שחמט

פרק 7

״קומי״ נכנסתי לחדרה של מיה במהירות יודעת שהיא עדיין ישנה, כשראיתי שהיא לא קמה ניסיתי להעיר אותה בעדינות, למזלה לאט לאט זה עבד. ״מה את עושה כאן כל כך מוקדם בבוקר?״ היא שאלה במלמול, עדיין חצי ישנה. ״אנחנו יוצאות היום״ אמרתי לה והיא התחילה יותר להתעורר כשהיא שמעה שאנחנו יוצאות, תמיד אהבנו לצאת ביחד, מאז שמיה נולדה אנחנו החברות הכי טובות, ה4 שנים בפרש בנינו לא מפריעות לקשר שלנו. ״לאן?״ היא שאלה והחיוך הנערי והיפה שלה עלה על פניה, הייתי חוזרת לגיל 16 רק כדי לחייך את החיוך הזה תמיד. ״לפיקניק״ אמרתי לה, החיוך התפשט על פניה, המנהג המוכר קלי ושלה מאז שהיא ידעה ללכת ולדבר, פיקניק היה במילים אחרות זמן ריכולים ודיבורים בשבילנו, כל מה שלא יכלנו להגיד אחת לשנייה בבית כי לא רצינו שישמעו היינו משלימות בפיקניק החודשי, אחרי כמה פעמים זה בהחלט הפך למסורת האהובה על שתינו.
חזרתי לחדר שלי אחרי שווידאתי שהיא קמה לעשות את אירגוני הבוקר שלה ולא חוזרת לישון, אפשר להגיד על מיה הרבה דברים, אבל מי שמכיר אותה יודע שהדבר האהוב עליה זה שינה.
הלכתי לחדר ארונות שמחובר לחדר שלי, לפעמים אני שונאת את הבית הזה ואת הגודל שלו, מאז שאני קטנה העדפתי את הפשטות. מי שנכנס לחדר שלי מבין שאני בחורה מאוד מסודרת, אני שונאת שהעוזרות מסדרות לי את החדר, לרוב הן לא נכנסות לכאן, החדר שלי הוא אך ורק שלי, אף אחד לא נכנס לכאן, אני בחורה שאוהבת פרטיות מאוד, אוהבת את השקט שלי ושיש לי מקום לברוח אליו, אני לא יכולה לסבול שמישהו נוגע לי בדברים, אני חייבת לדעת איפה כל דבר מונח בגלל זה אני גם מאוד מסודרת, לכל דבר יש מקום בחדר והוא צמיד חייב להישאר שם או לחזור לשם אחרי שאני משתמשת בו.
החדר ארונות שלי גדול, כל מה שנמצא בעונה הנוכחית נמצא בו, ובתכלס גם מה שלא נמצא בעונה הנוכחית, אני בחורה של אופנה, כל דבר שנכנס לאופנה ישר נכנס לי לארון, אבל שי לי גם את הטעם האישי שלי ולא משנה אם משהו שאני אוהב לא יהיה באופנה אני אלבש אותו. כל בחורה היא בחורה של בגדים, אבל אצלי זה כמעט כל החיים שלי, אם יכלתי לעסוק בזה הייתי יכולה, אבל כשיש לך משפחת פשע לעבוד זה לא משהו שיתנו לי לעשות בקלות.
לבשתי בגד גוף בצבע לבן, שהרים לי את אזור החזה כלפי מעלה, חצאית מיני שחורה שהוספתי אליה חגורה עם אבזם בצבע זהב, בלייזר, זוג אחת ההתמכרויות שלי, מקפיץ לוקים ברמות ובין הדברים הכי חרושים אצלי בארון, לקחתי בלייזר בצבע שמנת נוטה לורדרד, הוספתי כמה שרשראות בצבע זהה שיתאימו לאבזם של החגורה, וסנדל בצבע שחור כי נעלי עקב זו לא אופציה למקום שנשב בו.
לקחתי את הסל שהכנתי לנו וקראתי למיה וככה יצאנו, ליום ריכולים שלנו.