פרק 5 - רייצ'ל
נכנסתי לאוטו תוך כדי שיחה, הייתי חייבת להגיע בזמן להוציא את נעמה ואיתן מהגנים. אחת הסיבות שבגללן שנאתי לדבר מהאוטו היא שאח"כ הבלוטות' לא התחבר לי לטלפון ונאלצתי לשמוע רדיו. מלבד הדיבורים המשעממים, יש שירים שפשוט לא עמדתי בהם. כמו השיר שהתנגן באותו רגע - "מצווה על השקיעה" של רוד.
כל פעם ששמעתי אותו משהו בי התפרק, הזכרונות מהלילה ההוא צפו ועלו בעוצמות גבוהות יותר. כיביתי את הרדיו וניסיתי לחשוב על הכנס - עם מי עוד לא דיברתי, מה עוד לא סגרתי, מנסה לגרש את המחשבה על כך שאני חוזרת לשם - הביתה, כי זה רק הציף אצלי עוד יותר את הזכרונות. פתאום עם השיר של רוד, עלה לי בכוח זכרון הפעם הראשונה.
*
"סנטר ישר, להרים את המרפק," אנג'לינה מורה קשה, אבל אין ספק שהיא הכי טובה. רק בשביל שיעורי הכינור שלה היה שווה לבוא ללמוד בתיכון הזה. היא לא וויתרה לי והיצירה החדשה לקחה אותי כמה רמות קדימה. התחלתי שוב מהתחלה. עצמתי עיניים, התרכזתי בצלילים ובהרמוניה. את הדלת שנפתחה לא שמעתי, את ההערה של אנג'לינה "מה פתאום החלטת לבוא?" שמעתי במעומעם, אבל את העיניים שננעצו בי הרגשתי היטב. נסחפתי עם המוזיקה, הידיים כבר עבדו מאליהן, עפתי לי בעולם של צלילים, מנותקת מהחדר, מאנג'לינה, משני התלמידים האחרים ומכל מה שמסביב. פתאום חדרו לעולם הזה שלי צלילים אחרים - זו גיטרה. בהתחלה עדינה, מגששת ומהר מאד הצלילים הפכו ברורים, בטוחים בעצמם ומתאימים באופן מופלא ומדוייק למקצב והמלודיה. פקחתי עיניים וראיתי אותו - חודר אלי עם העיניים שלו. שנינו מרוכזים - כל אחד מאיתנו בכלי הנגינה שלו ובעיניים של השני. ניגנו יחד כמו בהיפנוזה משותפת. כאילו אין עולם מסביב.
*
עשר שנים לא הייתי בסט. לואיס, מיזורי. אמא באה לארץ 3 פעמים - בחתונה שלי ובשתי הלידות. את אבא הייתי פוגשת בערך פעם בשנה כשהוא היה מגיע למשלחות של הרופאים. אפילו ג'ייקוב הגיע לפעמים כשהוא מלווה משפחות ל"טיול בר מצווה לארץ הקודש", רק אני לא יצאתי מהארץ הזו מאז "תגלית".
איך יהיה לחזור? אמנם אני אשהה בבית של ההורים ובמהלך היום אהיה עסוקה בכנס, אבל הרחובות הם אותם רחובות, הפארקים אותם פארקים והתיכון שעומד גאה 3 רחובות מהבית... האם הוא באמת כזה מרשים כפי שזכרתי אותו? האם יהיה לי אומץ ללכת לראות אותו אחרי אותו לילה? לראות את המקום שבו פגשתי אותו לראשונה?
*
הורדתי את הכינור ופקחתי עיניים, הסתכלתי ישר מולי אל העיניים הכי עמוקות והכי ירוקות שראיתי בחיי.
אנג'לינה היתה הראשונה שהפרה את השקט המהפנט ששרר בכיתה, "מר רודמן, מה קרה שהחלטת להפתיע אותנו בנוכחותך, ועוד להראות לנו את כשרון הנגינה שלך?"
YOU ARE READING
פגישת מחזור
Romance✯הסתיים✯ WxM MxM אחרי אותו לילה לפני עשר שנים הם ברחו הכי רחוק אבל הזמנה אחת למסיבה מאיימת לחשוף את הסודות הכי כמוסים שלהם. לילה אחד זה כל מה שהיה צריך כדי להרוס חברות, הם עשו הכול כדי לשכוח ולעולם לא לזכור, הם ברחו, כל אחד מהם שכח את העבר ולא זכר ע...
