גאנגקוק גמר את השיחה, הוא פתח את הדלת של החדר של אחיו בטריקה.
"מה אתה חושב שאתה עושה?" גאנגקוק צעק תוך כדי שהוא ניכנס לחדר.
"מה קרה גאנגקוק?, משהו קרה לחבר שלך?!"
גאנגקוק הביט בתאה לין והתקרב לפניו
"תקשיב לי טוב, אני לא יודע מה אתה מתכנן.. אך אני רוצה להגיד לך דבר אחד..
עשית טעות שהתקשרבת אל ג'ימין, והטעות הכי גדולה שלך זה שהתעסקת איתי.
את מה שעשית כבר אי אפשר להחזיר אך אני יכול להגיד לך שהמצב שלך לא יהיה יותר טוב מג'ימין זה בטוח!"
"מה אתה מתכנן ג'אנגקוק? "
"שהמצב שלך לא יהיה יותר טוב מג'ימין"
"ג'אנגקוק אתה לא יודע במה אתה מתעסק."
"כן?!, לא יודע למה יש לי הרגשה שאתה פשוט לא יודע אם מי אתה מתעסק, ואגב אני לא חושב שהעבר שלך כל כך מזהיר!
זה נראה לי יעניין הרבה אנשים, גם אם לא אז יהיו מלא אנשים שירצו לנקום בך ואני יהיה הראשון שיעשה את זה "
ג'אנגקוק יצא מהחדר וטרק אחריו את הדלת.
ג'ין צילצל אל ג'אנגקוק.
"תבוא עוד בערך שעה לתחנה הראשית שבמחוז בוסאן"
"קיבלתי, תודה היונג"
ג'אנגקוק התלבש ונכנס לרכב, הוא נהג ברכב ונסע בכבישים כמו מטורף, הוא ידע שיקח לו הרבה זמן להגיע לשם"
אתה תשלם על זה תאה לין.
אני מבטיח לך.
הוא המשיך לנסוע כמו מטורף בכבישים.
הוא הגיע לתחנה.
"שלום במה אפשר לעזור לך?" אחד השוטרים פנה אליו כשהבחין בג'אנגקוק שניכנס לתחנה.
"כן. אדם בשם 'פארק ג'ימין' הגיע לכאן.
יש לי אישור להפגש איתו"
"מימי?"
"קים סוקג'ין"
"אני אראה לך מאיפה" השוטר אמר וקם על מנת להראות לו היכן החדר ששם ג'ימין נמצא.
ג'אנגקוק נכנס לחדר והביט בג'ימין שישב על הריצפה ואזיקים לרגליו וידיו, הוא לא התבונן במי שנכנס או יצא מהחדר.. הוא רק רצה את ג'אנגקוק עכשיו.
ג'אנגקוק התבונן בג'ימין שישב על הרצפה והקשיב רק לקול בכיו של ג'ימין שנשמע בחדר.
ומעיניו של ג'אנגקוק ירדו דמעות, הוא לא יכל לראות את ג'ימין כך.
הוא ידע שעכשיו הוא רק צריך לתמוך בג'ימין למרות הכל..
הוא התקרב לג'ימין והרים לו את הסנטר.
ג'ימין התבונן בג'אנגקוק שהיה מולו.
"ג'א.. ג'אנגקוק "
"הכל יהיה בסדר ג'ימין, אני מבטיח לך" ג'אנגקוק אמר וחיבק את ג'ימין.
"אתה מאמין לי נכון?
אתה מאמין שאני בחיים לא ירצח ובחיים לא יגנוב?" ג'ימין שאל ועיניו היו אדומות מבכי.
"אני מאמין לך ג'ימין, ותמיד יאמין לך "
"ג'אנגקוק.. אתה זוכר שנעלמו לי האופניים?"
ג'אנגקוק הנהן.
"איך הם בכלל הגיעו לשם??"
"אני לא יודע" ג'אנגקוק שיקר, הוא ידע שידיו של תאה לין בדבר.
"ג'אנגקוק אני לא יודע מה אני עושה פה בכלל, ואף אחד לא מוכן להאמין לי" ג'ימין אמר ובכה בזרועותיו של ג'אנגקוק.
ג'אנגקוק ליטף את לחיו של ג'ימין.
"אני מאמין לך ג'ימין, אני יעשה הכל אבל הכל כדי שלא תיהיה פה."
ג'אנגקוק רצה להצטער על מה שקרה אתמול..
הוא לא רצה שג'ימין יברח לו ככה, הוא תמיד היה בספקות אם גם ג'ימין מרגיש כמוהו, אבל ג'ימין החליט להתנהג כאילו לא קרה כלום אתמול, וג'אנגקוק החליט לזרום אם הדרך של ג'ימין.
"ג'ימין אני מבטיח לך שהכל יהיה בסדר"
"זמן הביקור שלכם הסתיים, תצא בבקשה אדוני!" אחד השוטרים זירז את ג'אנגקוק.
"ג'ימין.. "
"כן?"
אני אוהב אותך.
לא משנה!"
ג'אנגקוק סגר אחריו את הדלת ויצא.
הוא הביט בשמיים, וחייג לג'ין.
"ג'אנגקוק? "
"איפה אתה ג'ין?"
"בפקולטה "
"אני בדרך אלייך" ג'אנגקוק אמר וניתק.
הוא ידע שאחרי שהוא ראה ככה את ג'ימין..
הוא לא יתן לו להיות שם עוד הרבה זמן.
על גופתו.
YOU ARE READING
Jikook- Deeper than a Knife /עמוק יותר מסכין.
Romantikג'ימין הביט בג'אנגקוק שישב על הריצפה ובכה. הוא רצה לגעת בו, רצה לנגב את דמעותיו של ג'אנגקוק, רצה להרגיש אותו, להראות לו שהוא פה לידו. אבל זה לא יעזור, כי ג'אנגקוק לא יכול לראות אותו. הוא מפחד להכאיב ולגרום לכאב. מפחד לגרום לכאב להיות עמוק יותר מסכין...
