לא בחרתי

פרק 9

פרק 9
. . . . . . . . . . . . . .

"מה אתה אומר?"
לורן שאל את ג׳יימס שצעק עליו פקודות.

"תשחרר אותו! למה אתה לא מבין!"
"אבל.. למה שאני ישחרר אותו?"
"כי זה מה שהפרופסור ביקש! פשוט תעשה מה שאומרים לך!"
"בסדר.. אני ישחרר אותו, איזה חדר הוא?"
"חדר 42"
לורן נאנח והלך לחדר המדובר

"32, 37.. 42, אוקיי אז זה פה"
הוא נכנס לחדר, הפרופסור ביקש ממנו לשחרר את פארק ג׳ימין, ולדאוג שהוא ישתוק.
"איך דואגים שהוא ישתוק?"
הוא התקדם למיטה שג׳ימין נמצא בא ופניו התעוותו.
"את- אתה לא זה שהיה בבית של סוקג׳ין?"

ג׳ימין שמע קול חלוש בעירפול שנמצא בו, והרים את ראשו.
"מ-מה אתה רוצה?"
שאל בתשישות ולורן משך בכתפיו.
"אמרו לי לשחרר אותך"
"לשחרר אותי? למה?"
"אני לא יודע, אני רק ממלא פקודות"
הוא התיר את הדברים שאזקו את ידיו של ג׳ימין ומשך אותו.
"בוא אחריי"

לורן גרר אותו מידט אחריו, אבל ג׳ימין לא נגרר אחרו, הוא עייף מכדי ללכת
"אוחח למה אתה עושה לי חיים קשים?!"
הוא סכב אותו והגיע לסוף המדרגות.

"מפה אתה תצליח ללכת לבית שלך?"
"א-אני חושב שכן"
ג׳ימין גמגם ולורן נאנח.
"מצויין, אני בטוח שתסתדר, אני הולך עכשיו"

הוא הביט מבט אחרון בג׳ימין שפותח את הדלת, ואז המשיך משם לעבודה.
"למה סוקג׳ין אירח בבית שלו ערפד? ועוד את פארק ג׳ימין. הוא אוליי.."
הטלפון שלו צלצל וקטע את רצף מחשבותיו.

°              °              °

ג׳ימין לא ידע לאן ללכת, הוא היה עייף ורעב. הוא לא ידע אפילו איפה הוא נמצא.
הוא עשה את הדבר היחיד שיכל לחשוב עליו.
נכנס לאחת הסמטאות, התיישב על הרצפה, וקבר את ראשו בין ידיו.
מיואש.

°                 °                  °

יונגי התקדם לכיוון הבנין מאתמול, ג׳ימין נמצא שם, כך הוא חשב.

הפעם הוא לא היה מלווה בהוסוק, הוא היה לבד.
הם נשארו לחשוב על תוכנית, והוא רצה ללכת לבדוק את השטח, משתמש בתירוץ 'אני צריך לשאוף אוויר בחוץ, ככה אני יחשוב טוב יותר'

המבנה היה די גדול, שלדעת במדיוק איפה ג׳ימין יכול להיות היה נראה משימה בלתי אפשרית.
"-לבדוק את השטח- כל מה שאני צריך לעשות זה רק לבדוק את השטח"
יונגי פסע צעד מהסס, וחשב לחזור.
אולי הוא עושה משהו מטופש? הוא מגיע בלי סיבה, בלי תוכנית.. לחזור?
הוא ניער את ראשו, אם הוא כבר כאן הוא חייב לבדוק את המקום.

יונגי נכנס דרך הדלת הראשית והסתכל על המדרגות הארוכות, שבכל כמה מהם יש כניסה לקומה אחרת.
הוא הסתכל על כל הקומות ולא היה בטוח לאיזה אחת להיכנס.
"מגורים, משרדים, מעבדות, חדר מנהל.."
הוא עצר בקומת המשרדים ונכנס פנימה.
מסכן את עצמו יותר ממה שחושב.