my american boy

פרק 22

"ליאם?" קראתי כשישבנו על הספה "אה בייב?" הוא ענה "אפשר שלא נריב אף פעם?" ביקשתי ממנו "לא" הוא ענה חד משמעית ואני הסתכלתי עליו לא מבינה וקצת כועסת "את יודעת שאי אפשר לא לריב בכלל אבל אנחנו יכולים להסכים שאם נריב אנחנו נשב ונדבר ונפתור את הדברים" ליאם אמר לי "אני מבטיחה" הבטחתי לו "גם אני" הוא אמר והתנשקנו, הרבה "זה מפתיע" דין אמר כשנכנס לסלון "לא זה לא" יונתן אמר לו "ברור שלא" דין החזיר לו "שלום לזוג המלכותי" אמרתי להם והם התיישבו לידנו "יונתן" קראתי לו "חשבתי על זה, אתה מעצב שמלות נכון?" שאלתי והוא הנהנן "ואתה עומד להתחתן עם אחי נכון?" שאלתי והוא שוב הנהן "אז הקטע הוא כזה, אני לא הבנתי למה עוד לא ניצלתי אותך וחוץ מזה יש לי נשף סיום באמצע יוני שזה עוד חודשיים" אמרתי לו "את לא מאה" יונתן אמר "ואת מוזמנת לבוא לראות את הדגמים החדשים" המשיך "עכשיו? יאללה בוא" אמרתי וקמתי מהספה מושכת אותו "שבי שבי יא קטנה" דין אמר "למה?" שאלתי מתבאסת "כי עכשיו אנחנו רוצים רוצים לדבר איתכם על משהו" הוא ענה לי "אוף איתך" אמרתי ויונתן הבטיח שנמצא יום השבוע "אז ככה, בגלל שאנחנו מאורסים אנחנו התחלנו לחפש דירה לעצמנו ורצינו לשמוע מה דעתכם" הוא אמר "אוקיי" אמרתי להם "לא מפריע לך?" דין המשיך לשאול "יש לי פה את החתיך שלי" עניתי ומעכתי את פניו אל ליאם בין ידיי "בטוחה?" הוא שאל והנהנתי.

הבנים משחקים בסוני כבר שעות ולי נמאס "נו די כבר" צעקתי עליהם "מה את רוצה עכשיו?" דין שאל "תשומת לב" עניתי לו "אז תתקשרי לליה או לקורן" הוא המשיך, אחרי כמה דקות החלטתי ללכת לחדר להחליף לפיג'מה, לבשתי גוזייה שחורה מתחרה וטרנינג אפור וחזרתי למטה "את תהפכי אותי לסטרייט" יונתן אמר ודין נתן לו כאפת שטות "שיט" אמרתי בלחץ "מה קרה?" ליאם שאל "מחר ליל הסדר" עניתי "אה נכון אתם עושים אותו אצלינו" יונתן אמר "אבל עוד לא ניקיתי בגלל הבית חולים והכל" אמרתי להם ונכנסתי למטבח מוציאה את הכל מהארונות, מוציאה את החמץ ומחזירה את כל השאר, אחרי משהו כמו שעה וחצי סיימתי לנקות והבנים עוד שיחקו בסוני "אני עולה לישון, ליאם יש לך חמש דקות לבוא או שאני לא מדברת איתך בחיים" הזהרתי אותו ועליתי לחדר. עברה רבע שעה וליאם נכנס לחדר נשכב לידי "סורי יפה שלי הייתי חייב לנצח את יונתן" הוא אמר ואני לא עניתי "בייב, נו" הוא התחנן אך התעלמתי והוא התיישב מעליי פושט את חולצתו, שיט הוא יודע שאני לא עומדת בפני הקוביות, ניסיתי להתנגד כשהוא תפס בידי מניח אותה על הקוביות שלו "שיט" אמרתי והתהפכנו כך שאני מעליו מנשקת את הקוביות "אני אוהב אותך" ליאם אמר "גם אני אוהבת אותך".

היה כיף בלילה אה?" יונתן אמר כשאני וליאם ירדנו למטה בבוקר ואני הובכתי רצח אז היתחפרתי בזרועותיו של ליאם בעיקר כי דין דפק לי מבט "טוב די, כאילו אתם לא עושים את זה" ליאם אמר ואני רק התחפרתי בו יותר "אוקי.... אני אכין לי אוכל ואתעלם מהשיחה הזו" אמרתי להם "תכיני גם לי" ליאם אמר "מה אתה רוצה?" "מה שאת אוכלת תביאי גם לי" ענה לי, הכנתי קפה והוצאתי עודיות של פסח כי את כל החמץ שמתי אתמול במחסן "מאמי זה לא אוכל, אולי נשנוש" "ליאם סתום" אמרתי לו, אני לא הכי בן אדם של בוקר, אין לי הרבה סבלנות על הבוקר "אלה" דין קרא לי "מממ?" "אחרי ההצהרה שלך אתמול שאם הוא לא בא תוך 5 דקות את לא מדברת איתו, כמה זמן החזקת במילה שלך?" הוא שאל "אממ לפחות איזה שעתיים שלוש" עניתי בחיוך ודין העביר את מבטו אל ליאם "פחות מחמש דקות" הוא אמר והרבצתי לו "היי למה באלימות?" ליאם שאל "אני צריכה עוד אישה בבית הזה" אמרתי בייאוש "אני אהיה האישה השניה" יונתן אמר "אתה משחק בסוני ומדבר מגעיל, עושה גרעפסים ואתה גבר" אמרתי לו "איך שבא לך" יונתן ענה ונישק את דין "ואל תשאלו אפילו, ליה נסעה לכל החופש לצפון" אמרתי להם. "קטנה אל תשכחי את הכדור" דין אמר אחרי כמה דקות בהן המשכנו לשבת ולדבר במטבח "טוב" עניתי בעצבים "מה קרה קטנה?" הוא לא הבין "סתם הכדור הזה עושה אותי עייפה וממורמרת" אמרתי לו והוא שתק "תקשיבי תנסי לקחת אותם עד אחרי פסח אם זה לא ישתנה נלך לבדוק את זה, סבבה?" הוא הציע והנהנתי.

