Jikook- Deeper than a Knife /עמוק יותר מסכין.

חלק 2

ג'ין נשאר במכללה, והביט בתקייה שלפניו.
-'תיק חקירה מס' 91 /חומר מסווג'-
ג'ין פתח את התיק והחל לעבור על הדפים.
-תאריך; ה 13 במרץ 2018 (המיקרה התרחש לפני חודש).
שוד וניסיון רצח בבנק הממשלה.
לפי עדותם של  עוברי אורח.. -
ג'ין המשיך לקרוא;
-קבוצה המנתה כ 5 איש ובראושה עמד אחד בכיר שאינו ידוע פרצה לבנק  בשעות הלילה ורצחה את שומר הבנק שהיה בכניסה ומספר פקידים שנחכו במקום.
על פי עדותם של עוברי אורח ראש הקבוצה בשנות ה30 לחייו איים על מספר עוברי אורח ומספר עובדים זוטרים שעלהם לשתוק .
אך גמר איתם באותה הדרך שבה גמר עם העובדים האחרים שנחכו במקום.-
גין הבחין במספר תמונות מתושתשות שהיו מצורפות לתיק.
-המשטרה אספה דגימות אצבעות אך לא מצאה את החשודים.
המשטרה מחפשת עדים נוספים שנחכו במקום ויתנו עדות או הוכחות כלשהם שיעזרו בהתקדמות החקירה.-
ג'ין המשיך לדפדף בין הדפים.
"למה אף אחד לא מוכן לטפל בתיק הזה? ולמה זה לא מתקדם לאף מקום?" ג'ין שאל את עצמו תוך כדי שהוא ממשיך לעיין במסמכים.

ג'אנגקוק יצא מהמקלחת ונכנס למיטה,
הוא ציפה ליום למחרת ונכנס לשינה טרופה.
השעה הייתה 5:00 לפנות בוקר.
ג'אנגקוק קם ולבש בגדי ספורט, על נעלי ריצה ויצא לעשות ספורט כמו מידי בוקר.
אחד השירים הכי האהובים עליו התנגן לו באוזניות, זה השעות שהוא בדרך כלל אוהב לצאת ולעשות ספורט.
מזג האוויר היה כל כך נעים ומרענן,
לאחר כמעט שעתיים של ריצה ג'אנגקוק המשיך בריצה לכיוון הבית.
היה לו מספיק זמן להתארגן ולצאת לביס' בנחת.
הוא הרגיש שהוא כבר מספיק מוכן כדי להרצאות בפני כיתתו ובפני כיתה יב'.
ג'אנגקוק היה בטוח בעצמו.

"ג'ימין קום אתה צריך לצאת לביס', אתה צריך גם להגיש את העבודה שלך היום."
ג'ימין התעורר והביט באימו, "אומה תאחלי לי בהצלחה, אני ממש רוצה להצליח בעבודה הזאת."
אימו של ג'ימין חייכה אליו.
"אני מאמינה שאתה תצליח גם בלי איחוליי, בנתיים קום ותתחיל להתארגן.''
לאחר שהוא התארגן הוא נכנס לסלון.
"כשתגמור את הלימודים אני רוצה שנצא לעשות קניות." אימו של ג'ימין אמרה כשהבחינה בג'ימין שנכנס למטבח.
"בסדר."
ג'ימין יצא מהבית ועלה על האופניים, משב הרוח הנעים הכה בפניו.
הוא היה יותר מדי מרוגש לגבי היום.
הוא לקח נשימה ארוכה לריאותיו והמשיך לנסוע.

"בוקר טוב תלמידים יקרים.
כיתה יא' תתישב במקום שמיועד לה וכיתה יב' תתישב במקום שמיועד לה,
בבקשה לשמור על השקט  אנחנו רוצים להתחיל, ובהצלחה לכל התלמידים."
בינתיים ג'ימין התיישב ביחד עם כתתו וחיכה כבר שיגיע תורו.
תלמידי כיתה יא' התחילו לעלות לבמה אחד אחד והרצו את עבודותיהם.

הגיעה תורו של ג'אנגקוק לעלות לבמה.
מסתבר שהנושא שעליו ג'אנגקוק עבד ממש עיניין את הקהל, אך מבטו נפגש בג'ימין שישב באחד הכיסאות של תלמידי כיתה יב'.

ג'אנגקוק עצר לרגע, הוא המשיך להתבונן בג'ימין עוד כמה שניות והמשיך.
אך מבטו עדיין נשאר להביט בג'ימין שישב והקשיב לו.

כשג'ימין הביט בג'אנגקוק עולה לבמה הוא חייך, הוא נהנה להביט בדמותו הנאה של ג'אנגקוק.
אבל הוא קפא כשמבטיהם נפגשו.
הייתה שתיקה על הבמה כמה שניות אך  ג'אנגקוק התעשט על עצמו והמשיך.
ג'ימין בלע את רוקו והמשיך להקשיב לג'אנגקוק בשקט.
ג'ימין הבחין בג'אנגקוק שלא הרפה מלהביט בו.
ג'ימין הוזיז את עינייו אך כשחזר להמשיך להביט בג'אנגקוק הוא הבחין שג'אנגקוק עדיין ממשיך להתבונן בו.
ג'אנגקוק כבר היה לקראת הסוף, לאחר שהוא גמר להרצאות הוא ירד מן הבמה וקולות של מחיאות כפיים נשמעו בקהל.