לא בחרתי

פרק 17

פרק 17
. . . . . . . . . . . . . . . .

"נאמי, הוא שלח לי את הכתובת, אני חושב שאני אלך עכשיו"
"נאמי?"
נאמג׳ון צחק למשמע הכינוי שסוקג׳ין המציא לו.
"זה לא טוב? נו די.. זה הכי טוב שמצאתי"
"זה בסדר, נאמי זה חמוד"
סוקג׳ין סימן לו לייק עם ידו ולקח את התיק שלו.

"בכל אופן, אני הולך"
"רגע- אני יבוא איתך"
"אתה לא צריך.."
"אני רוצה, ישעמם לי פה לבד"
"אז תבוא, אני מניח שזה בסדר"

שניהם יצאו מהבית והתקדמו לאופנוע של נאמג׳ון.
"אם כבר אני בא איתך אני יסיע אותך"
ג׳ין חייך אליו והוא התיישב כרגיל.
"בסדר, שנסע?"
"אוקיי, קודם רק תסגור לי את הקסדה"
נאמג׳ון חייך וקשר לו את זה שוב.

הם התחילו לנסוע, ועצרו בכתובת שנשלחה.
"ג׳ין, אתה בטוח לגבי לסמוך עליהם?"
"כן, למה לא?"
"אתה פשוט לוקח את זה בקלות, ואתה לא ממש מכיר אותם"
"זה בסדר. יש לנו מטרה משותפת. וגם ג׳ימין בטח שם, אה רוצה לנצל את זה בשביל לבקש סליחה"
נאמג׳ון הנהן והם נכנסו פנימה.

"הגענו-"
הוסוק פתח להם את הדלת והוביל אותם לסלון.

"היי, יונג׳י, באנו לדבר לגבי .."
סוקג׳ין נתקל במבט הזעוף של ג׳ימין, ושתק.
"תקשיב ג׳ימין, אני באמת מצטער"

ג׳אנגקוק הגיע לסלון והסתכל על הצמד במבט חשוד.
"היונג, מי אלה?"
הוא לחש ליונג׳י באוזן ואז משך את טאהיונג לשבת לידו.

"אל תדאגו, הם בצד שלנו. שניהם יעזרו לנו להסגיר את האחריים על הניסויים הלא חוקיים"
"פחחחחחח- אתם מאמינים לזה ברצינות?"

כולם הסתכלו על ג׳ימין שלגלג ואפילו לא השקיע בהם והביט בהם.
"הם סתם עובדים עליכם, סוקג׳ין עובד שם, וכאילו שאני יתן לך ולחבר שלך לעבוד על חברים שלי. לכו מכאן"
סוקג׳ין נאנח, גימין באמת נפגע ממנו.

"אני מצטער גימין על מה שקרה, אבל אני נשבע שאני איתכם עכשיו"
"למה שתפגע במקום העבודה שלך?"
"אני כבר לא עובד שם"
"מה אמרת?"
"הם פיטרו אותי"
"אתה שוב מנסה לעבוד עליי?"
"לא, זה לגמרי אמיתי, הם פיטרו אותי"

ג׳ימין קם משם והסתובב ליונגי.
"היונג, האדם הזה נוראי. בבקשה אל תאמין לו"
יונגי קרא את המבט הנפגע שבפני האדם החביב אליו ומשם אותו לספה.
"אני מכיר אותם גם, אנחנו צריכים לסמוך עליהם בשביל שנוכל למצוא ראיות ולתבוע את העסק שלהם"
"היונג~ אתה בטוח?"
"כן. ג׳ימיני, מכאן פשוט תסמוך עליי"
ג׳ימין הנהן ויונג׳י חייך אליו והרגיע אותו.

"שנעבוד על התוכנית?"

° ° °

הוסוק ראה איך כולם עובדים יחד על התוכנית כבר כמה שעות רצופות.
היא הייתה די טובה, להתחלה.
"אני ילך להביא לכם שתיה"
הם ענו בהסכמה והוא יצא משם.

"מה השניים האחרים שותים?"
הוא הזמין את המשקאות שחבריו שותים, אבל לא ידע מה לקחת בשביל נאמג׳ון וסוקג׳ין.

