פרק 16 - סופיה

254 28 2
                                    


פרק 16 - סופיה

"עוד לא סיפרת לעיתונאית הבוגדת על מה דניאל כועס עליי? אולי זה הזמן לחשוף את הכול." רוד אמר.

בהיתי בו, לא מאמינה עד כמה אידיוט הוא יכול להיות. תהיתי אם בבית המשפט אוכל לטעון שרצחתי אותו מטעמי הגנה עצמית. כנראה שלא, כי אז אצטרך להסביר למה הייתי מוכנה לעשות הכול, כולל הכול, כדי לגרום לו לשתוק. "אין לי מושג על מה אתה מדבר," אמרתי בקול קפוא, אפס מעלות בדיוק.

"אני חושב שיש לך," החיוך המטריף הזה שלו רק הכעיס אותי יותר.

מיה הניחה יד על כתפי, מבקשת הסבר בלי מילים, ובו זמנית לא מסוגלת להתרחק מהפצצה המתקתקת שרוד ואני הפכנו להיות זה בנוכחות זו.

רוד פנה למיה, "מה שהחברה החמודה שלך פה לא מספרת לך הוא שלילה אחד-"

"אתה רוצה לחטוף תביעת דיבה?" קטעתי אותו.

"תביעה ממך? אני מוכן לקחת את הסיכון. תגידי, זה נכון מה שאומרים, שמתחת לגלימת עורכי הדין, מסתובבים עירומים?"
איזה חמור. נשכתי את הצד הפנימי של שפתי התחתונה, הייתה לו יכולת מחרידה לכפות את הפנטזיות המיניות שלו על הזולת. ממש יכולתי לראות בעיני רוחי מה הוא מדמיין, ביריות, תחרה וגלימה שחורה, שדיים חשופים על שולחן של שופט בבית משפט מחוזי, ולזיין את החוקה. לעזאזל איתו. חשתי איך הגוף שלי מגיב לתמונה הזאת אפילו שידעתי שזו פנטזיה מטומטמת לחלוטין ומתחת לגלימות כולם לבושים רגיל לחלוטין.

"אני מוסיפה לך על תביעת הדיבה גם הטרדה מינית."

"אם כך כדאי שלפחות אעשה משהו שיצדיק את ההאשמה."

"ברצינות?! אתה חושב שאתה עדיין בתיכון?! שכל העולם הוא תיכון אחד ארוך?!"

"כן." הוא חייך, "נראה שגם אצלך דבר לא השתנה, גם אז היו חסרות לך כמה אורגזמות כדי להירגע."

חשתי את לחיי מאדימות, והסומק יורד ובוער גם על צווארי ואל מחשוף הסטרפלס השחור שלי. בשלב הזה אפילו לא היה איכפת לי כבר שהוא יספר את האמת למייה. נמאס לי. נמאס לי להיפגע כל כך מהאופן בו הוא שיחק בי, ברגשות שלי, באופן האגבי בו הוא שיחק בי גם בתיכון וגם היום. אפילו אם הוא יספר לה הכול פשוט כי זה משחק מבחינתו, כי אני משחק מבחינתו, פשוט רציתי להסתלק משם.

הפנתי את גבי לשניהם והלכתי. האולם היה חנוק כל כך, מלא בריח בשמים כבדים, והווילונות העצומים והנברשות רק גרמו לי להרגיש שאין לי אוויר.

"סופיה!" שמעתי אותו מאחוריי אבל התעלמתי ממנו. שיספר לה הכול ויניח לי כבר, האידיוט הזה, זה מה שהוא רצה מלכתחילה, לא? לרסק לרסיסים את השברים שהצלחתי עוד איכשהו להרכיב מחדש אחרי שהוא שבר אותי כבר בעבר. אמא צדקה כל הזמן הזה. אל תתני לעצמך להיות תלויה באף גבר, לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה רגשית. הם רק שוברים והורסים הכול.

פגישת מחזורWhere stories live. Discover now