שחמט

פרק 27

אחרי השיחה עם דמיאן, או יותר נכון מה שדמיאן אמר, עמדתי בשוק כמה דקות עד שיצאתי מההלם שהייתי שרויה בו ועליתי לחדר, המחשבות עלו בראשי ולא הפסיקו, בלי לשים לב השעה הייתה כבר ארבע לפנות בוקר, הייתי חייבת לעשות משהו, לראות אם דמיאן ואנשיו באמת לא היו בארץ בזמן שאבי נרצח, ולכן התקשרתי לבן אדם היחידי שאני סומכת עליו, ואחרי כמה צלצולים היא ענתה בקול עייף וצרוד משינה, באותו רגע לא עניין אותי שהערתי אותה.
״מיה, קומי״, לחשתי לה לטלפון, לא רציתי לעשות יותר מדיי רעש, ״קייט, למה לעזאזל את מתקשרת בארבע לפנות בוקר!?״ היא אמרה, היה ניתן לשמוע בקולה שהיא עצבנית, הזכרתי כבר שהמצבי רוח של מיה מאוד קיצוניים?, ״אני צריכה שתבדקי בשבילי משהו במשרד של אבא״ אמרתי לה במהירות, לפני שהעצבים שלה יעלו והיא תעיר את כל הבית, ״תבקשי מהם שיבדקו קייט תני לי לישון״, מיה אמרה בעייפות, ״אם הייתי יכולה לבקש מהם לא הייתי מתקשרת אלייך, עכשיו קומי ורדי כבר למשרד שלהם״ העצבים שלי התחילו לעלות, השעה הייתה כבר ארבע וחצי וג׳ייסון קם קבוע בחמש לפנות בוקר כדי להתחיל כבר לעבוד, זה היה ככה לפני שאבא נפטר ואני בטוחה שההרגל הזה לא השתנה, ״אוקי אני יורדת תרגעי״ מיה ענתה במהירות ושמעתי דרך הטלפון את צעדיה, מספר שניות לאחר מכן שמעתי כבר דלת נפתחת, ידעתי שזה דלת המשרד, מיה אף פעם לא ישננ עם דלת סגורה אני זו שתמיד דאגה לסגור לה אותה כדי שלא יפריעו לה בבוקר.
״אני במשרד, מה את רוצה שאני אבדוק?״ היא שאלה אותי והוציאה אותי מהבהייה בקיר, התחלתי לבהות כשהיא התחילה ללכת למשרד, ״תחפשי תקלסר של הטיסות היוצאות מהארץ שאבא היה כותב בו על כל אחד שיצא מהארץ, גם על הפושעים שיצאו״ אבא היה כותב הכל בקלסרים בכתב יד, אף פעם הוא לא כתב במחשב משהו, הוא פחד מפריצות והעדיף לעשות את הכל בכתיבה ובתיוק בקלסרים, ידעתי על זה בגלל שכשהייתי קטנה תמיד אהבתי לסדר לו את הקלסרים, ״מצאתי״ שמעתי את מיה דרך הטלפון לוחשת, השעה כבר הייתה רבע לחמש וידעתי שאין לנו הרבה זמן, ״תחפשי מהר את השם של דמיאן ותחפשי את הטיסה האחרונה שלו לפני שאבא נרצח ואת התאריך שהוא חזר בו, תבדקי גם מי טס איתו ותגידי לי הכל, כשתסיימי תחזרי לחדר״ אמרתי למיה במהירות, שמעתי כבר את הקלסר נפתח ואת מיה מדפדפת בין כל הדפים, זה היה קלסר עבה ומפוצץ בדפים, הקלסר היחיד ששנאתי לסדר לאבא, ״ומיה תזדרזי עוד מעט ג׳ייסון בא למשרד״ הוספתי במהירות, עברו כמה דקות, השעה הייתה כבר חמישה לחמש, ״מצאתי״ שמעתי את מיה אומרת.
-
מה מיה מצאה?.
מקווה שאהבתם❤️