בבוקר ג'ין התעורר והתארגן לעבודה.
במשך הנסיעה מחשבותיו נדדו..
כעבור כמה דק' הוא הגיע למשרדו.
המפקח נכנס לחדרו דקה אחרי שהוא נכנס.
המפקח הוא זה שנותן גיבוי מלא לג'ין, מפקח על התיקים שבו הוא עוסק ועוזר לו אם ג'ין צריך ומפעיל את קשריו (למפקח יש יותר קשרים חזקים)."בוקר טוב ג'ין."
"בוקר טוב גם לך."
"אני באתי לדבר איתך. "
"כן?."
"בקרוב תיהיה לנו נסיעה לסין."
ג'ין עזב את עיסוקיו והביט במפקח.
"לסין? ובקשר למה?"
"קבלנו תיק שנצטרך לעבוד עליו בסין.
קרוב לזירה."
ג'ין שתק כמה רגעים.
"אין התקדמות בנוגע לתיק 91?"
"אין, בגלל שאין להם כיוון ואפילו קצה חוט בנוגע לרצח הם החליטו להפסיק להתעסק אם התיק הזה אך להשאיר אותו פתוח למקרה שתיהיה התקדמות."
ג'ין התרומם ודפק על השולחן.
"מפגרים. אני אתפוס את הרוצח הזה. אני מבטיח לך, אני אגרום לו לראות את הגהנום.
בקרוב מאד."
המפקח קים התבונן בו והוסיף כבדרך אגב. "הם החליטו לתת לך להתעסק אם התיק הזה אך הם ביקשו שנטפל קודם בתיק מס' 749 ובשביל זה אנחנו נצטרך לטוס השבוע לסין."
"למתי הטיסה מתוכננת?"
"עוד יומיים נצטרך לעזוב, בשעה 23:00 הטיסה.''
"אני צריך לראות מה לעשות עם ג'אנגקוק. " ג'ין דיבר בינו לבין עצמו.ג'ין חזר הבייתה, וג'אנגקוק שכב על הספה ובהה בתקרה כמו זומבי .
"ג'אנגקוק.. השבוע אני צריך לטוס לסין כדי לעבוד על תיק."
ג'אנגקוק הביט בג'ין.
"אתה חייב לטוס?"
ג'ין נאנח "אני מצטער אבל אני חייב לטוס."
"מתי אתה מתכנן לחזור?"
"זה תיק די גדול.. כך שאני לא ממש יודע מתי.
ג'אנגקוק תבטיח לי אבל דבר אחד."
ג'אנגקוק הביט בג'ין.
"תדאג לעצמך.
אני אתקשר אלייך מדי יום ואבדוק שאתה עושה לעצמך אוכל.
ושאתה לא מזניח את עצמך."
"אני אשתדל."
"מחר והיום אני לא הולך לעבודה.
אני צריך לארגן דברים, וגם לבדוק שלא חסר לך כלום בבית.
אני יעשה לך אוכל והקפיא לך במקפיא, אבל אתה עדיין תצטרך להכין לך אוכל." ג'ין אמר ויצא מהסלון.
הוא ניגש לחדר שלו והחל לארגן את הדברים.כשהגיע הערב ג'ין כבר גמר לארגן את הדברים שלו, המזוודות שלו היו כבר מוכנות.
ג'אנגקוק נכנס לחדר של ג'ין והביט במזודות.
"היונג.. אתה יודע שיהיה לי קשה להסתדר בלעדייך נכון?"
"אני יודע.. תאמין לי שזה לא תלוי בי.
אני יעשה את הכל כמה שיותר מהר כדי שאוכל לבוא מוקדם יותר. "
תזכור שאתה הבטחת."
ג'ין הנהן.
"היונג תכין לי הרבה אוכל ותקפיא אותו."
"זה בדיוק מה שתכננתי לעשות היום ומחר.
וגם לבדוק שלא חסר כלום בבית."
"תודה ג'ין. אני ממש מעריך את זה. "
"אני יעשה הכל כדי שתרגיש טוב ג'אנגקוק."ג'ין ניגש למטבח והחל להעמיד סירים והתחיל לבשל.
אינו יודע תוך כמה זמן בערך יחזור.
עד השעות המאוחרות של הלילה הוא רק מבשל.
הוא לא ממש יודע איך ג'אנגקוק יסתדר.. אבל הוא מאמין שהוא יעבור את זה וישרוד.
לפחות הוא רוצה להאמין.ביום למחרת ג'ין עשה קניות ומילא את הבית ששום דבר לא יהיה חסר.
הוא ידע שאם משהו יהיה חסר ג'אנגקוק לא יטרח בכלל ללכת לסופר ולקנות, אז הוא פשוט העדיף לא להגיע למצב הזה.
הגיעה הערב וג'ין היה צריך לנסוע לשדה התעופה.
ג'ין בדק שהכל מוכן ולא חסר שום דבר בבית.
"ג'אנגקוק.. " ג'ין אמר ונכנס לחדר של ג'אנגקוק.
"כן ג'ין."
"אתה בא איתי לשדה התעופה? "
"כן. אני רק ינעל נעליים."
ג'ין חייך, הוא שמח שג'אנגקוק מלווה אותו לשדה התעופה.
זה נתן לו הרגשה טובה, למרות שקשה לג'אנגקוק, וג'ין ידע עד כמה קשה לו העריך את זה מאד.
הוא יודע שמתי שהו ג'אנגקוק יתאפס על עצמו גם אם כואב לו.
אולי... אולי ג'ין באמת לא יודע עד כמה חזקים הרגשות שלו אל ג'ימין.
YOU ARE READING
Jikook- Deeper than a Knife /עמוק יותר מסכין.
Romanceג'ימין הביט בג'אנגקוק שישב על הריצפה ובכה. הוא רצה לגעת בו, רצה לנגב את דמעותיו של ג'אנגקוק, רצה להרגיש אותו, להראות לו שהוא פה לידו. אבל זה לא יעזור, כי ג'אנגקוק לא יכול לראות אותו. הוא מפחד להכאיב ולגרום לכאב. מפחד לגרום לכאב להיות עמוק יותר מסכין...