פרק 21 - סופיה
פסעתי בעקבות רחש עקביה של מיה שהלכו וחדרו לתוך גן האירועים שהקיף את הבניין. זה היה גן עדן קטן, צמחים מטפסים על קשתות מעוטרות באורות דמויי גחליליות מעל לספסלים עם ידיות ברזל מסולסלות. לא הייתי צריכה ללכת הרבה, בסוף השדרה הקטנה מיה ישבה על אחד הספסלים וצבטה את אפה כדי שלא יאדים.
הבחנתי מזוית עיני שאחת הרצועות בנעלי העקב שלה נקרעה, והיה בכך משהו קורע לב אפילו יותר מהדמעות שהיא ניסתה להסתיר. איך שוב הגענו לנקודה הזאת? רק שהפעם אני מנגבת לה את הדמעות ולא היא לי?
*
אחרי שמיי עזבה את התיכון שלנו ועברה עם המשפחה שלה לעיירה השכנה לא היה יום בו לא דיברנו בטלפון. הייתי חוזרת מהעבודה שלי בעגלת הנקניקיות והפופקורן שאמא שלי הפעילה אחרי שאבא שלי נפטר, הריח הדוחה של השמן נדבק לשיער שלי, ומתיישבת להשלים שיעורי בית. אמא הייתה מאוד ברורה בנושא, "הלימודים שלך הם כרטיס הכניסה שלך לחיים טובים יותר, סופי. את יכולה לעבוד איתי רק כל עוד הציונים שלך מושלמים." אז אני עבדתי, גם מאחורי העגלות עם כובע הנייר המטופש וגם אחר כך מאחורי שולחן הכתיבה עד מאוחר בלילה.
מייה הייתה מתקשרת בערך בתשע, כשידעתי שאמא שלי כבר הלכה לעבודה השניה שלה ולכן הטלפון כולו לרשותי. "את יודעת," היא פתחה בלי הקדמות, "הלכתי היום לסנט לואיס כדי להירשם למבחני נהיגה. נחשי את מי פגשתי ליד משרדי הרישוי?"
לא הייתי צריכה לנחש, גיחכתי לעצמי בשקט של חדר השינה הקטן והצפוף שלי, וסלסלתי על קצה אצבעי את שערי הרטוב מהמקלחת. לא יכולתי לסבול את ריח השמן השרוף הזה. "רוד?"
מיי צחקקה בתשובה, "ברור," היא משכה את החלק האחרון של המילה, "איך הוא מצליח להראות כל כך טוב גם כשהשיער שלו פרוע, והמכנסיים שלו קרועים? זה פשוט לא הגיוני."
הבנתי איך היא מרגישה, גם אני ידעתי שדווקא ככל שרוד היה מוזנח יותר, תדמית ה"אני שם זין על העולם" שלו הייתה מושכת יותר. "כן, הא?" אמרתי כי לא היה לי דבר מה חכם יותר לומר.
"הוא אפילו שם לב אליי ונופף לשלום!" היא המשיכה לתאר את אותו רגע קטן, תהיתי אם אשאל את רוד האם הוא זוכר את מיה הוא ידע על מי אני מדברת. "זוכרת שהוא היה יושב מאחורי בית הספר? וכשהיינו יושבות איתו והוא היה מנגן הוא היה מסתכל ישר עלי?"
"כן," לחשתי מעל לשיעורי הבית הפתוחים שלי, כמובן שאני זוכרת את זה, כי עמוק בתוך תוכי קיוויתי שהוא מסתכל ככה דווקא עלי.
*
התיישבתי לידה בדממה. לא ידעתי מה לומר, איך לפתוח את הנושא באופן ראוי. "מי, אני מצטער-"
"אל תטרחי לשקר לי," היא חתכה את מילותיי בחדות, "הייתי צריכה לנחש לבד שמשהו מלוכלך קרה שם."
YOU ARE READING
פגישת מחזור
Romance✯הסתיים✯ WxM MxM אחרי אותו לילה לפני עשר שנים הם ברחו הכי רחוק אבל הזמנה אחת למסיבה מאיימת לחשוף את הסודות הכי כמוסים שלהם. לילה אחד זה כל מה שהיה צריך כדי להרוס חברות, הם עשו הכול כדי לשכוח ולעולם לא לזכור, הם ברחו, כל אחד מהם שכח את העבר ולא זכר ע...
