Jikook- Deeper than a Knife /עמוק יותר מסכין.

חלק 1

סתם עוד יום רגיל ושמשי ג'ימין יצא מהבית, הוא הביט בשמש שזרחה במלואה בשמיים.
זאת הייתה שעת צהריים יפה, ג'ימין צעד על המדרכה כשבאוזניו מתנגן לו אחד השירים שהוא אוהב, הוא המשיך ללכת במדרכה והתכוון לחצות את הכביש.
ג'ימין לא הבחין במכונית שבדיוק נסעה וקולות צפירה נשמעו, הוא הרגיש ביד גדולה שתופסת בו ומושכת אותו.
ג'ימין פתאום הרגיש שהוא קרוב וצמוד לאותו בנאדם שהרגע משך אותו.
גימין אפילו יכל לשמוע את נשימותיו, הוא הביט בו והשפיל מבט.
"תודה" ג'ימין אמר בקול עדין.
"אין בעד מה, רק תזהר בבקשה ותביט לאיפה שאתה הולך."
ג'ימין עמד כך והתבונן בו עוד כמה דק',
העיניים של אותו אחד היו כל כך יפות.
"תשמור על עצמך בבקשה."
"תודה" ג'ימין השתחרר מאחיזתו והחל לצעוד לכיוון הבית.
לפני שגימין התכוון לפנות לרחוב המוביל לביתו הוא הביט אחורה ומבטו ניפגש במבטו של אותו אחד, אך ג'ימין סיבב את ראושו והלך.

ג'אנגקוק הביט בדמותו של ג'ימין שבנתיים התרחקה ופנתה לכיוון אחד הרחובות.
גאנגקוק צעד לכיוון ביתו, הוא נכנס לבית וסגר את הדלת.
הוא הביט בתאה לין שישב באותו הזמן על הספה ואכל אוכל.
תאה לין הבחין בג'אנגקוק שנכנס הביתה, ג'אנגקוק הביט בתאה לין ונכנס למטבח.
"מה קרה ג'אנגקוק? עד שאחיך הגדול מגיע אתה לא אומר שלום? "
"שלום היונג" ג'אנגקוק אמר בקרירות,
הוא לקח אוכל מהמטבח ונכנס ישר לחדרו.
הוא ידע שמחר יהיה לו יום עמוס,
מחר הוא יצטרך להרצות בפני כיתתו ובפני כיתה י"ב את העבודה שעליה הוא עובד במשך כבר כמה זמן, הטלפון שלו צילצל.

"ג'ין היונג מה נישמע?"
-"ג'אנגקוק.. אני בסדר גמור רציתי רק לאחל לך בהצלחה מחר."
"יפה שאתה זוכר."
-"אגב אני לא יודע אם שמעת אבל היום בחדשות דיווחו על בחור שניצל בשנייה האחרונה מפגיעת מכונית."
"מה זה באמת פורסם בחדשות?"
-"כן, הנה אני אקריא לך; 'נער בסביבות גיל ה 18 כמעט נדרס למוות מפגיעת מכונית אך ניצל ברגע האחרון על ידי עובר אורח' אגב גם התמונה שלכם נתפסה במצלמות האבטחה אז זה פורסם."
"אז הפכתי למציל?" ג'אנגקוק רצה לוודאות עם עצמו.
-"תקרא לזה איך שאתה רוצה.."
"איך הולך לך במכללה?" ג'אנגקוק שאל את ג'ין.
-"היום בקשתי לטפל בתיק 91."
"אתה רציני?"
-"כן לגמרי."
"קבלת אישור?"
-"לא ממש, אבל המפקח רמז לי שזה על אחריותי."
"תראה היונג אם אף אחד לא מוכן לטפל בתיק הזה למה שלא תוותר כמוהם ותתעסק בתיקים אחרים,
עדיף שלא תתעסק במה שאתה לא יודע."
-"ג'אנגקוק הכל בסדר, אמרתי לך המפקח רמז לי שאם ילך לי אז הוא יתן לי גיבוי מלא."
"היונג תשמור על עצמך בבקשה, אין לי סוללה ואני צריך להתארגן גם למחר אז נדבר."
-"להתראות ג'אנגקוק. "

ג'אנגקוק גמר את השיחה והניח את הטלפון על השידה.
"איפה המטען לעזאזל?"
הוא החל להפוך את החדר כדי למצוא את המטען, הוא ניגש לסלון ומבט חטוף אחד לכיוון השקע סידר לו הכל.
"תודיע לפני שאתה לוקח משהו שלא שלך." ג'אנגקוק לקח את המטען ונכנס לחדרו.
"חומר למחשבה." תאה לין אמר אך הוא דיבר כבר לעצמו, ג'אנגקוק נכנס לחדר וסגר אחריו את הדלת.