❝The gates of hell would open to those who have the courage to face their own fears in the shape of the shadow❞
"גלה לי את עתידי", ביקשה בחורה צעירה אשר נראתה עומדת בתוך אוהל המכוסה בבד מסתורי. הבחור הנהנן והחל לפזר את קלפיו על השולחן ומוזיקת רקע מסתורית התנגנה מאחור. כאשר הבחור הגבוה בעל המגבעת סיים לערבב את הקלפים שעל השולחן הוא חייך ופנה אל הנערה התמימה אשר נראתה מסוקרנת מפעולותיו. "את מוכנה לדעת את עתידך?" הוא שאל והחזיר את הקלפים לערימה ואת ארבעת הקלפים הראשונים שבחפיסה החל לסדר ביהלום עם כיוון השעון. הנערה הנלהבת הנהנה באושר והחזיקה את ידיה קרוב לחזה.
"אוי זה פשוט מגוחך!" אמרה אמילי בעודה שוכבת על הספה, מכבה את מסך הטלוויזיה בעזרת השלט. "למה אנשים מוכנים לשלם כסף על השטויות האלה?!" היא אמרה ברוגז, רותחת מכסילותם של אלו המאמינים בכך. עד כמה בני האדם יכולים להיות כאלו פתטים? היא ראתה את מנבאי העתידות כרמאים שמנצלים את תמימותם של המאמינים בכדי להגדיל את כיסם. "גם אני יכולה להיות מגדת עתידות אם ארצה בכך." היא השיבה בזלזול אל עבר מסך הטלוויזיה הכבוי.
אמילי קמה והלכה אל עבר החלון הגדול שבסלון, מסתכלת החוצה אל עבר העולם שבחוץ, אל עבר השמיים המדממים מצבעם האדום אשר נמרח לכל עבר. הקסם אשר נצפה הביא עימו רעיון. אמילי עלתה מעלה אל עבר חדרה של אחותה הקטנה. היא פתחה את דלת חדרה מבלי לדפוק אך שמרה על פרטיותה ולא פתחה את האור. "אקמי יש לי רעיון שממש תאהבי." אמילי אמרה בהתלהבות ופניה הותירו חיוך מסופק למראה כדור הבדולח הזוהר שהונח על ידיה של אקמי אשר ישבה על מיטתה וראשה כוסה בגלימה של שליחי המוות. ראשה של אקמי אשר היה שקוע בלחישות העתיד הועלה מעלה יחד עם עיניה שננעצו בנערת הרעיונות המסקרנת. היא לא אמרה דבר. אמילי יכלה להרגיש את האנרגיות החזקות אשר יצאו מאקמי. "זה ממש חזק... זה בטח יוכל לעבוד!" אמילי חשבה לעצמה והחלה לדבר. "אני יודעת עד כמה את אוהבת את כל עולם ניבוי העתידות ומתים ובלה בלה וחשבתי שתוכלי לעזור לאנשים לגלות את עתידם." אמילי אמרה ובראשה מחשבה אחת בלבד, איך לגרום לאקמי להשתלב בחברה ולהתפרנס ברווח של שנים במחיר של אחד. בלי הדחיפה הקטנה אל עבר עולמה וחשיפתם, אקמי בחיים לא תעז להתחבר לאף יצור על פי האדמה עליה היא חיה כעת. שני ציפורים במכה אחת. "לא שווה להישאר בחדרך כל היום מבלי לממש את התחביבים שלך." אמילי הוסיפה בתור נימוק שיתן לאחותה מוטיבציה להקשיב לה פעם אחת.
אקמי הסתכלה בחזרה אל עבר כדור הבדולח אותו אחזה וכיסתה אותו עם גלימתה. לאחר קולותיה של הדממה היא הרימה את ראשה בשנית. "העתיד נחתם ואיתו דורות העבר, דברם קודש הוא. לחישותיהם נתנו הם את אישוריי." אקמי השיבה ומילותיה הקרות חמקמקות כדם הנחש. אמילי הרימה גבה ומשכה בכתפיה "אני אקבל את זה כ'כן' ". היא פסעה אל עבר פתח הדלת. "אני אלך להכין מודעות פרסום, את תספקי את לקוחותיך." אמילי אמרה והחלה לסגור הדלת, הולכת לחדרה למען התחלת תוכניתה אשר תביא להצלחה עבור כל מה שהיא עומדת לרשותו, לעזור לאחותה. כוחות השיווק הקסומים שניתנו לה יראו כעת את נוכחותם. היא לא האמינה שאי פעם תוכל למצוא משהו טוב בכל הרוע והאופל שאחותה הקטנה משרה עליה ועל סובביה. עיני עורב הדם זהרו בחשכה וגיחוך האפלה נפלט מאותה מגדת עתידות שרק מחכה שיגלו את סודותיה. "גלו את סודותיכם החבויים, שדים קטנים שלי".