"את כל כך יפה" יולי אמרה לי "גם את מושלמת" אמרתי לה "אני מפוצץ" יונתן אמר "גם אני" דין וליאם הוסיפו, אנחנו יושבים בסלון של הבית של יונתן, הסדר היה ארוך, השעה כבר 23:00 ורק עכשיו סיימנו לאכול "איפה אתם ישנים?" יולי שאלה את דין ויונתן "אצל דין" יונתן ענה "תבואי אלינו גם" הצעתי לה "נעשה מסכות ויהיה כיף" המשכתי "סורי, חבר שלי בא לפה" היא אמרה "אז פעם אחרת" אמרתי לה "חסרה לה חברה בבית כי היא אומרת שיש יותר מידי בנים סביבה" יונתן אמר לה וכולם צחקו, חוץ ממני "אני שמחה לראות שהשלמתם" רחל אמרה והתכוונה אלי ואל ליאם, לא היה קשה לפספס ביום שישי שרבנו "גם אני שמח" ליאם ענה בחיוך ועטף אותי עם היד שלו.

"בייב" ליאם קרא לי כשהתעוררנו "מממ?" המהמתי אליו "יכול להיות שההורים שלי הודיעו לי שהם עשו לי הפתעה ושהם נוחתים בארץ מחר בבוקר לבקר וגם לפגוש אותך" "מה?" צעקתי בלחץ וליאם עלה מעלי ובא לנשק אותי אך הזזתי את ראשי "לא צחצחתי" אמרתי לו נאנחת וקמתי למקלחת, חזרתי לחדר אחרי שצחצחתי והתארגנתי "Relax, they will love you" ליאם ניסה להרגיע אותי "ואם לא?" "אין לא והביטחון העצמי שדיברנו עליו? אז תראי כבר איזה מושלמת את" "טוב" עניתי לו באדישות וירדנו למטה "או מיי גאד, מי עשה את זה?" שאלתי בהתלהבות כשראיתי מלא אוכל על השולחן "אני ודין" יונתן ענה והתחלתי לאכול "ההורים שלי מגיעים לביקור מחר" ליאם אמר לדין ויונתן שהיו נראים מופתעים גם הם "אל תסתכלו עלי בכלל גיליתי את זה לפני רבע שעה" אמרתי להם "הם הודיעו לי על זה רק הבוקר" ליאם הסביר את עצמו "אנחנו הולכים לבית שלי" יונתן אמר והם יצאו מהבית "חשבתי לחפש דירה" ליאם שיתף "למה?" שאלתי "כי די, השתחררתי, אם אני אקבל את האזרחות אני לא יכול להתנחל לכם בבית כל החיים" "בטח שאתה יכול, אני לא רוצה להשאר פה לבד" אמרתי לו "אז תגורי איתי" ליאם הציע ואני שתקתי "אני לא אומר את זה בצחוק, באמת תעברי לגור איתי, נמצא יחד דירה" "באמת? אתה באמת רוצה?" שאלתי והוא הנהן ונישק אותי.

"הכל בסדר" ליאם אמר והניח את ידו על הרגל שלי בזמן שנהגתי לשדה התעופה, אני בלחץ, דיברנו איתם בפייס-טיים אבל אף פעם לא נפגשנו פנים אל פנים "אני לא טובה באנגלית" אמרתי לו "את מצוינת באנגלית, קיבלת מאה בבגרות" הוא אמר ושתקתי. אנחנו עומדים בשדה תעופה איפה שמחכים למי שמגיע, אני בלחץ ממש וליאם בעיקר מתרגש "אפילו לא שאלתי אם מייק בא" אמרתי לו כשהבנתי שאין לי מושג "לא, יש לו מבחנים" ליאם ענה ותוך רגע הוא כבר לא עמד לידי ורץ לאימו ואביו שנראו מתקרבים אלינו, הם התחבקו ואז התקדמו אלי "היי" אמרתי להם וג'ייד חיבקה אותי "You're so pretty" היא אמרה והובכתי אז תפסתי בידו של ליאם "Thanks" אמרתי לה ולחצי את ידו של אביו, הוריו ישנים במלון בעיר למרות שהצענו להם לישון בחדר של דין או של הורי או של ליאם אך הם סירבו, הורדנו אותם בבית המלון לאחר שקבענו לצאת לארוחת ערב בשעה שש וחצי ונסענו הביתה "בייב" ליאם קרא לי "מה?" שאלתי בעצבים "למה את כועסת?" הוא שאל מנסה להבין "כי אני עייפה בגלל הכדורים האלה" עניתי לו "אז תנוחי קצת, אני אעיר אותך בחמש" הוא אמר ונישקתי אותו....

(השיחות עם ההורים שלו באנגלית, יהיו כתובות בעברית)