my american boy

פרק 2

ביום שאחרי כולם התנהגו כרגיל, דין חזר לצבא, אף אחד לא דיבר על אור או על הטקס, רוב המדינה כבר על חגיגות יום העצמאות שחלו אתמול בערב וחלק כבר דיברו על המטס שיוצג בשמיים בקרוב, הפארקים היו מלאים באנשים שעשו על האש ואפילו אמא ואבא כבר הלכו עם חברים לחגוג את יום העצמאות, שניר נסע עם המשפחה שלו לצפון לטייל וכמובן לעשות על האש לאחר שבדק מיליון פעם אם זה בסדר מבחינתי ואם אני רוצה לבוא איתו ואמרתי לו שילך ויהנה אך אני לא מסוגלת, אני לא מבינה איך שאר המשפחות עושות את זה, אני לא מסוגלת לחגוג אחרי הטקס לזכר אחי, צלצול הטלפון שלי נשמע ומספר לא מזוהה הופיע על המסך, התלבטתי עם לענות ובסוף החלטתי שכן "הלו?" עניתי "אממ...הי" נשמע קול נשי מהצד השני של הטלפון "מי זה?" שאלתי "קוראים לי ליה מתקשרת כי קיבלתי את המספר שלך מהחונך שלי" היא אמרה בשקט "חונך? נראה לי טעית במספר" אמרתי בקול קצת יותר גבוהה, לא מבינה מה קורה פה "אוי סליחה אני בקבוצה של האחים שכולים ואת מופיעה ברשימות אבל אף פעם לא באה ויש מצב שטיפה חקרתי עליך באינסטגרם ואת נראית לי ממש נחמדה אז חשבתי שאת בטח בבית לבד משתעממת וחושבת וזה תמיד מגיע למקומות רעים אז רציתי להזמין אותך לשבת איתנו קצת, אנחנו יושבים בפארק הקטן ביציאה מהעיר כי הפארק הגדול מלא אנשים, אהה ואם את לא בקטע של חגיגות אל תדאגי גם אנחנו לא" אמרה מי ששמה התברר כליה "תשמעי ליה את נשמעת חמודה והכל ותודה אבל אני לא צריכה שום קבוצה אני בסדר גמור, קיצור תודה ותהנו וביי" אמרתי לה ובאתי לנתק "מה אכפת לך לבוא, לא סבבה לך תלכי, אנחנו רק יושבים ומדברים על שטויות, בבקשה תבואי" ליה המשיכה לדבר ולדבר ותכלס אין לי שום דבר לעשות "יודעת מה? אני אהיה שם עוד רבע שעה" אמרתי לה והיא מלמלה כמה מילות ניצחון והשיחה נותקה. עליתי לקומה השניה של הבית שבה נמצא החדר שלי, אחרי התלבטויות רבות לבשתי שורט תכלת בהיר עם טופ בטן ארוך בצבע אפור כהה את השיער השארתי פזור, הוספתי קצת מסקרה, לקחתי את בקבוק המים בצבע ורוד בהיר שלי שאני מסתובבת איתו תמיד ויצאתי מהבית לכיוון הפארק שנמצא עשר דקות הליכה מביתי, הבית שלי נמצא בשכונה די יוקרתית, יש לנו שלוש קומות, סלון ומטבח וחדר השינה של הורי בקומה ראשונה, קומה שניה החדר שלי והחדר אורחים ובקומה השלישית החדרים של דין ואור, אם היו שואלים אותי הייתי מעדיפה בית קטן יותר עם אווירה חמה יותר אבל זה מה יש וזה טוב, בלי לשים לב הגעתי לפארק הקטן והדיי מוזנח אפשר לומר "אלה" שמעתי מישהו קורא בשמי או יותר נכון מישהי "היי, אני ליה, בואי" היא אמרה ומשכה אותי אחריה כשהיא תופסת בידי, התקרבנו לקבוצה של שלושה אנשים שישבו על מחצלת גדולה בשמש הנעימה "טוב תכירי זה ניר" היא אמרה והצביעה על אחד האנשים במחצלת שהיה לו תלתלים שחורים ופניו היו מלאות בפצעי בגרות "זה תובל" היא אמרה והצביעה על נער בלונדיני עם עיניים שחורות וגופו היה רזה מאוד "וזה יואב הוא החונך/ מדריך שלנו" היא הציגה אותו, יואב היה היחיד מביניהם שנראה טוב היה לו שיער שחור וגוף שריר יחד עם עיניים ירוקות, הוא נראה טוב אך לא יותר משניר "תכירו זאת אלה" ליה הציגה אותי והורתה לי לשבת על המחצלת.