"אני יקח פשוט רגיל.."
הוא לקח את מה שהוא אוהב והתכוון לצאת משם.

"סליחה, מצטער שאני מתערב, אבל אתה מחזיק הרבה פחיות, אתה לא חושב שיהיה לך יותר קל עם שקית?"
בחור אמר והושיט לו שקית לפחיות, והוסוק גירד את ראשו בנבוכות.

"אה כן.. תודה, לפעמים אין לי ראש לזה"
"אני רואה..אני יכול לעזור לך לקחת את זה"
"לא, זה בסדר, זה די קל"
"אם אתה אומר. אז אני ילך עכשיו"
"רגע-"
הוסוק עצר אותו מללכת והוא נעמד מולו.
הוא היה נאה
חכם
איכפתי
רגיש
שלוש שניות הספיקו להוסוק בשביל להבין את כל זה.

"מה השם שלך?"
"אני?.. אני אייג׳י"
"אייג׳י?"
"כן.."
"עוד משהו"
"כן..?"
"מה המספר שלך?"

° ° °

"תחזרו בקרוב, אנחנו נמשיך לעבוד על זה"
טאהיונג אמר לנאמג׳ון וג׳ין ושניהם הסכימו ויצאו משם.

"אתה רואה ג׳ימין, הם לא כאלה נוראיים"
"אתה צודק. אבל אני עדיין לא יכול לסבול את סוקג׳ין, אולי יום אחד אני..."
"אתה תסלח לו מתישהו, ותאמין ליי שזה יהיה בקרוב"
ג׳ימין משך בכתפיו ויונגי לחש לו משהו באוזן. הוא הניד בראשו לשלילה, ואחרי עוד כמה פעמים שיונגי לוחש לו משהו הוא הנהן ונעמד.

"היי, חברים.. אני רוצה לנצל את זה שכולם כאן עכשיו, בשביל להגיד משהו"
הם שתקו וג׳ימין נשם עמוק-
"אני- ויונגי- ביחד-"
הוא אמר כל מילה במהירות ובנשימה אחת.

בהתחלה כולם שתקו, אבל אז טאהיונג קם והסתכל עליהם מקרוב.
"ידעתי! ידעתי! ידעתי! ידעתי שיש ביניכם משהו!"
ג׳ימין הסמיק ויונגי חיבק אותו.
שניהם גיחכו ואז הוסוק קם ומחה כפיים.
"אתם רציניים? זה כזה מתוקקקק... בהצלחה שניכם.."

ג׳ימין קבר את פניו האדומות בחזה של יונגי.
"תודה"
יונגי גימגם, ובמפתיע ג׳אנגקוק נעמד.
"גם אני רו-"
"קוקי תשתוק!"
טאהיונג עצר אותו וקפץ עליו, סותם את פיו בעזרת ידיו.

כולם צחקו.
הוסוק חייך והסתכל על הטלפון שלו, הוא הסתכל על המספר הראשון האנשים הקשר שלו. זה ילך לו?

° ° °

"נאמי.. אנחנו נצליח?"
סוקג׳ין שאל והתיישב על המיטה.

"נצליח במה?"
נאמג׳ון שאל ופיהק, השעה הייתה מאוחרת.
"בתוכנית שלנו... היא רק בהתחלה, אנחנו סתם חובבנים.. אין לנו ראיות"
"אני בטוח שנצליח"
נאמג׳ון אמר בוודאות והסתובב לצד של ג׳ין.
"איך אתה כל-כך בטוח?"

"אנחנו נמצא ראיות, התוכנית שלנו בנתיים מעולה, וגם.. יש לנו את ג׳ין"
סוקג׳ין חייך ונשכב חזרה על יד נאמג׳ון.

"אבל.. אני עדיין דואג"
"אז תפסיק, הכל יהיה טוב גם ככה"
"אם אתה אומר..."

ג׳ין הניח את ראשו ומיד נרדם,
נאמג׳ון נרדם כמה דקות אחריו.
מחשבה אחת רדפה גם את החלומות שלהם;
הם יצליחו?