פגישת מחזור

פרק 2 - סופיה

פרק 2 - סופיה

סידרתי את הדפים שעל שולחן ההגנה בבית המשפט המחוזי של ניו יורק. השופט בגלימה השחורה והפאה המסורתית התיישב במקומו והכה פעם או פעמיים בפטיש שלו. זה היה הדיון השני של הקייס הזה, ואם זה תלוי בי גם הדיון האחרון. אני הולכת לנצח אותו, כמו כל משפט אחר בו השתתפתי.

בספסל מאחוריי ישב הנער עליו הגנתי במשפט הזה. נער ממוצא אפרו-אמריקאי, בסביבות גילאי העשרה המאוחרות, לבוש כבן טובים אבל הבגדים המחויטים נראו עקומים עליו. הייתי בטוחה שחבר המושבעים יכולים לראות מקילומטרים שהוא לא לובש בדרך כלל חולצות מכופתרות.

"עורכת הדין אליסון?" השופט הרשה לי לפתוח בדברים.

נדתי בראשי לאות תודה, "ההגנה רוצה לזמן לדוכן העדים את התובע, כבודו."

התלחשות זריזה נשמעה באולם המשפט. זה היה מהלך מפתיע מעט, לא מסורתי, אבל עדיין בגבולות הסביר. התובע, מטאיוס רוג'ר, אחד ממפיקי העל של תעשיית הקולנוע, היה גבר אמיד מאוד לקראת שנות השישים שלו. היו לו עיניים צרות מאוד, וצידי ראשו היו מוכספים כמו עטרה או כתר. כל העיתונים היו מלאים בתמונות שלו כשהפרשה התפוצצה: נער שחור נתפס פורץ לאחוזה של מטאיוס רוג'ר.

רוג'ר נעמד מאחורי דוכן העדים בזמן שאני פסעתי לעבר הרחבה הקטנה שבין בימת השופט ומקומות חבר המושבעים. "רבותיי, אני רוצה שנעבור שוב על הפרטים הידועים לכולנו. בליל רביעי בתאריך חמישה עשר באוגוסט תפסת את הקטין רון ג'פרס בסלון ביתך. האם אני צודקת?"

רוג'ר הנהן, "אשתי ואני בדיוק חזרנו מהצגה לפני הזמן כי היא לא הרגישה טוב והפתענו אותו," הוא הגניב מבט לעבר חבר המושבעים והוסיף בנימה דרמטית, "הייתי בטוח שהצעיר הזה יירה בנו, הרגשתי מאויים וחששתי לחיי. הגנתי על אשתי בגופי והיא התקשרה למשטרה בזמן שהאיש הצעיר ניסה להימלט."

גלגלתי את עיניי לעבר התקרה, מפיק הוליוודי שחושב שהוא חי בסרט של ג'יימס בונד. לא סבלתי את היומרנות והפוזות האלה. משום מה גברים תמיד היו מלאים בבולשיט הזה.

"במסדר הזיהוי הצבעת על רון ג'פרס בתור הפורץ, נכון?" הלכתי והידקתי את החבל סביב צווארו וסביב האגו המופרז שלו. הוא היה בטוח שהוא הולך לנצח במשפט הזה עד שהוא אפילו לא בחן את המצב כראוי.

"כן," הוא נד בראשו בקוצר רוח. "נו, עורכת הדין אליסון, למה אנחנו מתעכבים על זה?"

"האם אתה יכול להצביע על הפורץ שתפסת בבית שלך?" שאלתי שוב.

השופט נע בחוסר נוחות, "האם זה הכרחי?"

"כן כבודו," התעקשתי, "מר רוג'ר, האם תוכל להצביע על הפורץ שתפסת בבית שלך?"

כולם הביטו בי כאילו אני משוגעת אבל אני ידעתי מה אני עושה. מטאיוס רוג'ר גיחך קלות לעבר חבר המושבעים, מחפש אמפתיה כמפיק מפורסם הסובל מעורכת דין צעירה. "הבחור הצעיר הזה שם," הוא הצביע על הנער השחור שישב בספסל שמאחורי שולחן ההגנה. "רון ג'פרס אמרתם שקוראים לו?"