השעות הבאות עברו בכיף יחד עם ליה, יואב, ניר ותובל, אפילו דיברנו מעט על האחים שלנו אבל רק מעט כדי לא להכביד על האווירה הכיפית שהייתה, ממש התחברתי עם ליה, יואב היה ממש חלק ולא המדריך שמשגיח מהצד, הם סיפרו לי קצת על הקבוצה ובעיקר עשינו כיף ודיברנו על שטויות "אז תבואי שוב?" יואב שאל "אני אחשוב על זה" אמרתי בחיוך ובאמת בכוונה לחשוב על זה ונפרדתי מהם בנפנוף עם היד בעוד שליה שהחליטה שנלך יחד הביתה נפרדה מהם בחיבוק והתחלנו את דרכינו הביתה, ליה לומדת בבית ספר במקביל ובגלל זה עוד לא פגשתי אותה אף פעם, נפרדנו לשלום ואני נכנסתי הביתה בעוד שליה המשיכה את דרכה הביתה, "איפה היית?" אבא שלי שאל כשהוא ואמא ישבו בסלון צופים בטלוויזיה "סתם ישבתי עם חברים" עניתי בקצרה ועליתי וחדרי מתיישבת על המיטה פותחת את הטלפון שלי ורואה כמה הודעות שלא קראתי מהקבוצה של החבורה שלנו וכמה הודעות משניר ששאל מה איתי ועניתי לו שהכל בסדר ואני אספר לו הכל מחר, מחר יום שישי ואני הולכת לעשות סופ''ש אצלו.

*כעבור חודש*

החודש האחרון עבר במהירות, ביליתי הרבה עם ליה ושניר, נועה התרחקה ממני בזמן האחרון מאוד ואין לי מושג למה, היא עברה להסתובב עם חבורה אחרת וניתקה קשר בערך, הגעתי פעמיים שלוש בשבוע לשבת עם הקבוצה של האחים שכולים ואפילו סיפרתי על אור ועל המשפחה שלי, חג שבועות מתקרב והוא ממש עוד שבוע, אני אוהבת את חג שבועות תמיד חוגגים אותו אצלינו בחצר ויש אוכל טעים שזה תמיד טוב, כרגע אני יושבת על הבר במטבח ומנסה ללמוד "אמא, אבא בואו רגע" קראתי כשדין היתקשר וביקש לדבר איתם מהמטבח ואמא ואבא הגיעו וחיכו שידבר "אז ככה, יש לנו בפלוגה חייל בודד אז חשבתי להזמין אותו לשבועות וישאר איתנו פה לשבועיים רגילה שלנו אם זה בסדר" דין אמר ואני שמחתי שהוא רוצה להביא חבר כי אני אוהבת שאנחנו מארחים אנשים זה גורם לבית להיות שמח יותר "ברור ילד שלי" אמא אמרה "הוא מדבר עברית אז אל תדאגו לזה" דין אמר למרות שלאף אחד מאיתנו אין בעיה עם אנגלית כי אמא ואבא דאגו מגיל קטן לדבר איתנו גם באנגלית ואני מודה להם על כך. "ליה פה" אבא הודיע וליה נכנסה למטבח כשמדתי למבחנים הקרובים רוצה להצטרף ללמוד או שנעלה לחדר?" שאלתי אותה "ברור שלחדר" ליה ענתה, ליה חכמה מאוד היא טובה בכל המקצועות ויצא לנו ללמוד יחד למתכונות כמה פעמים בחודש האחרון יחד וכך גיליתי את זה, היא טוענת שהיא לא כזאת גאונה אבל היא כן.

"אז תגידי מה קורה בינך לבין יואב?" שאלתי את ליה כשהתיישבנו על המיטה שלי "לא קורה כלום" היא אמרה והשפילה מבטה לאצבעותיה "זה לא כלום אני רואה איך את מסתכלת עליו" אמרתי לה "בכל מקרה לא יהיה כלום זה לא כזה משנה מה שאני מרגישה זה משנה שהוא החונך שלי הוא בשנת שירות עוד שניה מתגייס ואני בכיתה י'א" היא אמרה "פאק ידעתי שאת רוצה אותו" אמרתי והיא חייכה והסמיקה "אני גם בטוחה שהוא רוצה אותך, רואים את זה בחיבוקים שהוא נותן רק לך, המבטים, הכל וחוץ מזה אתם מתאימים רצח" המשכתי לדבר והיא הקשיבה "את חושבת?" היא שאלה מהססת "כן, ברור, לא הייתי אומרת סתם" עניתי לה "טוב בכל מקרה מה איתך ועם שניר?" ליה שאלה "האמת אין לי מושג, הוא די מתחמק ממני או מדבר קצר כזה" סיפרתי לליה בכנות "תלכי אליו ותגידי לו את זה, תשאלי אותו מה קורה אולי עובר עליו משהו והוא לא מספר" ליה אמרה, כבר אמרתי שהיא חכמה? "אני אלך לשניר ואת תקבעי עם יואב לדבר איתו" "סגור" היא ענתה ולחצנו את היד לעסקה ושתינו צחקנו. אחרי משהו כמו שעתיים נפרדתי מליה והלכתי לביתו של שניר, דפקתי בדלת ואימו פתחה לי "היי איריס" אמרתי בחיוך רחב והיא חיבקה אותי "הוא למעלה לדעתי, הרגע הגעתי מהעבודה" היא אמרה ואני עליתי למעלה לחדרו.

"לא לא לא לא לא, זה לא פאקינג קורה לי" אמרתי