שחמט

פרק 35

ריח הים מילא את אפי, לא הייתי בים מאז שאבי נרצח באחת מהמכולות שלנו שנמצאות כאן בנמל, פעם הים היה המקום האהוב עליי, מרגיע ויפה, אבל כשאבי נרצח כאן המקום הזה אוטומטית הפך למקום השנוא עליי.
אנחנו מתקדמים למכולה של המשפחה שלי, המכולה מלאה בסמים שאנחנו מוכרים, היא לא חוקית אבל כל דבר שהמשפחה שלי עושה לא חוק ככה שאת כולנו זה לא מעניין מה יקרה אם ימצאו אותה, זה יהיה דבר פעוט לעומת כל הדברים שעשינו, אבל אנחנו עדיין דואגים להסתיר אותה, ולכן לוקח לי זמן למצוא אותה בין כל המכולות שנמצאות כאן, כולן בצבעים אחידים וזה משגע אותי.
כשאנחנו סוף סוף מוצאים את המכולה אני מבינה שאין אצלי את המפתח למנעול שלה, אבל בשביל דמיאן זה לא היה בעיה לפתוח את המנעול, לא הספקתי למצמץ והמנעול נפתח, אני צריכה להוסיף לרשימת הכשרונות של דמיאן שהוא יודע לפרוץ מנעולים, מחשבה מלוכלכת עולה בראשי על כשרונות אחרים שיש לו אבל אני מעיפה אותה במהירות.
כשאנחנו צועדים פנימה אני רועדת, אני עוצרת לקחת כמה נשימות שירגיעו אותי אבל זה לא עובד, המקום חשוך וריח טחב מעורבב עם ריח של מי ים מלוחים נמצא באוויר, אני מוצאת את המתג של האור שנמצא במכולה שלנו אבל שום אור לא נדלק, אחרי מספר נסיונות אני מוצאת את עצמי בחושך אובדת עצות עם דמיאן לידי, ״נדליק את הפנס בטלפון זה יספק לנו מספיק אור״ דמיאן מציע, אך לפני שהוא מספיק לעשות זאת אני עוצרת אותו ומזכירה לו שכיבינו את הטלפונים למקרה שמישהו עוקב אחרי האות שמגיע מהם, לא רצינו שאף אחד ידע שאנחנו פה.
״זה חסר טעם אנחנו לא יכולים לראות כלום, חשוך כאן מידי״ אני אומרת וייאוש נשמע בקולי, דמיאן מתכופף לריצפה ומניח את שתי אצבעותיו ומתחיל לזוז איתן, אני לא יודעת מה הוא מצפה להשיג בזה, הוא מרים את אצבעותיו ומריח אותן,אני לא יודעת מה הוא ציפה למצוא אבל זה לא עובד, הוא קם על רגליו ומתכוון לכיווני כיוון שאני עדיין עומדת ליד הדלת, ״את צודקת, נצטרך לחזור בבוקר או לפחות להביא פנס, היום לא נספיק, בואי נלך הביתה לישון, נחזור מחר, אני מבטיח״ הוא אומר, אני בטוחה שאם לא היה חשוך כאן הוא היה רואה את האכזבה על פניי, אבל אני יודעת שגם בלי לראות הוא יודע שאני מאוכזבת, הוא מניח את ידו בכף ידי וגורר אותי משם, אני לא מתנגדת אבל גם לא הולכת, אני לא רוצה ללכת אבל לא רוצה להישאר, אנחנו יוצאים מתוך המכולה ואני מסתכלת לשמיים כאילו זה הדבר הכי מעניין בעולם, הירח צהבהב ומלא וכוכבים מנצנצים ממלאים את השמיים, אני שומעת סגירה של מנעול ומבינה שבאורך פלא אחרי שדמיאן פרץ את המנעול הוא גם סוגר אותו, אני שוב נגררת אחריו כשראשי עדיין מסתכל בשמיים, כשהגענו למכונית כבר תפקדתי לבד, נכנסתי, וסגרתי את הדלת בעצמי כמו ילדה טובה, השקט מילא את האוויר, אבל זה היה שקט נעים, עפעפיי נהיו כבדים ותוך מספר דקות נפלתי לשינה עמוקה.
-
אז קייט ודמיאן שלנו לא מצאו כלום, מאוכזבים?.
אבל אל תדאגו בקשר אליהם, כולנו יודעים שבסופו של דבר הם ימצאו משהו.
שתפו אותי מה אהבתם בפרק?, מה לא אהבתם?, מה הייתם מוסיפים?, משנים?.
אוהבת ומעריכה,
הדר❤️
*מוסיפה לכם את התמונות של השמלה והתסרוקות של קייט מהפרק הקודם*