זה היה עוד לילה של לחימה בפשע בשביל ספיידרמן הידידותי הנחמד. פיטר סיים את שיעורי הבית שלו מוקדם, ויצא החוצה מוקדם מהרגיל במטרה לחזור מוקדם וללכת לישון בשעה נורמלית לשם שינוי. אבל הקטע בלצאת מוקדם, הוא ששום דבר לא ממש קורה באותן השעות.
פיטר קיווה שמיי לא תיכנס לחדר שלו ותתהה לאן הוא הלך. הוא קיווה שהוא יוכל לשמור את הזהות הסודית שלו בסוד לנצח. אם היא אי פעם תגלה, היא תתחרפן. היא תשנא את הרעיון של פיטי הקטן שלה נלחם בפושעים כל לילה, במיוחד אם היא תדע כמה פעמים הוא נפגע.
ספיידי תצפת על כל קווינס במטרה למצוא צרה כלשהי. הוא ישב שעה, שעתיים, שלוש, ושום דבר לא קרה. הוא התחיל להרגיש עייף. הוא התיישב על הגג, ולאט לאט נרדם.
הוא התעורר כשהוא מרגיש דקירה חזקה ביד, כמו של מחט.
"אני חושב שעברתי את החיסונים של כיתה ח', תודה" הוא אמר והתרומם במהירות. אבל לא היה שם אף אחד. מוזר.
הוא קם על הרגליים שלו, והיד שלו התחילה לכאוב מאוד. פיטר לא הבין מה קורה פה.
הוא הסתכל ליד שלו, לאיזור של הדקירה. זה היה נראה כאילו זה... מעלה עשן. זה בטח לא סימן טוב. כדאי שאלך הביתה, הוא חשב.
הוא הרים את היד כדי לירות קור, אבל הכאב מהזריקה שיתק אותו. לעזאזל. כנראה שאצטרך ללכת ברגל.
הוא התחיל ללכת, אבל לא הרבה זמן עבר עד שהוא התחיל להרגיש בחילה וסחרחורת.
"ק-קרן?" פיטר שאל.
"כן, פיטר?"
"מה היה במזרק ההוא?" הוא שאל.
רגע של שקט.
"נראה שבמזרק היה רעל"
רעל. נהדר. בדיוק מה שהייתי צריך.
"איזה סוג של רעל? בבקשה אל תגידי שהוא קטלני" פיטר שאל.
"אני חוששת שהוא כן קטלני, פיטר. הרעל מוכר בתור G-928, בעוד בערך שעה הוא יתחיל לשתק את הגוף שלך בהדרגתיות, עד שתמות."
פיטר התחיל לראות נקודות שחורות שהקשו עליו לראות, אז הוא ישב על המדרכה. "פשוט מעולה" הוא רטן. "יש עוד תסמינים שאני צריך לדעת עליהם?"
"בחילה, סחרחורת, ונראה שגם עלה לך החום"
"לא טוב. קרן, יש איזשהי דרך להשיג לזה תרופה?" הוא שאל, מחזיק את הראש שלו.
פיטר הקשיב טוב בזמן שקרן הסבירה לו את המרכיבים. הוא היה די בטוח שיש אותם במעבדת הכימיה בבית ספר. הוא לא בזבז זמן והתחיל להתקדם לשם, כמה שיותר מהר.
הוא הצליח לפרוץ לבית ספר ולמעבדה בלי לעשות רעש, והתחיל להכין תמיסה מהמרכיבים שקרן אמרה לו. למזלו, כל המרכיבים היו במעבדה.
כל דקה גרמה לו להרגיש יותר ויותר גרוע. הוא לא ידע כמה זמן עבר מאז שהוא נדקר, אבל הוא כבר התחיל להרגיש חוסר תחושה באצבעות. פיטר ידע שהוא צריך למהר.
אחרי בערך 20 דקות הוא סוף סוף סיים להכין את התמיסה. בזמן הזה גם הידיים והרגליים שלו היו כמעט חסרות תחושה, הוא הרגיש כאילו הוא עומד להקיא, והוא היה כל כך מסוחרר שהוא בקושי הצליח לעמוד. אבל הוא הצליח למצוא מזרק ולהכניס את התמיסה לתוכו.
הוא הזריק את התמיסה ליד השמאלית שלו, כמו שקרן אמרה לו לעשות.
"הרעל יתפנה לגמרי מהמערכות שלך בעוד כ- 2.35 דקות, ובעוד כמה שעות אתה תבריא לגמרי" קרן אמרה.
ספיידי נאנח בהקלה. הוא עדיין הרגיש נורא, אבל היה מאוד, מאוד שמח שמר סטארק יצר את קרן. בלעדיה, הוא היה מת. הוא נשען על הקיר ועצם את עיניו.
פיטר קיווה שהוא לא יורעל יותר אף פעם. זאת לא הייתה חוויה מהנה.
הפרק הזה ממש קצר אני מצטערת.
YOU ARE READING
35 דרכים כמעט להרוג את ספיידרמן
Fanfictionהוא לרגע אחד לא הרגיש כלום. הגוף שלו היה רפוי לגמרי והוא ראה שחור. פיטר היה בטוח שהוא מת, ולמען האמת הוא אהב את ההרגשה הזאת. ספיידרמן הוא הגיבור האהוב עלי, והסיפור שלו הוא שלא משנה לאן הוא יברח, הוא תמיד ימצא את עצמו מסתכן שוב. אז הנה. אזהרת טריגר❗...