדת למטה, כשנעמדתי תקפה אותי סחרחורת וליאם תפס אותי שניה לפני שנפלתי והרים אותי כמו כלה עד למרפסת "אני אביא לך מים" הוא אמר "רגע" אמרתי לו "בכוס גדולה עם קש" הוא ענה לי כשידע מה רציתי לומר, יש לי קטע שאני פשוט מעדיפה לשתות בכוס גדולה עם קש, לא יודעת למה "טוב תקשיבו" יונתן יצא אלינו "הרופא אמר שנלך למיון לפני שבת" דין אמר "וזה אומר שיוצאים עכשיו" הוא הוסיף "דיי אין לי כוח"אמרתי להם "את צריכה לשים חולצה" דין אמר כששם לב שאני רק עם גוזיה וטרנינג ארוך "ליאם תביא לי סווצ'רט שלך" ביקשתי ותוך רגע הוא חזר עוזר לי להתלבש ושוב מרים אותי, הפעם לאוטו.

"טוב אז ככה" הרופא הגיע עם התוצאות של הבדיקות "את לא אוכלת מספיק ואני מאמין שאת ממש בלחץ ממשהו, נכון?" "כן" עניתי בשקט "אז דבר ראשון אני מציע שתמצאי משהו שיוריד לך את הלחץ וחוץ מזה את תצטרכי לאכול אחרת הגוף שלך יקרוס" הרופא סיים את דבריו והודנו לו, יצאנו מהבית חולים נוסעים הביתה, כל הבדיקות לקחו מלא זמן ועכשיו כבר ממש מאוחר בלילה "אתה ישן איתי כן?" שאלתי את ליאם ונכנסנו לחדר שלו, הולכים לישון...